אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרקליטות: כתב אישום נגד השר לשעבר פואד בן אליעזר בכפוף לשימוע צילום: עטא עוויסאת

הפרקליטות: כתב אישום נגד השר לשעבר פואד בן אליעזר בכפוף לשימוע

החשדות מייחסים לו עבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים. פרקליטיו: "אנו משוכנעים כי יהיה בידינו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה". כן נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע של החשודים הנוספים בפרשה – אברהם נניקשוילי, רוי מוצפי, איילת אזולאי וצ'רלי יהודה

03.06.2015, 19:04 | זוהר שחר לוי

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה היום (ד') לבאי כוחו של השר לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר, כי נשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע. החשדות לגבי השר לשעבר מייחסים לו בעבירות שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים וכן בעבירות מס. באי כוחו של השר לשעבר: "אנו משוכנעים שלאחר שיתאפשר לנו לעיין בחומר החקירה, יהיה בידנו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה".

קראו עוד בכלכליסט

"במסגרת תפקידך הציבוריים בן השנים 2007-2014", נטען במכתב השימוע שנשלח לבן אליעזר על ידי פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ליאת בן ארי שווקי, "היית בעל יכולת השפעה על קידום ושמירה של אינטרסים כלכליים של אנשי עסקים. על פי החשד דרשת וקיבלת סכומי כסף בעד פועלות הקשורות בתפקידך מאנשי עסקים שונים. בכספים אלה רכשת בין היתר נכסי נדל"ן". בנוסף, המרת לא דיווח ותוך פעולות הסוואה והסתרה מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, אותן החזקת במזומן בכספות בביתך ובבנק. מסרת הצהרות כוזבות ליו"ר הכנסת בכך שלא כללת דיווחים בדבר הון ונכסים שצברת; לא הגשת דו"חות לרשות המסים והעלמת הכנסות חייבות במס".

ההחלטה לזמן את השר התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ועל יסוד המלצת פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ליאת בן ארי שווקי.

לפי כתב החשדות בעניינו של בן אליעזר, בין השנים 2007-2014, שעה שכיהן כחבר כנסת ובחלקן כשר בממשלה הוא דרש וקיבל, לפי החשד, סכומי כסף עבור פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים כשבכספים הללו הוא רכש בין היתר נכסי נדל"ן.

מימין פואד בן אליעזר ואברהם נניקשווילי, צילום: יריב כץ מימין פואד בן אליעזר ואברהם נניקשווילי | צילום: יריב כץ מימין פואד בן אליעזר ואברהם נניקשווילי, צילום: יריב כץ

לפי החשד, בן אליעזר לא דיווח על הכספים ונקט פעולות של הסוואה והסתרה של מאות אלפי דולרים שהחזיק במזומן בכספות ביתו ובבנק.

בן אליעזר נחשד עוד במסירת הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת ונטען כי לא כלל דיווחים על הון ונכסים שצבר, לא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס "הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר".

החשד העיקרי והחמור בעניינו של בן אליעזר מייחס לו עבירת שוחד. חקירת המשטרה בעניין העלתה את החשד כי בן אליעזר פנה לאיש העסקים אברהם נניקשווילי וביקש ממנו 400 אלף דולר. בתמורה לכך ביצע בן אליעזר פעולות מתוקף תפקידו כשר התמ"ת לטובתם של נניקשווילי ושותפו ג'קי בן זקן, כך לפי כתב החשדות.

בין השאר, כך נטען, פעל בן אליעזר למינוי מקורבו של נניקשוילי לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה. בנוסף, כך לפי החשד וכפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", הפעיל בן אליעזר את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראשת לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת 'שמן' שבבעלות נניקשוילי ובן זקן, לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד". לטענת הפרקליטות, רישיון הקידוח ניתן לחברת שמן לאחר לחצים שונים שהופעלו על ידי בן אליעזר, בעזרת ראשת לשכתו, ובאמצעותה, על חברי מועצת הנפט.

מעבר לכך, בן אליעזר חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשוילי בהליך משפטי שניהל ושנחשף לבקשת "כלכליסט". על הגשת התצהיר מייחסת הפרקליטות לשר לשעבר עבירה של מרמה והפרת אמונים.

