גיל הפרישה והפנסיה הצה"לית על השולחן של ועדת לוקר

בשבועיים הקרובים, אלא אם כן ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט אחרת, ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון אמורה להציג את המלצותיה הסופיות אחרי כשנה של עבודה. למעשה, הוועדה כבר סיימה את עבודתה אי שם בתחילת 2015, אולם חבריה המתינו עד לאחר הבחירות כדי לראות מי ראש הממשלה הנבחר ומה טעמי הביטחון שלו במטרה לוודא שההמלצות מתקבלות בידי הדרג המדיני ולא מתמסמסות. על הקמת הוועדה הוחלט באוקטובר 2013 לאחר עוד דיון סוער בקבינט על תקציב הביטחון, והיא התחילה לעבוד בפועל רק במאי 2014, לאחר חודשים רבים שבהם גם משרד הביטחון וגם משרד האוצר התקשו להגיע להסכמה על זהות חברי הוועדה.

שני הצדדים, משרד האוצר ומשרד הביטחון, דרוכים מאוד זה כמה שבועות לקראת פרסום ההמלצות. כל צד משוכנע שהוועדה הולכת להמליץ על עלייה או קיצוץ בתקציב, תלוי איזה משרד שואלים, או על רפורמות קשות או רכות מדי באופן ניהול תקציב הביטחון או בהרכבו, תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, אם ההמלצות אכן יוגשו בתוך שבועיים הן צפויות להשפיע על תקציב הביטחון לשנת 2015. רגע לפני שהן מוגשות "כלכליסט" ממפה את הנושאים הנפיצים שבדו"ח ועדת לוקר.

גודל תקציב הביטחון

בשורה התחתונה כולם מחכים למספר, כלומר, מה צריך להיות תקציב הביטחון לשנת 2015 לפי עמדת הוועדה. ובאותה הנשימה, כולם יודעים שהמספר לא ממש משנה, כי תקציב הביטחון הוא כמו אקורדיון שמתכווץ ומתנפח חליפות. לכן באותה המידה שכולם מחכים למספר, כולם מחכים לראות מה יהיה מנגנון העלייה בתקציב הביטחון בשנים הקרובות שהוועדה תמליץ עליו.

ככל הידוע הוועדה צפויה להציע תקציב ביטחון של כ־57 מיליארד שקל ל־2015 (בדומה לסכום שגובש בממשלה הקודמת), וייתכן שתמליץ על גידול זמני בתקציב הביטחון בשנים הקרובות, אולם על כיווץ שלו לאחר מכן לכ־55 מיליארד שקל בשנה. זאת מתוך מחשבה שרוב התקציב לשנים הקרובות כבר משוריין למטרות שונות (פנסיה, רכש ביטחוני וכו') ואפשר להתחיל לכווץ אותו באמצעות שינוי משימות הצבא והתייעלות רק בטווח הבינוני.

מימין: שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ויו"ר הוועדה האלוף (במיל') יוחנן לוקר | צילום: אוראל כהן, ידיעות אחרונות

שקיפות ובקרה

לא פחות חשובה מהתקציב עצמו היא היכולת של משרדי הממשלה, בייחוד משרד האוצר, לבקר את תקציב הביטחון ולראות מה קורה בו בזמן אמת וכיצד הצבא מנהל את הכסף שלו. לשם כך היו רוצים באוצר, ובעיקר באגף החשב הכללי, לקבל כלים נוספים של בקרה תקציבית שאינם קיימים כיום.

למשל, באגף החשב הכללי היו מעוניינים לקבל כלי ניהולי שבמסגרתו למשרד יש יכולת וטו על ניהול תקציב הביטחון, כך שלמשרד הביטחון לא תהיה עצמאות מוחלטת בהתקשרויות עם ספקים, או לכל הפחות משרד האוצר יהיה שותף פעיל יותר בתהליך ולא רק חותם בדיעבד על חשבוניות. במשרד הביטחון, מנגד, טוענים שמתן אפשרות כזו למשרד האוצר תחסל לחלוטין את הגמישות הניהולית והתקציבית של הצבא.

