"מדובר במצב מעוות שלא קיים בשום מקום אחר"

האסיפה הכללית של ישראמקו שתתקיים באמצע החודש תדון באישורו של מנגנון חלוקת רווחים המיטיב עם השותף הכללי ומאפשר לו לשלשל לכיסו מזומנים גם במצב בו השותפות מפסידה. אחת הדרישות של השותף המוגבל היא שתמלוג השותף הכללי ייגזר מהרווחים ולא מההכנסות. בניגוד לשותף הכללי, בעלי היחידות המוגבלים יפגשו עם הכסף רק כאשר השותפות מרוויחה.

בשיחה עם 'כלכליסט' הסביר חיים דודיאן מבעלי היחידות בשותפות ישראמקו כי "מדובר במצב מעוות שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. השותף הכללי קיבל בשנתיים האחרונות 100 מיליון דולר בעוד שאנחנו השותפים המוגבלים קבלנו רק 50 מיליון...האבסורד הוא שהתיקון נכנס לתוקף ואנחנו יכולים למעשה לנהל מו"מ מול השותף הכללי באמצעות המפקח שכעת מייצג אותנו. אבל איך אפשר לנהל מו"מ מסודר אם רק כעת התיקון נכנס לתוקף וכבר מתקיימת אסיפה לשינוי מנגנון חלוקת הרווחים? צריך לתת זמן לנשום ולהתארגן על הדברים". התיקון לפקודה שנכנס לתוקף לפני מספר שבועות מאפשר לבעלי היחידות המוגבלים לפנות למפקח ולקיים עימו מו"מ בנוגע להסדרת מנגנון חלוקת הרווחים. עד לפני התיקון המפקח ייצג גם את השותף הכללי וגם את השותף המוגבל וכעת עם כניסת התיקון לתוקף המפקח מייצג רק את השותפים המוגבלים – כדוגמת דוידאן.

בהצבעה שתתקיים החודש דרוש רוב של 75% מהשותף המוגבל. בעייתיות נוספת קיימת בשל העובדה שהשותף הכללי גם מחזיק 30% מהשותף המוגבל ולכן השותף הכללי מצביע בעד עצמו. הרכב האחזקה בשותפות מורכב מ-30% שותף כללי שהוא גם שותף מוגבל שהשקיע הון בשותפות, 40% שותף מוגבל שאיננו עוסק בניהול השותפות, ו-30% לערך שמהווים המוסדיים.

דודיאן מתאר את המצב כ'אדישות רציונאלית'. משקיעים אחרים סומכים על אנשים כמו דודיאן ולכן האדישות הזו עלולה לגרום למצב שמנגנון לא רציונאלי של חלוקת הרווחים יאושר ממש בקרוב.

אבי בקל המייצג את מחזיקי התעודות בישרמקו גם פרסם היום אחה"צ הודעת עמדה העוסקת בקידוחי דניאל: "המדינה שינתה את כללי המחשק עם מתווה ששינסקי, רווחיות הפרויקטים ירדה, אין כדאיות למחזיקי התעודות להמשיך להשקיע בפרויקטים עם רווחיות בינוניות ומטה עם שיטת תמלוג העל האופיינית רק למדינת ישראל ממחזור מכירות ולא מרווחים – ולכן צריך לפעול בדרכים משפטיות כדי להקטין את שיעור התמלוג ואופן הגבייה שלו מרווחים ולא ממחזור מכירות, ולפעול לפי חוות הדעת של פרופסור ידידיה שטרן".

בקל מתייחס ספציפית לקידוח ברשיון דניאל, שהוא פחות רווחי בהשוואה לתמר, ולכן השותף המוגבל בעצם מקריב את כספו מבלי כרית בטחון שתבטיח לו חלוקת רווחים כאשר השותף הכללי מסתכן ונכנס לקידוחים שהם פחות רווחים מתמר.