אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עלה התאנה של אינסטגרם

דו"ח טכנולוגי

עלה התאנה של אינסטגרם

מדוע החליטה הרשת החברתית לצנזר אוטומטית תמונות עם עירום מרומז, גוגל דוחפת בעדינות אל אחורי הבמה את גוגל+ הכושלת ומה גרם למלכות דראג, אינדיאנים ונשים מוכות להפגין בזעם מול מטה פייסבוק

02.06.2015, 16:39 | יוסי גורביץ

צנזורגרם

יש הרבה מאוד דברים הזויים בחברה האמריקאית (ורבים מהם אנו ממהרים לאמץ). אחד הדברים המטרידים ביותר הוא הנטיה הפוריטנית להתנגד לכל מה שקשור במיניות או בעירום - גלוי או מרומז - כדי להגן על נפשו הרכה של האדם הדתי הממוצע. הפעם, מגיעה ההיסטריה הזו לאינסטגרם.

כחלק מאובדן הטעם הכללי של הציבור במערב, הפכה אינסטגרם בשנים האחרונות לכלי מרכזי להפצה של תמונות ואמנות, כי יש פילטרים זולים שאפשר לשים על כל דבר. ואתם יכולים לפרסם שם כמעט כל דבר - בדגש על אוכל, חתולים או תמונות של הרגליים שלכם על איזה חוף. אבל מי שיעלה תמונות של עירום מרומז מכניס את הרשת החברתית לחרדות.

התמונה שצונזרה התמונה שצונזרה התמונה שצונזרה

אינטסגרם פסלה בימים האחרונים תמונה אמורפית למדי של אישה, של אמן המוזיקה האלקטרונית Arca. זה לא המקרה הראשון: היא פסלה לא מעט תמונות אחרות ובעבר השעתה את הזמרת ריהאנה ואף שלחה התרעה למדונה. והם לגמרי לא היחידים, רק הבולטים.

למה נוקטת אינסטגרם בקו הצנזורה הזה? אלוהים יודעת. אולי היא חוששת מחרם של פונדמנטליסטים. אולי היא חוששת שאם היא תתיר עירום, היא תצטרך להתמודד עם הבעיה של טאמבלר; פרסום תמונות בעייתיות נוטה לגרור תקשורת בעייתית, או להדאיג מפרסמים שקשורים לגופים דתיים.

ברור שאינסטגרם, חברה ששייכת לפייסבוק עתירת הממון, יכולה לסנן את התוכן בצורה חכמה יותר. אבל זה מצריך צוות, זה עולה כסף, וזה מצריך פיתוח של עמוד שדרה. האיסור הזה מזכיר לנו שוב את גבולות העולם על פי צוקרברג: בידור כן, אמנות רצינית או פוליטיקה? עד כאן.

אל תביטו לאחור, הניחו להולכים

גוגל+, הרשת החברתית של החברה, נולדה ב-2011 כבבת עינו של המנכ"ל לארי פייג'. מעט ורעים היו ימיה: היא יצאה לאוויר העולם, פרפרה בכנפיה ומיד התרסקה אל המציאות: להוציא בכירי גוגל, איש לא רצה בה.

אתמול הוציאה גוגל בשקט את הודעת האשכבה. לא במפורש, לא בגלוי ולא מעל במה; הרי לא קוברים בפומבי פרויקט שהמנכ"ל שלך השקיע בו כל כך הרבה אנרגיה ורצון, אבל זו בכל זאת הלוויה. תחת זאת, החלה החברה להסיר את הקישורים לגוגל+ משלל השירותים המקוונים שלה 

הממיסטים לא מרחמים הממיסטים לא מרחמים הממיסטים לא מרחמים

המשתמשים של גוגל+ (מסתבר שיש כמה כאלה) עדיין יוכלו להגיע אליה מתפריט האפליקציות, אבל הקישור הבולט, הנדל"ן הנחשק, נעלם. לפני שבוע, אמר ברדלי הורוביץ, המנהל ביש המזל של הפרויקט: "גוגל+ לא מת, למעשה הוא יותר חי מאי פעם". ואין סימן חיים מובהק יותר מאשר היעלמות הקישור שלך.

הרשת החברתית עדיין קיימת, פחות או יותר, כשהיא מורדמת ומונשמת. תשכיל גוגל לעשות אם לא תשקיע בה עוד: המיזם היה כישלון ידוע מראש, שנכנס לשוק שכל כולו פייסבוק והניסיונות של החברה לדחוף את גוגל+ למשתמשים בכוח רק הבריחו אותם לגבעות.  

אל תחליט איך קוראים לי

מדיניות השמות האמיתיים של פייסבוק - במסגרתה כל אחד נדרש להקרא בשמו האמיתי, כפי שהוא מוכר למשרד הפנים, כדי שפייסבוק תוכל למכור למפרסמים את המידע שלו ביתר קלות - ממשיכה לעשות רעש. בימים האחרונים נערכה הפגנה מול מטה פייסבוק בדרישה לשנות את המדיניות הזו.

ההפגנה נערכה על ידי שילוב לא שגרתי של מלכות דראג וילידים אמריקאים, שתי קבוצות שפעם אחר פעם מסתבכות עם המדיניות של פייסבוק. מלכות הדראג טוענות שהאילוץ של שימוש בשם אמיתי מונע מהן להשתמש בשם הבמה שלהן - ובחלק מהמקרים עשוי להביא לחשיפת הזהות שלהן, כשהן אינן מעוניינות בכך. המקרה של הילידים האמריקאים (אינדיאנים, קראו להם פעם) פשוט ומגוחך יותר: פייסבוק לא מוכנה להכיר בשמות הפיוטיים שלהם כאמיתיים.