פרישה ופנסיה

אם יש נושא תקציבי רגיש במערכת הביטחון, הרי שזה נושא הפנסיה הצבאית וגיל הפרישה (תשלומי הפנסיה במערכת הביטחון יעלו השנה כ־8 מיליארד שקל). ככל הידוע, הוועדה צפויה להמליץ על הצערת הצבא, כלומר על הורדת גיל הפרישה לסביבות 42, כפי שהיה לפני כמה שנים. צעד כזה מקובל לפי שעה גם על הצבא וגם על משרד האוצר.

עם זאת, הקדמת גיל הפרישה מגדילה את ההתחייבויות העתידיות לפנסיה (אף שהיא חוסכת במשהו את שנות תשלום השכר עבור שירות הקבע). לכן בד בבד עם שינוי גיל הפרישה הוועדה צפויה להמליץ על שינוי במנגנון הפנסיה, כך שבמקום שהמדינה תיתן פנסיית גישור על פני כ־20 שנה לפורשים מצה"ל עד הגעתם לגיל הפרישה הכללי במשק, הצבא ייתן מענק חד־פעמי עם עזיבתם את צה"ל.

במשרד הביטחון חוששים שמא המענק הזה יהיה נמוך מדי וההמלצה הזאת תחול גם על מי שמשויכים למסלול של פנסיה תקציבית או על מי שהתחילו את שירות הקבע בעשור האחרון, והיו מעוניינים שהמלצות מסוג זה יחולו רק על מי שנכנסים לשירות קבע מעתה ואילך.

שכר וכוח אדם

מלבד הטיפול בפנסיה של אנשי הקבע באוצר היו רוצים לראות רפורמה בתשלומי השכר השוטף בצה"ל. ומאחורי המילה רפורמה במקרה הזה מסתתרת פשוט ציפייה להורדת עלות השכר בצה"ל, שלפי נתוני אגף החשב הכללי באוצר הסתכמו ב־2013 ב־16.3 מיליארד שקל (חלק הארי של הסכום הזה, יותר מ־10 מיליארד שקל, הוא תשלומי שכר לאנשי הקבע). בזמן שראש הממשלה מתכוון להגדיל את השכר לחיילי החובה (שמסתכם כיום ביותר ממיליארד שקל בשנה), באוצר היו מעוניינים לראות מגמה הפוכה בקרב אנשי הקבע. כלומר, לא רק צמצום מספר אנשי הקבע (תהליך שמשרד הביטחון וצה"ל התחילו בשנתיים האחרונות), אלא גם הפחתות שכר או תנאי שירות. סיכוי סביר שהוועדה תימנע מהגשת המלצות מרחיקות לכת בתחום זה.

עלות אגף השיקום

עלות אגף השיקום במשרד הביטחון כבר חצתה את 5 מיליארד השקלים בשנה. מדובר בתפוח אדמה לוהט שאף אחד לא מעוניין לטפל בו במשמרת שלו דווקא, משום שהוא כרוך בעימות עם אחת האוכלוסיות הרגישות ביותר בחברה הישראלית - נכי צה"ל והמשפחות השכולות. ועדת לוקר צפויה להמליץ לממשלה לעשות מה שכבר עשתה - לאמץ את המלצות ועדת לוקר בנושא מ־2010, אבל להוציא אותן לפועל ולא רק להסתפק בהצהרות.

המלצות אלה אמורות לחול רק מעתה ואילך ולצמצם בהדרגה את אוכלוסיית הזכאים לטיפול באגף השיקום במשרד הביטחון, למשל באמצעות הגדרה שרק אנשי קבע שנפגעו בפעילות צבאית (ולא כאלה שחלו) זכאים לטיפול.