אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סערה בלשכת עורכי הדין: יו"ר ועדת הבחירות והיועץ המשפטי של הוועדה התפטרו צילום: אוראל כהן

סערה בלשכת עורכי הדין: יו"ר ועדת הבחירות והיועץ המשפטי של הוועדה התפטרו

שבועיים לפני הבחירות לראשות הלשכה, הודיע עו"ד יצחק מירון המכהן כיועץ המשפטי של ועדת הבחירות כי הוא מתפטר. מיד אחריו הודיע גם יו"ר הועדה, עו"ד ציון אמיר, על התפטרותו

02.06.2015, 20:55 | ענת רואה

סערה בלשכת עורכי הדין, שבועיים בלבד לפני הבחירות לראשות הלשכה: עו"ד יצחק מירון המשמש כיועץ המשפטי של ועדת הבחירות בלשכה, הודיע היום על התפטרותו מתפקידו, לאחר שהוועדה קיבלה שתי החלטות בניגוד לחוות דעת של מירון ולטענתו גם בניגוד לדין. שעות ספורות לאחר מכן הודיע גם יו"ר ועדת הבחירות, עו"ד ציון אמיר, כי החליט להתפטר גם כן. כעת נערכים מגעים קדחתניים בקרב גורמים בלשכה בכדי לנסות ולשכנע את עו"ד אמיר לחזור בו מהתפטרותו ולפתור את התסבוכת שנוצרה.

קראו עוד בכלכליסט

העילה לשתי ההתפטרויות היא שתי החלטות שהתקבלו בועדת הבחירות בימים האחרונים ואשר לדעת עו"ד מירון התקבלו משיקוליים פוליטיים וכתוצאה מרוב אוטומטי בועדה, והן לדעתו החלטות המנוגדות לכללי לשכת עורכי הדין. ההחלטות נוגעות לפתיחת עוד קלפיות הצבעה ביום הבחירות ביישובים ערביים, לפתיחת כמה קלפיות נוספות ביישובי פריפריה וקלפי אחת בבני ברק, וכן מאפשרות לשני מועמדים להתמודד בבחירות, למרות שלכאורה לא גילו בטפסים למועמדים שיש להם הרשעה משמעתית בעבר. לפי חוות דעת של מירון, לא ניתן היה לאשר את שתי ההחלטות הללו.

במחנה של ראש הלשכה הנוכחי, עו"ד דורון ברזילי מיהרו לטעון בעקבות ההתפטרות כי מדובר ב"ניסיון בוטה לגנוב את הבחירות" מצד המחנה של עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב בלשכה המתמודד על תפקיד ראש הלשכה, ועו"ד יורי גיא רון (שהיה ראש הלשכה הקודם ואינו מתמודד כיום על תפקיד כלשהו בלשכה). מנגד, גורמים אחרים טענו כי המניע להתנגדות לפתיחת הקלפיות הוא גזעני ופוגע בציבור הבוחרים הערבי בכך שמקשה מהם להגיע לקלפיות.

עו"ד יצחק מירון, צילום: אוראל כהן עו"ד יצחק מירון | צילום: אוראל כהן עו"ד יצחק מירון, צילום: אוראל כהן

במכתב ההתפטרות שלו כתב עו"ד מירון כי קיים רוב אוטומטי בוועדה המזלזל בחוות דעת משפטיות ומצביע ללא היסוס בעד קבלת החלטות בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין. לדבריו, לגיטימי שחברי ועדה חושבים אחרת ממנו, אלא שלא אחת בחרה ועדת הבחירות לרמוס אף את החלטותיה העקרוניות שלה עצמה וזאת רק משום שנתבקשה לעשות זאת עקב צרכים פוליטיים של מי מחבריה.

מירון הוסיף כי ועדת הבחירות החליטה למשל להציב קלפיות במקומות נוספים, בתי דין שרעים (בתי דין לפי הדת המוסלמית), בלשכות קשר בטייבה ובבאקה אל גרביה, והדבר אינו עולה לדעתו בקנה אחד עם כלל 24 לכללי הבחירות. כמו כן, הוא טוען כי ועדת הבחירות התירה למועמדים שהצהירו הצהרה כוזבת על העדר הרשעות פליליות ומשמעתיות אך בבדיקה התברר כי קיים עבר כזה. לפי עו"ד מירון, ההחלטה לאפשר למועמדים אלה להתמודד בבחירות התקבלה למרות החלטה קודמת לפסול את מועמדותם בבחירות, וקשה היה שלא להתרשם כי היא נעשית לגופו של מועמד.

עו"ד ציון אמיר. התפטר אחרי מירון, צילום: אוראל כהן עו"ד ציון אמיר. התפטר אחרי מירון | צילום: אוראל כהן עו"ד ציון אמיר. התפטר אחרי מירון, צילום: אוראל כהן

עוד לפי מירון, תרבות הדיון בוועדה הינה פוגענית ומלווה בצעקות רמות ובהפניית רמזים מכוערים ליו"ר ועדת הבחירות ומנכ"ל הלשכה. לפיכך הודיע מירון כי בלב כבד ולאחר היסוסים הוא מבקש להשתחרר מתפקידו.

