גיורא ירון: "מדינת ישראל לא מחברת את הקטר לרכבת"

"הקש שגרם לי לעשות שינוי היה השינוי בחוק החברות שהיה מאוד חד צדדי. בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היה נראה שהמוטיבציה שלה היא לעשות שינוי שיופעל על החברות הדואליות והחברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, שיכופף להם את היד ויגרום להם להירשם בבורסה בתל אביב", כך אמר ניר זוהר נשיא WIX בפאנל בוועידת הצמיחה של "כלכליסט" בנושא "הרגולציה בשירות חברות הצמיחה". 

בפאנל השתתפו פרט לזוהר, גם רולי אליעזרוב נשיא GIGYA, עומר קפלן מנכ"ל IRONSOURCR, גיורא ירון יו"ר אימר מדיקל וכן ח"כ מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני ומנהל רשות המסים משה אשר.

זוהר המשיך ואמר כי "כאשר יושב מישהו שלא מכיר אותך ואת הקשיים שלך כחברה ישראלית נסחרת בנאסד"ק, אתה נתקל בקשיים רבים. ואז מישהו מהממשלה שלך מעמיס עלייך משהו נוסף בניגוד לאינטרסים שלו. היתה אפשרות של להוציא את הרישום של החברה מישראל או אופציה קשה של להישאר ולהילחם ולהשמיע את הקול, כדי שבפעם הבאה כשירצו להעביר משהו כזה תהיה כתובת מדויקת לאבי ליכט - מה הבעיות של חברת ישראלית מונפקת בנאסד"ק".

לדבריו, "הבחירה להנפיק בנאסד"ק היתה כי "שהשוק הכי גדול שלנו הוא ארה"ב. כשראינו את קבוצת החברות שרצינו להשתייך אליה הן היו חברות שנסחרות בארה"ב. החברה הונפקה בשלב הראשון ב-800 מיליון דולר ואין בתל אביב מסחר שיכול לאפשר לי לגייס סכום כזה. הנפקה בסדר גודל כזה נראתה בלתי אפשרית".

ח"כ מנואל טרכטנברג בוועידה | צילום: עמית שעל

"מדינת ישראל לא מחברת את הקטר לרכבת"

גיורא ירון יו"ר איתמר מדיקל, אמר כי "מדינת ישראל לא מחברת את הקטר אל הרכבת. יש קבוצת אנשים שעושה כסף, משלמת מסים ועושה את העבודה. אבל רשות המסים היא לא הבעיה. הרגולטור הוא הבעיה. יש פה מספיק כסף כדי להחזיר השקעה לישראל גם בלי הבורסה. אם אבי ליכט רוצה לדעת מה יזמים צריכים, שיבוא לראות מה אני צריך. אריאל שרון וראשי ממשלה נוספים באו לראות מה אנחנו צריכים. תרדו לשטח. אין לנו זמן לעלות למגדל השן בירושלים".

מנהל רשות המסים משה אשר ציין כי הרשות מקדמת חקיקה לעידוד הצמיחה בישראל. "הרשות עורכת בדיקות במשותף עם רשות ני"ע ומשרד המשפטים בוועדות משותפות כדי לעדכן את המודלים האם הם באמת עונים על הצרכים של החברות", אמר אשר. "ברמת הממשלה וראש הממשלה יש תמיכה בעידוד החברות וכחלק מזה אנחנו מקדמים תיקון ל'חוק האנג'לים' כך שחברות יצטרכו פחות את ה-VC לשלב של הסיד או הפרה-סיד באופן שיעניק להם הטבות מס מפליגות".

אשר הדגיש עם זאת כי הרשות רואה חשיבות רבה באיזון. "ההייטק הישראלי לא צריך להיות בועה. הוא חלק מהמשק הישראלי, הוא מוביל צמיחה אבל צריך להיזהר מאוד מבועה ולדאוג גם ליתר הסקטורים".

בהתייחס לפעילות חברות רב לאומיות בישראל אמר אשר: "לצערנו רק חברות רב לאומיות בודדות מגיעות ואנחנו הולכים לקדם ולפרוס להם שטיחים. אמנם לא אפס מס, כי הדברים אלו נגמרו בעולם, אבל שיעורי מס צנועים תחרותיים ומעודדי פעילות".