בן אליעזר נחשד גם בעבירה של קבלת שוחד בכל הנוגע לאיש העסקים רוי מוצפי. בן אליעזר, כך לפי החשד, פנה לקונסול מצרים מספר פעמים על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה שבבעלות מוצפי. בעקבות פניות אלה חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מיידי, וכל אימת שהיה בכך צורך. מנגד, בשנת 2011, העביר מוצפי לבקשת בן אליעזר סכום של 260 אלף שקל לרכישת מגרש עבור רעייתו ובנו של בן אליעזר בנס ציונה.

הקשר בין בן אליעזר לבין מוצפי המשיך גם בשנת 2012, אז פנה השר לשעבר לאיש העסקים וביקש ממנו סכום של 500 אלף שקל לצורך מימון רכישת בית ביפו. מוצפי נענה לבקשה והעביר לו את הסך האמור. בן אליעזר ביקש ממוצפי סכומים נוספים בהמשך המצטברים לכ-1.3 מיליון שקל וזאת לצורך רכישת בית ביפו. בן אליעזר, כך לפי כתב החשדות, "הפעיל על מוצפי לחצים על מנת שיעביר את הכסף, בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים. מחומר הראיות עולה כי הסכום הנוסף שהתבקש לבסוף לא הועבר לבן אליעזר".

עבירה נוספת המיוחסת לבן אליעזר היא עבירה של הלבנת הון. לפי החשד בפרקליטות, בין השנים 2011-2012 החזיק השר לשעבר סכומי כסף גדולים, ומעל ל-2 מיליון שקל. בן אליעזר, נטען, ביקש לעשות שימוש בכספים אלה לצורך רכישת נכסי נדל"ן, מבלי להפקיד את כספי המזומן בחשבונות הבנק שלו, כדי שלא להזדהות כמי שמחזיק ברשותו סכומים גבוהים במזומן. לצורך כך, פנה בן אליעזר מספר פעמים למכרו, וביקש ממנו לבצע עבורו שירותי המרה ולהזדהות כמבקש השירות במטרה לגרום לזיהוי ודיווח לא נכון.

פרט לבן אליעזר, הודיעה היום (ד') פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) גם את החשודים הנוספים בפרשה – אברהם נניקשוילי, רוי מוצפי, איילת אזולאי וצ'רלי יהודה כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע.

החקירה בוצעה על ידי צח"מ בלהב 433- יאח"ה יחד עם פקיד שומה חקירות תל-אביב ברשות המיסים, בליווי עו"ד שרון כהנא ועו"ד סוזנה שור מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).

הפרשות המיוחסות לבן אליעזר

1. פרשת איש העסקים אברהם נניקשווילי

החשד: בן אליעזר קיבל שוחד של 400 אלף דולר מאיש העסקים אברהם נניקשווילי ב-2011

התמורה שנתן בן אליעזר:

א. פעל למינוי מקורבו של נניקשוילי, טימור בן יהודה, לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה.

ב. הפעיל את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראשת לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת 'שמן' שבבעלות נניקשוילי וג'קי בן זקן, לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".

ג. חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשוילי בהליך משפטי שניהל. בגין כך נחשד בן אליעזר גם בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

2. פרשת איש העסקים רוי מוצפי

החשד:

א. בן אליעזר קיבל ב-2011 שוחד של 260 אלף שקל לרכישת מגרש בנס ציונה

ב. בן אליעזר קיבל ב-2012 שוחד של 500 אלף שקל למימון רכישת בית ביפו

ג. בן אליעזר ביקש ב-2012 שוחד של 1.2-1.3 מיליון שקל למימון בית ביפו – מוצפי לא העביר את הכסף

התמורה שנתן בן אליעזר:

א. פנה לקונסול מצרים מספר פעמים על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לשם קבלת אשרות לעובדי החברה שבבעלות מוצפי. בעקבות פניות אלה חידש קונסול מצרים את מתן האשרות לעובדי החברה באופן מיידי, וכל אימת שהיה בכך צורך.

3. פרשת הלבנת הון

במהלך התקופה שבין 18.1.2011 לבין 17.6.2012 החזיק בן אליעזר סכומי מט"ח במזומן העולים במצטבר לסך 2,142,000 ₪. בתקופה האמורה ביקש בן אליעזר לעשות שימוש בכספים אלה לצורך רכישת נכסי נדל"ן, מבלי להפקיד את כספי המזומן בחשבונות הבנק שלו, כדי שלא להזדהות כמי שמחזיק ברשותו סכומים גבוהים במזומן. לצורך כך, פנה בן אליעזר מספר פעמים למכרו, וביקש ממנו לבצע עבורו שירותי המרה ולהזדהות כמבקש השירות במטרה לגרום לזיהוי ודיווח לא נכון.

