מובטל? המדינה תעזור לך למצוא ג'וב בהדפסת תלת ממד

כשהמעצב והמתכנת דימיטרי דנילוב איבד את מקום עבודתו הוא ניגש לשירות התעסוקה כמו רבים אחרים, והתעניין בהכשרות המקצועיות שהוא מציע. "חיפשתי קורס בעולם המחשבים", הוא מספר ל"כלכליסט". "אמרו לי שבתחום הזה הולך להיפתח קורס חדש שיעסוק במדפסות תלת ממד".

דנילוב לא הכיר את תחום ההדפסה בתלת ממד, אבל הבחין שהוא מעורר עניין ושתוכניות עליו משודרות בטלוויזיה, והחליט להירשם. עכשיו, לקראת סיום קורס ההכשרה הראשון מסוגו של משרד התעסוקה, הוא כבר מתכנן קדימה: "אני רוצה להפוך למקצוע את הצורפות, שבה עסקתי עד היום כתחביב. כבר יצרתי קשר עם חברת שירותי הדפסת תלת ממד כדי לעבוד איתם ביצירת תכשיטים". לצד דנילוב השתתפו בקורס עוד 13 איש שמבקשים להשתלב בדרכים שונות באחת התעשיות המסקרנות ביותר כיום בעולם הטכנולוגיה.

שוק ההדפסה בתלת ממד הוא עדיין צעיר יחסית, ובמובנים רבים נישתי. בשוק הביתי טרם אירעה פריצת דרך טכנולוגית שתהפוך את המדפסות לשימושיות וזולות לכל כיס. ואולם, בשוק הארגוני השימוש במדפסות תלת ממד הוא כבר סטנדרט בתחומים כמו אדריכלות, עיצוב או יצירת חלקי חילוף ואפילו רפואה.

לישראל יש נוכחות מרשימה בענף הזה. סטרטסיס, שנחשבת לחברה הגדולה בתחום הדפסת התלת־ממד, התמזגה לפני שנתיים עם אובג'ט הישראלית וחלק ניכר מפעילותה מתמקד בארץ. חברות בינלאומיות גדולות אחרות דוגמת אוטודסק פתחו במדינה מעבדות ומרכזי מחקר והדרכה. לצד חברות כאלה קיימת גם קהילת סטארט-אפים המתמקדת בפיתוחי תלת ממד, כמו 3DSomething שהציגה לאחרונה תלתפסת מהפכנית אשר מסוגלת ליצור חפצים תוך שימוש במאות צבעים בו זמנית.

בניגוד לתדמית החדשנית של תחום התלת ממד, שירות התעסוקה נתפס בעיני רבים כגוף אנכרוניסטי ומיושן, כזה שמציע למובטלים הכשרות בתחומים אפרוריים כמו קלדנות או רתכות. ואולם, בשנים האחרונות מציע השירות הכשרות גם למי שמעוניינים להשתלב בתחומים מבוקשים בעולם ההייטק. "מגיעים אלינו חצי מיליון איש בשנה", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש. "אנחנו צריכים לחיות את הצרכים שלהם ולראות איך שוק העבודה משתנה".

לא קורס בוטיק

תפיסה זו נמצאת גם ביסודו של הקורס החדש, שנולד בעקבות פנייה של נשיא מכון ראות גידי גרינשטיין, המציע לציבור זה כשנתיים גישה לתלתפסות ולהדרכות בנושא. הוא יוצא לדרך דווקא בתקופה שבה שירות התעסוקה לא נהנה מתקציב גדול במיוחד מהכשרות מקצועיות: מ-159 מיליון השקלים שהוקצו להן ב-2000 נותרו בשנה החולפת 54 מיליון שקל בלבד. "אני לא גוף בוטיק אלא וולמארט של שוק התעסוקה. לא שווה לי ליצור קורס ל-50 איש", אמר הירש. "ואולם, הנתונים שבידינו הראו שתחום התלת ממד מתחזק, ומכון ראות מתכנן לפתוח עוד עשרות מרכזי הדפסה בכל הארץ. זה כבר יכול לפנות למאות אנשים".

בשלב הראשון הוחלט על פיילוט של שלושה קורסים. הראשון מביניהם נפתח ב־10 בפברואר וצפוי להסתיים בשבוע הבא. "אנחנו לוקחים טכנולוגיות חדשות שההשלכות שלהן על השוק עדיין לא התבררו לחלוטין, ומנסים להכשיר אנשים כך שיתפסו בו תפקידים במהירות", אומר יואב ארגוב שמרכז את הקורסים מטעם מיזם הטכנולוגיה XLN של מכון ראות. "זה אתגר לא פשוט".

המשתתפים בקורס מגיעים מקשת רחבה של תחומי עיסוק ומקצועות. "יש לנו פה אדריכלים, מעצבים, מהנדסים, טכנאי מדפסות רגילות, חשמלאים ועוד", מספר ארגוב. "חלק מהם כבר אינם מובטלים, אבל עדיין מגיעים לכאן פעמיים בשבוע. לא מדובר בקורס העשרה אלא באנשים שבאו ללמוד וליישם".

ההכשרה בקורס נפתחת ברקע בסיסי על עולם הדפסת התלת ממד, סקירת המגמות ותת התעשיות בו והבנת הכיוונים שאליו הוא הולך. "אנחנו מלמדים איך מעצבים מודל תלת ממדי במחשב למטרות שונות, איך הופכים אותו למוצר פיזי, איך מטפלים במוצרים מורכבים, איך מאפשרים להם לעבוד עם חומרים אחרים וגם איך נחשפים למעסיקים פוטנציאליים.