לא חלפו שעות בודדות וגם יו"ר הוועדה, עו"ד אמיר, הודיע על התפטרותו מתפקידו. במכתב התפטרות שכתב אמיר הוא ציין כי קיבל בצער את הודעת ההתפטרות של מירון, אך כשם שלמירון קשה לתת גיבוי משפטי להחלטות האחרונות שהתקבלו ע"י ועדת הבחירות, גם לו קשה להסכים עם החלטות שסותרות את הכללים והדין באופן מהותי.

לדברי אמיר, האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו "מחייבת אותי שלא לתת יד או גיבוי להחלטות שעשויות להתפרש כזלזול בדיני הבחירות" ובנסיבות שנוצרו הוא אינו רואה מנוס אלא להתפטר. אמיר העביר עותק ממכתבו גם לשרת המשפטים אילת שקד, לאור העובדה שהבחירות אמורות להתקיים בעוד שבועיים בדיוק.

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
מחנה ברזילי -על ראש הגנב בוער הכובע
לא מובן מדוע מחנה ברזילי נלחם שלא לאפשר לערבים להצביע. מה פסול מלפתוח קלפיות בטייבה כל עוד הן עומדות בדרישות החוק?. כדאי שמחנה ברזילי לרבות כצמן ינהלו קמפיין המבוסס על כישוריהם ולא על השמצת המחנה האחר בכל הזדמנות. על ראש הגנב בוער הכובע, מחנה ברזילי הם העסקניים ביותר
עורכת דין מאוכזבת  |  04.06.15
16.
מי ישמור על החתול ששומר על השמנת ?
חובת עורך הדין לא להטעות את בית המשפט – עו"ד ד"ר לימור זר גוטמן, קובץ pdf מקצוע עריכת הדין פועל בתחום מתחם משולש של נאמנויות צולבות: נאמנות ללקוח, נאמנות למערכת המשפט ונאמנות עורך הדין לאינטרסים שלו עצמו. ההתנגשות בין נאמנויות אלה היא אינהרנטית לפעולת עורך הדין, ולעולם אינה חדלה. כללי אתיקה ראויים צריכים להכיר תחילה בקונפליקט המובנה בתוך המקצוע, ולנסות לאזן ולהסדיר את המתח הטבעי הנוצר בין חובות אלה. אין זה מצב שבו אחת החובות עליונה על האחרת, אלא מצב של קונפליקט ואיזון מתמיד המתקיים בין שלוש החובות. פעולת עורך הדין מתקיימת בתוך המתח המתמיד הזה: במקרה מסוים החובה האחת היא שתגבר, ובמקרה שונה דווקא החובה האחרת גוברת. תפיסה שגויה הרווחת בקרב עורכי הדין רואה בחובת הנאמנות ללקוח את החובה הבלעדית שעורך הדין כפוף לה. תפיסה זו שמה את האינטרסים של הלקוח במרכזף תוך שהיא מתעלמת ממחויבויותיו האחרות של עורך הדין. בראייה מסוכנת זו נהפך העורך דין ל"אקדח להשכיר" הנכון לעשות הכל, בגדרי החוק, למען הלקוח. חשוב להבין שחובת הנאמנות ללקוח היא אכן אבן המסד של מקצוע עריכת הדין, אך זו אינה חובה מוחלטת. במאמר זה אראה כיצד יש בחובה כלפי בית המשפט כדי להצר את גבולותיה של חובת הנאמנות ללקוח, ולמנוע בכך את עורך הדין מליהפך ל"אקדח להשכיר". סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "סעיף 54"), מתייחס רק לשתי נאמנויות שעורך דין המייצג לקוח בבית המשפט חב בהן: מצד אחד חובת הנאמנות ללקוח, ומנגד חובת הנאמנות לבית המשפט. אי ציון נאמנות עורך הדין לאינטרסים שלו עצמו בסעיף 54 אינה ברורה, בעיקר לנוכח ההגנה הרחבה (ויש שיאמרו הרחבה מדי), הניתנת בכללי האתיקה בארץ לאינטרסים העצמיים של המקצוע. אינטרסים של המקצוע כוללים, בין היתר, ייחוד המקצוע, הבטחת שכר טרחה, שמירה על כבוד המקצוע. לנוכח העובדה שכללים רבים עוסקים באינטרסים העצמיים של עורכי הדין ומקדמים אותם, לא ניתן להסיק מאי ציון נאמנות זו בסעיף 54 על היעדרה המוחלט בשיטת המשפט שלנו. לכן, כל דיון חייב לכלול התייחסות אל שלוש הנאמנויות.
אריה , תל אביב  |  03.06.15
לכל התגובות