היועמ"ש: המאבק בגורמים עברייניים הפועלים בשוק האפור יוכרז כיעד אכיפה מרכזי

הצוות בראשות המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, בחן את נושא שירותי המטבע בראיה כוללת הן במישור רגולטורי והן במישור הפלילי, במטרה לפתח את ענף שירותי המטבע הפרוץ כיום לענף פיננסי יעיל לגיטימי ומפותח.

סניף המרת מטבע | צילום: צביקה טישלר

הממצאים בדו"ח שפורסם בחודש פברואר האחרון היו מזעזעים ומהם עולה כי בישראל יש שוק הלוואות חוץ בנקאיות שמגלגל 20-30 מיליארד שקל שמתנהל כמעט ללא פיקוח, למרות שהוא מנסה להיראות ככזה שדווקא כן מפוקח על ידי משרד האוצר. היעדר הפיקוח והשוק הפרוץ קרצו לגופים עבריינים שנכנסו לשוק ומצאו בו צינור להלבנת כספיהם.

הטריגר להקמת הדו"ח היתה פנייה של משרד האוצר למשרד המשפטים בסוף אוגוסט 2013 בבקשה למנות את מנהל רשת המסים כרשם לנתוני שירותי המטבע. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אישר את ההבקשה (שבסופו של דבר לא התממשה), אך במקביל קבע כי יוקם צוות בין־משרדי שימליץ על הסדרת הפיקוח בענף לטווח ארוך. היום כאמור מאמץ ויינשטיין את המלצות הוועדה והכריז כי המאבק בגורמים עברייניים הפועלים בענף נותני שירותי מטבע יוכרז כיעד אכיפה מרכזי. כמו כן, ויינשטיין מרחיב את סמכויות רשות המסים, ועד להקמת הרגולטור החדש שיקום ויפקח על גופים אלו, היא תהיה הגוף שאמון על התחום ובידיה יהיו הסמכויות להטיל קנסות כבדים יותר על גורמים לא מורשים שפועלים בשוק.

שוק ללא פיקוח שמגלגל 120-150 מיליארד.

עוד עולה מהדו"ח כי היקף הפעילות הכולל של שוק הנש"מ עומד על 120־150 מיליארד שקל בשנה, ולמרות הסכום האדיר הזה, המהווה 10% מהפעילות הפיננסית של המערכת הבנקאית כולה, המדינה הקצתה לו 6 אנשים בלבד שיפקחו עליו. לשם השוואה: 140־150 אנשים עובדים בפיקוח על הבנקים. כך, מבחינת החישובים הסטטיסטיים שמעמידים את מספר המפקחים ביחס למספר הגופים הדורשים פיקוח, שמופיעים בדו"ח של המדינה בנושא, גוף כזה יוכל תיאורטית לעמוד לביקורת רק אחת ל־73 שנה.

חברי הוועדה שחיברה את הדו"ח ביקשו לסגור את הפרצה הענקית של היעדר הפיקוח והמליצה כאמור להקים רגולטור פיננסי עם סמכויות ברורות שיוכל לטפל בשוק העצום הזה, וזאת על מנת להכניס את הפעילות בו לפיקוח.

כך למשל הוצע, בין היתר, שרגולטור זה יפקח על נותני שירותי אשראי. תחת קטגוריה זו יכללו כל הגורמים המספקים אשראי לציבור ולא מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים, אגף שוק ההון או רשות ניירות ערך. ההגדרה של נותן שירותי אשראי תהיה רחבה ואינקלוסיבית, כך שיכללו תחתיה כל גוף שמספק אשראי באשר הוא; כולל ניכיון צ'קים, שטרי חוב, שירותי פקטורינג או הלוואות חוץ בנקאיות. גוף שרוצה לפעול באחד מהתחומים האלו יצטרך לקבל אישור מיועד לכך.