פרשת פסגות: "אסור שעוצמה של גוף גדול תשמש כלי להזזה מכוונת של שערי ני"ע"

"אסור שעוצמה של גוף גדול תשמש כלי להזזה מכוונת של שערי ני"ע". כך טוענת הפרקליטות במסגרת סיכומיה באישום המרכזי בפרשת פסגות, שהוגשו אתמול (ב') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א.

 

מהסיכומים עולה שבמקביל לדרישתה להרשיע את המעורבים בפרשה, הפרקליטות מנסה בתיק זה לקבל קביעה שיפוטית שמטרתה לרסן את השימוש בכוח הכלכלי של בתי השקעות גדולים בפעילות מסחר. כלומר, הפרקליטות רואה בהכרעות בתיק זה, שפסגות כבר אינו חלק ממנו לאחר ששילם קנס של 150 מיליון שקל, כחשובות ועקרוניות להגדרה מה גבולות המותר והאסור בפעילות של גופים גדולים במסחר בשוק ההון.

הנאשמים בפרשה פסגות הם סמנכ"ל הברוקראז' לשעבר בבית ההשקעות, דוד אדרי, מנהל חדר המסחר לשעבר, שי בן דוד, וכן מנהל חדר מסחר של דויטשה בנק לשעבר וסוחר בחדר המסחר לשעבר, אהרון נבון וסער וינטראוב בהתאמה. הפרקליטות מייחסת לארבעה עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער ני"ע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

במרכז האישום עומדים מכרזי החלף שמבצע משרד האוצר. במסגרת המכרז אוספת המדינה אג"ח שמועד פירעונן קרוב, וכנגדן מנפיקה אג"ח חדשות או מרחיבה סדרות קיימות. המהלך כולל החלפה של אג"ח בין הממשלה לזוכים במכרז, ללא העברת מזומנים. היחס בין כמות האג"ח הנאספת על ידי האוצר לבין הכמות הנמסרת על ידיו, תלויה ביחס ההמרה שנקבע על בסיס ההצעות במכרז. מטרת הסוחרים היא לקבל אגרות חוב חדשות תמורת מספר נמוך ככל האפשר של אגרות חוב ישנות.

על פי כתב האישום, במהלך 2007 הוציאו לפעול ארבעת הנאשמים תוכנית להוריד את שערי ני"ע המונפקים באמצעות מכירות משמעותיות, וכן פעלו במקביל במטרה להעלות את שער ני"ע הנאסף באמצעות רכישות משמעותיות. כל זאת תוך ניצול העוצמה הכלכלית של חשבון הנוסטרו של פסגות, וכדי לשפר את יחס ההמרה במכרז. הראיות המרכזיות הן תמלילי שיחות בזמן אמת מחדרי המסחר של פסגות, שנחשפו בעבר ב"כלכליסט".

"התמונה שעולה ממכלול הראיות היא שהנאשמים השפיעו על שערי האג"ח ועשו זאת במכוון, מתוך אינטרס כלכלי ברור ביותר", טוען צוות התובעים בתיק בראשות סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד יהודית תירוש –גרוס. "הכוונה המפורשת של הנאשמים להשפיע על השערים לא נותרה ככוונה מופשטת במוחם. היא גרמה לנאשמים לנקוט פעולות מסחר ממשיות במטרה להשיג את מטרתם. כך, כוונתם תורגמה להוראות אגרסיביות במסחר, לבחירת כמויות ועיתוי של עסקאות שנועדו להגשים את מטרת ההשפעה".

"חשיבותו הנורמטיבית של תיק זה נגזרת מן הרציונל והערכים המוגנים שבבסיס עבירות התרמית בני"ע", נטען בסיכומים. "יכולתם של הנאשמים להשפיע בתרמית על שערי האג"ח הסחירים ביותר, התאפשרה אך ורק בזכות שימוש בעוצמת קניה אדירת ממדים ביחס לשוק ההון הישראלי, רובה ממונפת, והיא שמורה בלעדית לגופים החזקים ביותר. יכולתם הבלעדית של גופים מעין אלה להזיז שערי ני"ע בהתאם לצורכי הפוזיציות שלהם ולאינטרסים הפרטיים שלהם, היא נדבך נוסף של חוסר הגינות אשר עשוי להוביל לפגיעה באמון ובתקינות השוק. אין חולק כי לגופים גדולים שמורה הזכות לפעול בהיקפים גדולים. אלא שעצמה זו אסור שתשמש כלי להזזה מכוונת של שערי ני"ע ממניע כזה או אחר".