החדשנות של אינטל ישראל פורצת גבולות טכנולוגיים

 

מאז שחוק מור (ע"ש גורדון מור ממייסדי אינטל)  ניבא בשנת 1965 כי צפיפות טרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי, תוכפל כל שמונה עשרה עד עשרים וארבע חודשים, אינטל פרשה כנפיים לחדשנות טכנולוגית במגוון רחב של תחומים.

 

פגשנו שתי בכירות באינטל שמובילות את ליבת החדשנות שלה. אורנית גרוס, מנהלת פרויקט בקבוצת המיחשוב התפיסתי או באנגלית Perceptual Computing באינטל חיפה, ולימור דוד, שעוסקת בתכנון האסטרטגי של אותה קבוצה. לדבריהן, "הדבר הטכנולוגי הבא שיתפוס בעולם הוא ה-TM Real Sense.

מדובר בטכנולוגיה המאפשרת חוויית משתמש חדשה בעולם המיחשוב. הוספת מצלמת עומק למחשבים מאפשרת זיהוי ועקיבה אחר תנועות הידיים והבעות הפנים של המשתמש, כמו גם זיהוי, סריקה ומדידה של אובייקטים תלת-מימדיים. הבשורה הגדולה יותר היא שזה ייצא מכאן, מישראל."

 

גרוס, אימא ל-3 הגיעה לאינטל לפני כ-20 שנה, כסטודנטית בטכניון, ומאז היא מתפתחת ומתקדמת בחברה. דוד גם היא אחרי לימודי הטכניון הגיעה לאינטל לפני כ-11 שנה.

 

לדברי דוד, חלק מהחדשנות כולל החדרת מצלמות תלת מימדיות שיובילו שינוי האינטרקציה בין המשתמש למחשב במחשבים ניידים. לטענתה השלב הבא הוא להטמיע מצלמות שיודעות לסרוק את העולם ולפענח אותו. מצלמות שיוטמעו בטאבלטים שיאפשרו יצירת אפקטים בצילום באמצעות מידע עומק. למשל, היא אומרת: "לסרוק אנשים, לאתר את המידות שלהם ולהזמין עבורם אונליין ביגוד באמצעות הטאבלט האישי, או להחדיר מוצרים לרובוטים ביתיים שבתוכם יש גם מצלמות לצורך ניווט ובטחון. מדובר בכיוונים חדשניים ופורצי דרך בעולם הטכנולוגי".

 

זה נשמע כמו סטארט אפ מתקדם.

 

גרוס: "אכן כך. זה בא לידי ביטוי גם בוותק של הקבוצה וגם בהתנהלות שלה. מדובר בקבוצה חדשה יחסית, שהוקמה לפני כ-3 שנים. המהות שלה הנה להביא משהו חדש לאינטל בחוויית המשתמש שלא היה קיים לפני כן. מה שהוביל את הקבוצה זה התובנות שיש במחשבים מקלדת, עכבר וטאץ' אבל הם לא ידידותיים מספיק ברמת המשתמש והיינו רוצים להשתמש במחשב בצורה טבעית, כמו שמדברים בין אנשים. מיכשור הוא אמנם לא אנושי אבל הוא חלק מכולנו, ולכן חשבנו איך הופכים את הממשק אדם-מכונה, למשהו יותר קל ונגיש שייאפשר ליותר אוכלוסיות להשתמש ולהנות מהטכנולוגיות, כדי לשפר את חייהם".

מציאות מדומה בחיי היום יום

 

גרוס: "למשל, נושא המציאות המדומה שניתן להשתמש בה להעשיר חוויות של משחק ולמידה. להסתכל על החדר שלי דרך הטאבלט כך שהוא יוסיף פיסות מידע על הסובב אותי, או יקים לתחיה חפצים, חיות, צעצועים, איתם אפשר לשחק או ללמוד באופן מוחשי ואמיתי. המטרה היא לזהות ולמפות את החפצים והאנשים שסביבי, ולהוסיף עוד מידע והבנה, ככל שאנחנו מוסיפים שכבות מידע כך אנחנו מוסיפים חכמה בטכנולוגיה".

 

באיזה שלב אתם?

 

גרוס: "המוצר שעכשיו מגיע לשוק מזהה אם יש בנאדם אחד או מספר אנשים בסביבה, יודע לזהות את חלקי הפנים, אם עיניים נפקחות או נעצמות, אם אדם מחייך או לא, ומשם למשל, אנחנו יכולים ליצור פרסונליזציה של תכנים. כמו כן, המוצר מאפשר לאדם להפעיל מוצרים באמצעות תנועות הידיים והגוף. עכשיו אנחנו עובדים על פיתוח שכבות הבנה נוספות."

 

איך זה שהטכנולוגיה הזו יוצאת דווקא מישראל?

 

גרוס: "יש משהו בקבוצה הישראלית שלא נחה על השמרים. אפשר לראות באינטל ישראל שיוצאים פרויקטים שפורצים גבולות וסטנדרטיים ושלוקחים את אינטל צעד קדימה. משהו בחשיבה של ישראל שיוצא מהקופסה וזה גם מה שמדבר אלי באינטל. אני עוסקת בשיא הטכנולוגיה ויש לי אפשרויות תנועה בארגון שלא הייתי מוצאת במקומות אחרים. בכל כמה שנים אני יכולה לעשות משהו חדש ואחר לנוע למעלה, הצידה ובאלכסון ואת אוספת המון רקע. גם מבחינת תנאים, זה תענוג. אינטל מאפשרת רווחה כלכלית מבחינת העבודה שלא צריך לדאוג, גם כאישה ואימא שיש לה שלושה ילדים. הם כולם "נולדו" באינטל" וכאישה זה בעיקר חשוב יש לי גמישות רבה בעבודה מבחינת שעות ולכן זה מסתדר להיות אימא במשרה מלאה וגם להרוויח טוב".

על כך מוסיפה דוד שגם היא אימא לשלושה ילדים: "האווירה בישראל אם אני משווה לארה"ב, היא שונה. כולם פה חברים מעבר לרמת העבודה, ואין ביורוקרטיה וסרבול. מה שמאפיין את ישראל זה השאיפה שהמוצר יצליח. אינטל זה לא רק מקום עבודה, כל אחד לוקח את העבודה שלו כפרויקט אישי וכל אחד עושה הכל כדי שהפרויקט יצליח ובתוך כך יש גמישות תעסוקתית. לכן אני מצליחה לשלב אימהות וקריירה. המנהלים סומכים על העובדים שידעו לנווט את הזמן, כל עוד העבודה השוטפת מתקתקת, אמנם זה הרבה שעות אבל יש הרבה מרווח לתכנן את השעות, ויש בכך יתרון גדול".