זוהר מתח ביקורת על המיסוי בישראל שאינו מציע מבנה לתמיכה בטרזקציות באינטרנט. "אין מבנה שתומך בטרנזקציות באינטרנט. יש מקום לעבודה משמעותית כדי להבין את הטרנד החדש הזה ואיך מממשים את הנושא הזה בהיבט של מבנה מע"מ. זה נשמע אולי פשוט אבל מהוה אתגר למי שמבצע מיליוני טרנזקציות בחודש".

אשר אמר כי "בנושא של מיסוי אינטרנט יש בעיה של מיסוי ישיר ועקיף של המע"מ שהוא קושי שמדינות רבות ב-OECD מתמודדות עמו. אנחנו עוקבים ומיישמים את השינויים במטרה להתחבר לעולם וליישר קו עם מדיניות אחרות".

"הצמיחה של ההייטק לא מחלחלת לכלל המשק"

ח"כ מנואל טרכטנברג התייחס לתמיכה שמעניקה הכנסת לחברות: "אני אישית מעורב בהייטק בעניין הצורך האקוטי להצמיח חברות בישראל ולא להסתפק באקזיטים. צמיחה בישראל היא לא רק הנתון הסטטיסטי של צמיחת המשק כולו אלא היא נבחנת על פי אחוז ההעסקה במשק. בסקטור של ההייטק אחוז התעסוקה בהייטק נותר בשיעור דומה במשך 20 שנה ומשקף את העובדה שהצמיחה של ההייטק לא מחלחלת לכלל המשק.

"יש מקום לראיה מערכתית. אם יש משהו שקורה פעם אחרי פעם הוא כשל של חוסר ראיה מערכתית כשכל אחד רואה רק אספקט אחד. לפני שבע שנים לא ידענו שנתנו את הגז למונופול רק בשנה האחרונה נזכרנו? ואז התחילו וועדות ששינסקי אחת ושתיים. זה כשל שלטוני מתמשך.

"כמו גם הממצאים של ועדת יוקר המחייה מ-2011 הממצאים של הוועדה לא טופלו באופן מערכתי אלא רק באופן נקודתי. ההייטק הישראלי הלך בצורה דומה למקום מאוד מסוים. יש לו יתרונות אבל גם חסרונות משמעותיים". טרכנברג ציין כי הוא מקדם הקמה של שדולה בכנסת לעידוד חברת ההייטק כדי ליצור לחברות תחנה אחת שתסייע להם לקדם את הבעיות ותקצר תהליכים בירוקרטים.

גיורא ירון התייחס ליתרונות של הבורסה הישראלית כהזדמנות למינוף חברות הייטק בינוניות ולאו דווקא חסרון: "נוצרה פה הזדמנות לייצר הנפקה של חברות קטנות ובינוניות. תל אביב מוגדרת כשנייה לסיליקון ואלי. אם יתגברו על החסמים, העתיד לפנינו".

רולי אליעזרוב נשיא GIGYA התייחס ליוזמות להכשרות עובדים ואמר כי בניגוד למי שמוטרד מהמצב הנוכחי הוא מוטרד מהעתיד, כלומר מה יקרה בעוד 10-5 שנים. לגבי השאלה האם אפשר להקים פורום להכשרת עובדים אמר: "לימודי ליבה זה לא רק מתמטיקה זה גם שימוש מתקדם באקסל. ברגע שלא תהיה הכשרה מתאימה זה הופך את כוח העבודה לכזה שלא יכול להיכנס לשוק העבודה המורכב אלא להיות רק פועל במפעל. הבעיות עכשיו הן קלות יחסית לפתרון, אני מוטרד ממה שיקרה מאוחר יותר מבחינת ההכשרה של האנשים".

עומר קפלן התייחס למיסוי במיזוג חברות. לדבריו, בישראל מנסים כיום לייצר חברות מובילות שוק ואחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי מיזוג ורכישות. "אין דבר שיכול לעזור יותר לצמיחה, אבל זה קשה מאוד בבירוקרטיה המקומית". אחד האתגרים הבולטים עליו הצביע קפלן הוא צורת המיסוי של הרכיב המנייתי והמזומן: "חלק מהעסקאות הן מורכבות, מרכיב של מזומן ומרכיב מנייתי. כיום הרוכש משלם מס על המזומן ומס על המניות לפי המחיר ביום העסקה. כך יוצא שרוב הכסף על העסקה הולך לרשויות המס באופן שמקשה על ביצוע מיזוגים. התהליך מורכב ולפעמים לוקח שנתיים למיזוג".