"כמו לגלות סם חדש"

זו ללא ספק אחת השנים הטובות בקריירה של השחקן יניב ביטון (37), שאחראי בין השאר לחיקוי המבריק של מיכל דליות, הלא היא סופר נני, בתוכנית הטלוויזיה "צחוק מהעבודה". הוא השתתף השנה בתוכנית "היהודים באים", מצטלם בימים אלה לסדרת המתח החדשה "המדרשה" עם איתי טיראן ויהודה לוי, ומגלם את צוריאל בקומדיה הנפלאה של גור קורן "המוגבלים" בתיאטרון בית ליסין, שאליו עבר אחרי עשור בקאמרי.

ועם זאת, אם תשאלו אותו ממה הוא הכי נהנה, לביטון אין בכלל ספק. "אני מת על העבודה בתיאטרון ובטלוויזיה אבל 'הגדוד העברי' זה משהו אחר", הוא אומר. "אין צנזורה ולא צריך להתחשב באיש. אנחנו ילדים שנתנו להם לעשות מה שהם רוצים, אז זה כיף בטירוף".

הגדוד העברי היא חבורת שחקנים שמעלה בימים אלה את מופע הבידור השני והחדש שלה, "הכל בדולר" (חמישי, 20:30, בית פרנקפורט, קיציס 23, תל אביב, 60 שקל). זהו ערב של קטעים ושירים הומוריסטיים ושנונים, המציגים בשפה תיאטרלית ייחודית רגעים האופייניים לחיינו כאן — חלוקת החשבון במסעדה, תוכניות טלוויזיה, גני ילדים ושיחות נוקבות עם הפקידה מהבנק.

חבריו של ביטון לקבוצה הם דקלה הדר, עידו אופק, יעל טל, שלומי טפיארו, עומר עציון, רוית יעקב ומוריה זרחיה, שאחראית גם לעריכה ולבימוי. רובם בוגרי בית צבי שהכירו לראשונה במסדרונות בית הספר, אליו הגיע ביטון — שעוד כילד אהב לשחק ולהופיע — לאחר שירות ארוך (סדיר וקבע) דווקא ביחידה 8200 המהוללת. הכל התחיל כשזרחיה וטל החליטו לגבש קבוצה, ופנו בין השאר לביטון. "כולנו זרקנו רעיונות ואת כל הסיפורים המשוגעים מהחיים ששמרנו בבטן, וזה היה פסיכי — היינו בטירוף וצחקנו המון", מספר ביטון. "בהמשך קבענו הופעה בצוותא 2 לחברים, והיה מדהים לעשות פתאום משהו שהוא שלנו לגמרי; זה כמו לגלות סם חדש".

יניב ביטון. "הגדוד העברי בעדיפות ראשונה אצל כולנו, ואנחנו לא מתכוונים לוותר" | צילום: אוראל כהן

עלו בדרגה

המופע הראשון של הגדוד עלה ב־2009 והיה הצלחה מסחררת במונחי תיאטרון פרינג'. החבורה הוזמנה להופעות פרטיות וצברה קהל אוהד שהגיע לצפות בה שוב ושוב. מאז הם בגרו, מקצתם הפכו להורים, והפעם הם הגיעו לעבודה מחודשת מנקודת מוצא אחרת.

"שיטת העבודה הפעם היתה ברורה יותר", מסביר ביטון. "יש איזה סיעור מוחות, כולנו עושים אימפרוביזציה, אבל בסופו של דבר מי שיושבת על המחשב וכותבת היא מוריה. זה לגמרי הבייבי שלה וברור לכולנו שהיא מחליטה. לכולנו יש אלף דעות על כל פאנץ', וצריך בוס שיארגן הכל. חדוות היצירה ורמת החרמנות שלנו בנוגע לחומר אדירות. מבחינת הכתיבה מוריה העלתה את המופע החדש בדרגה. זו סאטירה".

הכוונה הפעם היא לצאת עם המופע מגבולות צוותא ותל אביב. "אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר אנשים, להסתובב ברחבי הארץ", מספר ביטון, שנולד בירושלים, לאחר גירושי הוריו עבר למעלה אדומים וכיום מתגורר בתל אביב. "בפעם הקודמת זה נגמר כהצלחה בתחומי תיאטרון הפרינג' אבל לא שגשג ברמה המסחרית, ועכשיו אנחנו רוצים להתעלות על ההישג הזה. הרצון להצליח הוא בעדיפות ראשונה אצל כולנו, ואנחנו לא מתכוונים לוותר".

חולם על טוק שואו

למה עזבת את הקאמרי?

"בהתחלה הושאלתי לבית ליסין לטובת 'המוגבלים' ועשיתי את זה במקביל ל'סיראנו דה ברז'רק' בקאמרי. כש'המוגבלים' הפך לשלאגר מטורף היה ברור שהסידור הזה לא יכול להימשך, והייתי צריך להחליט. העזיבה היתה ברוח טובה. דיברתי עם נעם סמל והוא איחל לי בהצלחה ואמר 'תחזור מתי שאתה רוצה ולך תעשה בוחטות'. הרגשתי שזה זמן טוב לעזוב וקצת לשנות".

היית רוצה לעשות יותר טלוויזיה?

"הייתי רוצה טוק שואו משלי — מין לייט נייט מגניב עם אורחים, מערכונים ומוזיקה שמוריה תכתוב ותערוך, ואני מאמין שבטיימינג הנכון זה יקרה. אני גם נרגש כי בימים אלה אני גם עומד לראשונה להוביל קמפיין. יהיה מצחיק".