אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלן הראשי באוצר: הצמיחה במשק ירדה אשתקד גם בגלל העובד הישראלי צילום: שאטרסטוק

הכלכלן הראשי באוצר: הצמיחה במשק ירדה אשתקד גם בגלל העובד הישראלי

נתונים חדשים של משרד האוצר מגלים כי פריון העבודה של העובד הישראלי הממוצע ירד בשנה שעברה. הדבר גרם לגידול הפער ברמת החיים בין ישראל למערב וכן להגדלת הסיכוי לקיפאון בשכר

07.06.2015, 16:54 | מיקי פלד

פריון העבודה של העובד הישראלי הממוצע ירד בשנה שעברה, ובכך למעשה תרם באופן שלילי לצמיחה במשק, כך עולה מסקירה שפירסם היום (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה.

במילים אחרות הצמיחה שנרשמה במשק בשנה שעברה, שעמדה על 2.7%, היא לא תוצאה של התפתחות טכנולוגית או שיפור של ההון האנושי, אלא בעיקר גידול במספר העובדים – בשיעור של 3.1% בשנה שעברה) – ללא גידול בתפוקה עצמה של כל עובד. בלשון המשרד "בשנים האחרונות תהליכי הייצור בישראל נעשו פחות יעילים ולכך הייתה השפעה שלילית על התוצר והרווחה הכלכלית".

יואל נווה, הכלכלן הראשי של האוצר , צילום: בועז אופנהיים   יואל נווה, הכלכלן הראשי של האוצר | צילום: בועז אופנהיים יואל נווה, הכלכלן הראשי של האוצר , צילום: בועז אופנהיים

במונחי כסף התוצר לנפש בישראל הוא כ-32 אלף דולר (במונחי כח קנייה) לעומת 38 אלף דולר בממוצע במדינות ה-OECD וכ-53 אלף דולר בארצות הברית. על פי הבדיקה של האוצר, בשנת 2013 גדלה התפוקה שמייצר העובד הממוצע

בחצי אחוז בלבד, מחצית מהגידול ביפן, ולעומת 1.2% בארה"ב ו-0.2% בגוש האירו. ב-2014 כבר מדובר על ירידה של ממש בפריון, אירוע חריג כשלעצמו, בשיעור של 0.3%.

לשם השוואה, בארה"ב נרשם גידול של 0.7% ובגוש האירו של 0.3%. המשמעות היא שבשנה שעברה נוצר פער ברמת החיים הכלכלית בין ישראל למדינות המפותחות, ומכיוון ועל פי התיאוריה הכלכלית יש מתאם בין הגידול בפריון לעובד לבין הגידול בשכר לעובד אז הדבר עשוי לגרום לקיפאון בשכר לעובד במהלך השנה הנוכחית.

סקירה זו של האוצר מגיעה לאחר שבשבוע שעבר נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הזהירה מפני האטה במשק הישראלי אם לא יגדל הפריון לעובד. גם הצהרה זו של פלוג לא נשמעת בחלל ריק, שכן היא באה זמן קצר לאחר שהממשלה החדשה אישרה שורה ארוכה של הטבות או ביטול סנקציות על מוסדות חרדיים והגדלת קצבאות הילדים, צעדים שניתן להניח שכלכלני בנק ישראל והאוצר רואים בהם תמריץ שלילי לחרדים לצאת לעבוד ולרכוש השכלה מקצועית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
אי אי אי... נערי האוצר.
האקדמיה מכשירה את כלכלני העתיד להכיר את כלכלת העבר. חבל רק שחקלאות וטקסטיל מספקים תעסוקה רק לאחוז קטן מהאוכלוסיה ורוב האוכלוסיה מתפרנס מעבודות שלא היו קיימות בספרי הלימוד של המאה הקודמת... הפריון הוא גבוה בצורה תמוהה, כל מי שחושב שהוא נמוך לא מבין דבר בכלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, יחסים בינלאומים ו... יותר קצר לחפש מה הם כן יודעים.. לא יותר מידי.
משה  |  07.06.15
9.
צריך לזכור שבארץ העובד נמדד לפי שעות נוכחות, ולא לפי תצפוקה ממשית
יש מי שבא לעבודה לעבוד, ויש את אלו שמבלים בשיחות מסדרון, בארוחת צהריים של שעתיים ועוד. וכשמי שעובד, "נענש" בכך שהוא מקבל גם את המשימות של אלו שבאים לשיחות מסדרון, גם התפוקה שלו יורדת. ולא רק כי הוא מרגיש פראייר, אלא כי הוא פשוט נשחק, ומאבד את היכולת לעבוד בצורה טובה ויעילה.
07.06.15
8.
מה בדיוק ההפתעה?
מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל עם עליית משכורות והטבות מובטחת כנגדו מגזר פרטי מהחיילים והגמישים בעולם אבל עם שכר קפוא כבר 30. שנה, , אז מה ההפתעה. כעובד שכיר במגזר הפרטי אני אומר ומרגיש לכו חפשו, תמיד דחפתי וחיפשתי איך לשפר ולהשתפר, היום אני אומר ועושה, רוצים שיפור שלמו בהתאם ומראש. נמאס לי לסחוב את כול עובדי המדינה על הגב וכשאני צריך משהו עושים לי טובה.
גיד  |  07.06.15
לכל התגובות