"חשוב לנו שהבוגרים ייצאו מהקורס עם הבנה טכנית של הדרך שבה מדפסת תלת ממד עובדת: איך בונים, מתקנים ומפרקים אותה. בהתחלה התכוונו להפריד את הקורס למגמה טכנית ולמגמה עיצובית, אבל המשתתפים רצו לקבל את התמונה המלאה כך שגנזנו את הרעיון הזה. מכיוון שמדובר בתחום צעיר וראשוני רוב המקומות לא מחפשים עובד ספציפי, אלא אנשים שיודעים לתת זווית מאוד רחבה".

הקורס משלב תיאוריה אבל כולל בעיקר עבודה מעשית. "אנחנו רוצים שהמשתתפים יבנו את הדברים ולא רק ילמדו עליהם", מסביר ארגוב, "תוך כי תנועה היינו צריכים לעשות כל הזמן עדכונים והתאמות, גם מבחינת חשיפה לתכנים ולתעשיות וגם מבחינת יישומים מעשיים בשטח. בהנחה שהתוכנית תרוץ לאורך זמן, היא תצטרך כל הזמן להשתנות ולהתעדכן".

איפה הנשים?

אם יש דבר אחד ספציפי שארגוב רוצה לשפר הוא שיעור הנשים הנמוך בקורס - מתוך 14 משתתפים, רק שתיים הן נשים. אחת מהן היא דקלה לאלזר. "אני גרפיקאית 18 שנה ועכשיו הכל מתקדם לכיוון של מדפסות תלת ממד", היא מספרת. "בעלי כבר מתעסק בזה ורציתי להתנסות בעצמי".

לדברי לאלזר, היא הופתעה ממידת ההצלחה שלה בקורס. “אתה בונה מוצר מסוים, שובר עליו את הראש, כמעט מתייאש, חושב איך לעשות את זה אחרת ובסוף מצליח. למדתי גם לתפעל מכונות, ואני ממש לא שוחה בצד הטכני, אבל הצלחתי. אני מקווה בהמשך ליצור מודלים, הקורס מאוד עזר לי בזה".

לאלזר כבר קיבלה הצעת עבודה בתחום מ-HP, אבל החליטה לדחות אותה מכיוון שהעדיפה להשתלב בעבודה לצד בעלה, מהנדס בכיר בסטארט־אפ בתחום הביטחון. "המטרה היא לעזור לו ליצור מודלים שיישלחו להדפסות תלת ממד. בחברה הגיעו למסקנה שכל התהליך לוקח שלושה-ארבעה ימים והחליטו לעשות אותו בעצמם במקום לפנות לספק חיצוני, אז הם פשוט קנו מדפסת תלת ממד והתחילו להדפיס. אני מקווה להיכנס שם לאט לאט לעבודה קבועה".

בכל הנוגע להשתתפות של נשים בקורסים עתידיים, לאלזר סבורה שהמחסום העיקרי הוא החשיפה לתחום. "הרבה נשים היו הולכות לתחום אילו הן היו מודעות יותר לאפשרות הזאת", היא אומרת. ארגוב מסכים איתה: "הדפסת תלת ממד עדיין נתפסת כעניין תעשייתי כבד, אבל הטכנולוגיה היום נגישה ופשוטה יותר. זה כבר לא האדם המקצועי מול המכונה הגדולה, אלא גרפיקאית שעובדת עם המחשב האישי שלה. מגוון התעשיות הקשורות להדפסת תלת ממד - עיצוב, אמנות, יצירה, תעשיות מזון - מספיק רחב שכולם יוכלו לעסוק בזה.

"מאז תחילת הקורס אנחנו מקבלים עשרות פניות, רבות מהן מנשים שרוצות להצטרף. אני מקווה שישתלבו גם אוכלוסיות אחרות שאינן בהכרח במרכז שוק העבודה כיום כמו ערבים, חרדים ואנשים מבוגרים יותר. אנחנו רוצים להנגיש באמת טכנולוגיות מתקדמות לשכבות רחבות באוכלוסייה".

אף על פי שהקורס הראשון עדיין בעיצומו, הירש כבר מגדיר אותו כהצלחה. "מתוך 14 משתתפים שניים כבר מצאו עבודה בתחום, ארבעה שוקלים לעבוד כיזמים עצמאיים ועוד שניים בתהליכי מציאת עבודה", אמר. "אם אגף המחקר שלנו יגיד שהתוצאות לא מובהקות נעשה עוד פיילוט, אבל אנחנו רואים את הפוטנציאל".

לדברי דנילוב, הקורס גרם לו לשנות במידה רבה את הדרך שבה הוא עובד. "הרבה אנשים, אפילו מעצבי תלת־ממד, לא מבינים את תהליך העבודה עם חומרים פיזיים. פעם, בעבודה על תכשיטים, הייתי מצייר בראש רעיון או לכל היותר סקיצה על הנייר, ועד שהייתי מקבל מוצר מוגמר לא הייתי יודע איך הוא ייראה. עכשיו אני מכין מודל ויכול להדפיס ולחוש ביד את המוצר. וכמובן, זה גם מקצץ בהרבה את זמן העבודה ואת ההוצאות".