4. פרשת הצהרת ההון

בעת שהיה חבר כנס נמנע בן אליעזר במתכוון מאזכור הון ונכסים שהחזיק בהצהרת ההון לכנסת, ובכך הציג מצג שווא. הוא מאושם במרמה והפרת אמונים

5. עבירות המס

בין השנים 2007 – 2013, לא הגיש בן אליעזר דו"חות שנתיים כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה ועשה שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס. בנוסף, בן אליעזר העלים הכנסות שצמחו לו משוחד ומהכנסות נוספות הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.

 

פרקליטיו של בנימין (פואד) בן אליעזר, עוה"ד נבות תל-צור וטל שפירא, מסרו בתגובה להזמנתו לשימוע: "בנימין פואד בן אליעזר דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו. בשעות הבוקר של יום שישי ה-5.6.14 – 4 ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות המדינה – קיבל בן אליעזר קריאה טלפונית להתייצב ל"בירור" קצר כביכול במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה. בן אליעזר, שהיה בדרך לאזכרה, התייצב מיד ונדהם למצוא עצמו תוך זמן קצר בחקירה תחת אזהרה. לימים התברר כי המידע בגינו נחקר בן אליעזר היה בידי הרשויות כבר למעלה משנה קודם לכן, וחרף האמור נמנעו הרשויות לזמנו לבדיקה בעניין, וראו לנכון לזמנו לחקירה רק 4 ימים בלבד לפני הבחירות, על כל המשתמע מכך.

"עד לרגע זה לא התקבל הסבר באשר לעיתוי התמוה של פתיחת החקירה 4 ימים לפני מועד הבחירות לנשיאות, כמו גם באשר לעיתוי התמוה של שיגור כתב החשדות וההזמנה לשימוע, בעיצומה של הסערה בה נתונה המשטרה והפרקליטות עקב חשיפת הפרשיות האחרונות. מר בן אליעזר העמיד עצמו לרשות החקירה, דחה מכל וכל את החשדות המיוחסים, וסיפק הסברים מפורטים לכל אותם חשדות.

"כל הכספים המוזכרים בכתב החשדות, ללא יוצא מהכלל, ניתנו למר בן אליעזר לאחר אשפוזו הדרמטי בחודש אפריל 2011, בבית החולים אסף הרופא, שם היה מצוי לאורך למעלה מחודש ימים, מחוסר הכרה ועל סף מוות. ברור אפוא, שאין כל יסוד לניסיון המאולץ והמלאכותי לקשור בין הסיוע החברי לבין תפקיד ביצועי כלשהו של מר בן אליעזר.

"למרבה הצער, אמונתו של בן אליעזר בהגינות החקירה נתקלה פעם אחר פעם בהדלפות בלתי פוסקות מתוך החקירה ובמסע הכפשה מכוון הולך וגובר. מר בן אליעזר שירת את הציבור למעלה מ-30 שנה כלוחם ומפקד בצה"ל וכ-30 שנה נוספות בכנסת ובממשלה, וכיהן כשר ב-7 משרדי ממשלה מובילים, כאשר מעולם לא דבק בו רבב.

"מר בן אליעזר הודיע כי אין בכוונתו ליטול חלק בניהול ההליכים בתקשורת, כי הוא נחוש להיאבק על שמו הטוב גם במחיר פגיעה נוספת בבריאותו וכי הוא ישמיע את מכלול טיעוניו, תשובותיו, ותלונותיו הקשות בכל הקשור להתנהלות רשויות האכיפה כלפיו אך ורק בפני היועץ המשפטי לממשלה ואך ורק במסגרת הליך השימוע. אנו משוכנעים שלאחר שיתאפשר לנו לעיין בחומר החקירה, יהיה בידנו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה".

תגובת עוה"ד נתי שמחוני ויואב סננס ממשרד הרצוג, פוקס נאמן: "קיבלנו את הודעת הפרקליטות בדבר שקילת האפשרות להעמדתו לדין של מרשנו, מר אברהם נניקשווילי. אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שנשטח את עמדתנו בשימוע, יוברר כי אין כל בסיס לחשדות - כפי שנוסחו על ידי הפרקליטות - ובסופו של יום, לא יוגש נגדו כתב אישום".

עוה"ד יעל גרוסמן ושרון בן צבי המייצגות את איילת אזולאי מסרו בתגובה: "גם לפי הודעת השימוע התפקיד המיוחס לאיילת בפרשה שולי ביותר. חבל שגוררים אותה באופן מלאכותי לסיפור שאינו שלה".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות