מנכ"ל הבורסה: "יש חשש שחלק מהאקזיטים נעשו מחוסר ברירה"

"כאשר מסתכלים על המספרים הכול נראה פנומנאלי, אנחנו בין המובילים בעולם בכל הפרמטרים, ומשקיעים 4% מהתמ"ג במחקר ופיתוח, שיעור השקעה שהוא אחד מהגבוהים בעולם", כך אמר יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, בוועידת הצמיחה של כלכליסט הבוקר (ב') שנערך בבורסה. ביינארט טוען כי למרות שבמספרים אנחנו בין המובילים בעולם למדינת ישראל קשה מאוד לשמר כאן חברות טכנולוגיה ו"הגיע הזמן שחברות טכנולוגיה בצמיחה יוכלו לחיות בסביבה רגולאטורית נוחה בכדי שלא יעזבו. החשש הכי גדול שלי הוא שחברות יאמרו לעצמן שהן לא צריכות להתאגד בישראל, אלא יוכלו להסתפק בלעבוד באופן חלקי בארץ".

ביינארט התייחס לנתונים בפועל ושאל כמה חברות ישראליות יש ברשימת 500 החברות הגדולות בעולם וענה: "יש רק חברה ישראלית אחת, העצוב הוא שלשוודיה יש 9 חברות ,להולנד 10 חברות ואפילו לדנמרק שיש בה חצי מכמות התושבים שיש במדינת ישראל, יש נציגות של 3 חברות ברשימה".

לדבריו של ביינארט, משהו חסר כאן "ויש חשש שחלק מהאקזיטים שנעשו והוציאו חברות מישראל, נעשו מכיוון שלחברה לא היתה ברירה". ביינארט מפרט ארבעה כיוונים שחברות בוחרות. הכיוון הראשון הוא הנפקה בבורסה בת"א. הבעיה בכך היא שחברות שהנפיקו בישראל הן עדיין לא גדולות מספיק מבחינת שווי השוק שלהן. הכיוון השני הוא הנפקה בחו"ל והעובדה שחברה מנפיקה בחו"ל זה פחות עניינה של הבורסה בישראל מכיוון שהבורסה היא אמצעי ולא מטרה, הכיוון השלישי הוא חברות שבחרו רישום כפול, והרביעי זהו האקזיט.

יוסי ביינארט. לישראל יש רק נציגות אחת ב-500 החברות הגדולות בעולם | צילום: עמית שעל

"הטעות שלנו כמשק שבין 50 ל-100 מיליארד דולר מהסחורה נמכרת לחו"ל"

ביינארט אמר כי "הטעות שלנו כמשק שבין 50 ל-100 מיליארד דולר מהסחורה נמכרת לחו"ל". עם זאת, הוא לא מפנה את האשמה כלפי החברות: "מצד אחד זה באמת בסדר ואין לי שום כעס עם חברה שעשתה מוצר ובוחרת למכור את עצמה לחברה אחרת, אבל אני רוצה לשאול את עצמי האם הסיבה שהחברה נמכרה היתה סיבה נכונה וזה כי יש סינרגיה טובה או שמדובר בסיבה אחרת הנובעת מחוסר ברירה". ביינארט מסביר כי 90% מהסטרטאפים בעולם נכשלים, ובממוצע לוקח כארבע שנים עד שהחברה מפסיקה את הפעילות שלה. חלק אדיר מהחברות מצליחות לגייס מספיק כסף כדי לשרוד 4 שנים ולכן יש מימון לשלב הראשון. סביר מאוד שאחרי 4 שנים המוצר לא מספיק טוב ובאופן טבעי החברה נסגרת. עם זאת, יש גם חברות שהגיעו ליעד של 10 מיליון דולר מכירות ואפילו רווחיות, אבל כאשר היו צריכות עוד כסף הן לא חושבות לגייס פה בישראל מהציבור.

"יש להקל את החוקים שחלים על חברות"

"יש בישראל השקעה מאוד גבוהה בחינוך, הן במסגרת מערכת החינוך, במסגרת הצבא ומערכת הביטחון והמדינה משקיעה המון בפיתוח כוח אדם מיומן. בשלב השני, חברות מתאגדות וזקוקות לעידוד ואז נכנס המדען הראשי שנותן כסף לחברה. בהמשך ברשות עשו מאמץ אדיר כדי לעודד מחברות מחקר ופיתוח (מו"פ) להיות ציבוריות שכוללים הקלות שונות כמו הגשת דו"חות באנגלית, אבל קיים דיסוננס מאוד גדול בין כל זה לבין הסביבה הרגולאטורית והממשל התאגידי שבו חיה החברה". ביינארט אומר שמצד אחד השקענו המון ומצד שני אנחנו צריכים לדאוג לקיים כאן ממשל תאגידי שיהיה נוח לחברות, שהחוקים שחלים על החברות יהיו נוחים ולא יקשו על החברות, ובשביל זה צריך לתקן את החוק.