מלכת דראג. זכותה לבחור בזהות שלה ברשת החברתית, צילום: אופיר מרגלית מלכת דראג. זכותה לבחור בזהות שלה ברשת החברתית | צילום: אופיר מרגלית מלכת דראג. זכותה לבחור בזהות שלה ברשת החברתית, צילום: אופיר מרגלית

קבוצה שלישית היא זו של נפגעות אלימות במשפחה, שחוששות שכתיבה בשם האמיתי שלהן ולא בזהות בדויה קבועה תאפשר לכל מיני זכרים מעורערים למצוא אותן ולהתחיל לאיים עליהן שוב. כל זה לא מעניין יותר מדי את פייסבוק, שנמנעה מלהגיב על הידיעה אבל נציגים שלה שבו וחזרו על מחויבותה של החברה למדיניות השמות האמיתיים. פייסבוק אומרת שמה שהיא עושה הוא "לחבר בין אנשים", אבל כנראה שהיכולת שלה למכור למפרסמים מידע על המשתמש חשובה הרבה יותר.

חבר'ה, בפעם הבאה עירכו את ההפגנה מסביב לבית של מארק צוקרברג - הוא ממש שונא חדירה לפרטיות שלו. כמעט כמו שהוא אוהב את החיסול של הפרטיות שלכם.

קצרצרים

1. בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שאי אפשר להרשיע אדם שפרסם איומים בפייסבוק רק בגין פרסום האיומים. זאת, בעקבות עתירת אנטוני אלוניס, שנעצר לאחר שפרסם שיר ראפ בפייסבוק בו הוא איים לבצע טבח בגן ילדים, לרצוח את האקסית שלו ולהרוג שוטרים. המשטרה לקחה את זה לגמרי ברצינות - החלטה נבונה בהתחשב בכך שכל מי שיש לו גם כרטיס אשראי יכול להשיג שם נשק. הטענה של אלוניס היא שהעובדה שהוא כתב על הרצון שלו לבצע טבח לא מוכיחה כוונה אמיתית לבצע טבח. זה היה, עד כמה שזה מפתיע, התיק הראשון שנוגע לחופש הביטוי במדיה החברתית שבית המשפט העליון האמריקאי דן בו. בית המשפט פסק לטובתו של אלוניס, והורה על משפט חוזר, כשהפעם המדינה צריכה להוכיח שההתנהגות של אלוניס היתה חסרת אחריות, ושהוא התכוון לכך שדבריו יתקבלו כאיום, גם אם לא התכוון ליישם אותו.

מה הוא כתב שם? מה הוא כתב שם? מה הוא כתב שם?

2. המגזין ואניטי פייר חשף אתמול את אחת התמונות היותר שנויות במחלוקת בהיסטוריה שלו: תמונתה של קייטלין ג'נר, לשעבר האתלט ברוס ג'נר. ההכנות לקראת הפרסום של התמונה היו קפדניות במיוחד: כל המשתתפים בסט הצילום (התמונה צולמה ע"י אנני לייבוביץ') נדרשו להסגיר מראש את הטלפונים שלהם, ואת התמונה והעריכה ביצעו אנשי ואניטי פייר על מחשב נפרד, שכלל לא היה מחובר לרשת. מדי לילה הועברו התמונה והאייטם שנלווה לה מהמחשב לדיסק און קי שנשמר בקפדנות ונמחקו מהמחשב עצמו, עד לרגע הפרסום. ככה שומרים על סודות מסחריים בימינו.

3. מגפה מכה ברחבי העולם בשנים האחרונות ורופאים עוד לא מצאו לה תרופה: אנשים שפויים בדרך כלל מעלים, בלי שום פרובוקציה, תמונות של המזון שלהם לאינסטגרם. בגוגל החליטו שאם החיים נותנים לך תשעה טרהבייט של לימונים ביום, הגיע הזמן להכין מהם לימונדה: כעת בונים שם במרץ מנוע בינה מלאכותית שיוכל לחשב כמה קלוריות אכלת בארוחה ההיא. לשם כך המחשב, כמובן, יצטרך לזהות את המזון. למעשה, אם להיות הוגנים כלפי גוגל, יכול להיות שזו בדיוק התרופה למגפה. אם בכל פעם שתעלה תמונה של הסטייק טרטר עם נגיעות אזדרכת שאתה מתכוון לבלוס, גוגל תודיע לך שהארוחה הזו מהווה 122% מסך הקלוריות שאתה אמור לצרוך ביום - וזה לגמרי יכול להוריד את מספר התמונות.

4. שורה של גופים רשמיים, פוליטיקאים וכוחות משטרה במערב כבר למדו על בשרם מה קורה כשהם פותחים חשבונות במדיה החברתית: מספר עצום של אנשים מנצל תוך זמן קצר את היעדר חוש ההומור שלהם כדי להפוך אותם לבדיחה, או מנצל את נקודות התורפה שלהם בצורות בלתי צפויות (זכור בחיבה המקרה של משטרת ניו יורק שביקשה מהתושבים להעלות תמונות תמיכה במשטרה וזכתה בתגובה למאות תמונות שמתעדות אלימות משטרתית). עכשיו מגיע תורה של הצנזורה הסינית: משטרת סין פתחה כמה חשבונות, כמובן במדיה החברתית שנפוצה שם (ווייבו ושירותים דומים). מתנגדי המשטר יסתערו על החשבונות בקרוב - ואז נגלה האם יש למשטרת סין חוש הומור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות