אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה: קיבלנו רק שליש מהתמלוגים ממפעלי ים המלח צילום: דוברות ההסתדרות

המדינה: קיבלנו רק שליש מהתמלוגים ממפעלי ים המלח

כיל העבירה 90 מיליון דולר למדינה, בהמשך לפסק הבוררות שניתן לפני כשנה לגבי התמלוגים שעליה לשלם. כיל: השביתה מעכבת את העברת הנתונים שלפיהם יחושב גובה התמלוגים

07.06.2015, 15:23 | רעות שפיגלמן
השביתה שהסתיימה בכיל מעכבת את העברת נתונים לאוצר וחישוב גובה התמלוגים שישולמו למדינה. כיל העבירה לא מזמן 90 מיליון דולר והמדינה מצפה לקבל כמעט פי שלושה.

קראו עוד בכלכליסט

90 מיליון דולר - זה הסכום שהעבירה כיל לא מזמן למדינה בהמשך לפסק הבוררות שניתן לפני כשנה, בו המדינה נחלה ניצחון בהליך שניהלה נגדה לגבי התמלוגים ששילמה על מוצרים ממפעליה באזור ים המלח, בין השנים 2009-2000. במשרד האוצר צריכים לבצע את החישוב המדויק לגבי הסכום שכיל תשלם, אולם העניין מתעכב כי כיל לא העבירה עדיין נתונים הדרושים לחישוב.

החתימה על ההסכם בכיל. אבנר מימון (מימין), אבי ניסנקורן, ארמונד לנקרי ואבנר בן סניור, צילום: עמית שעל החתימה על ההסכם בכיל. אבנר מימון (מימין), אבי ניסנקורן, ארמונד לנקרי ואבנר בן סניור | צילום: עמית שעל החתימה על ההסכם בכיל. אבנר מימון (מימין), אבי ניסנקורן, ארמונד לנקרי ואבנר בן סניור, צילום: עמית שעל

הערכת משרד האוצר היא לסכום הגבוה פי שלושה. כיל טרם העבירה לאוצר את הנתונים בטענה שהשביתה שנסתיימה לא מזמן במפעלי ים המלח ובתרכובות ברום מעכבת את הפקתם. באוצר מחכים שכיל יעבירו נתונים שיסייעו לחשב את סכומי הריביות וההצמדה. "כלכליסט" פנה לכיל לקבל הערכה מצידה לגבי הסכום שתשלם, בתגובה לטענת האוצר כי על כיל להעביר למדינה סכום הגבוה פי שלושה, אולם לא נתקבלה הערכה לסכום.

פסק הבוררות עסק בפרשנות של חוק זכיון ים המלח ועסק בין היתר בשאלה האם יש להחיל תשלום תמלוגים על מוצרי המשך שמייצרת כיל במפעליה השונים מחוץ לאזור ים המלח. מפעלי ים המלח, וברום ים המלח אלו שתי החברות של כיל שחוצבות ומפיקות חומרי יסוד כמו אשלג, ברום ומגנזיום כלוריד. לכיל גם מפעלים נוספים מחוץ לאזור ים המלח המייצרים תרכובות וחומרי המשך מחומרי היסוד. כיל טענה בבוררות שאין היא צריכה לשלם תמלוגים על מוצרים שיוצרו מחוץ לאזור ים המלח, ושאין לשלם תמלוגים על מוצרי המשך. ראש הרכב הבוררים שקיבלה את תביעת המדינה נגד כיל, השופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן, דחתה את התפיסה הגיאוגרפית של כיל. היא טענה שבין אם המפעלים שהוקמו מחוץ לאזור ים המלח זה כדי לחמוק מתשלום התמלוגים ובין שזה מצורך לוגיסטי כלכלי, הרי שתכלית שטר הזיכיון מחייב את תשלום התמלוגים. שטרסברג-כהן אימצה את "התפיסה הקונצרנית" על פני "התפיסה הגיאוגרפית".

מכיל נמסר: "כיל מעבירה מעל למיליארד שקלים תקבולים למדינה בכל שנה. בשנת 2014 העבירה כיל כ-1.2 מיליארד שקלים. הבוררות עליה מדובר הינה בוררות בנוגע לתמלוגים על מוצרי המשך אשר מהווים חריג ומקרה יוצא דופן, גם בשווקים הבינלאומיים, ומתנהל הליך במסגרת הבוררות על קביעת גובה התמלוגים. בינתיים, כיל העבירה למדינה כ-90 מיליון דולר".

תגיות