מזרחי רוצה להנפיק אג"ח שהופכות להון בתקופות משבר

בנק מזרחי טפחות נמצא לאחרונה בדיונים ראשוניים עם בנק ישראל להנפקת אג"ח קוקו (Coco). ל"כלכליסט" נודע כי הבנק, בניהולו של אלדד פרשר, בוחן עם הפיקוח על הבנקים אפשרות של הנפקת האג"ח בהנפקה פרטית ולא דרך הבורסה מאחר שרשות ני"ע טרם גיבשה את דעתה בנושא.  

אג"ח קוקו עשויות גם להגיע לבורסה בעתיד. על פי ההערכות, בשנים הקרובות המכשיר ילך ויתפוס תאוצה בשוק ההון הישראלי, וברשות ככל הנראה לא ירצו לראות מיליארדי שקלים שמונפקים בצורה פרטית ולא דרך הבורסה.

התשואות על אג"ח קוקו בעולם נעות בין 6% ל־9%

אג"ח קוקו הן אג"ח היברידיות המונפקות בעולם על ידי בנקים ומאפשרות להם במקרים של קשיי פירעון להמיר את כל החוב או את חלקו למניות. בניגוד לאג"ח להמרה רגילות, שבה למחזיק האג"ח זכות להמירן למניות, במכשיר הקוקו ההמרה מתרחשת באופן כפוי על ידי הבנק כאשר מתקיימים תנאים מסוימים שנקבעו מראש. התנאי השכיח ביותר הוא יחס הלימות הון. כך, למשל, אם הון הבנק צונח מתחת לסף שנקבע בעת ההנפקה, יכול הבנק להפסיק לשלם את חובתיו למחזיקי האג"ח ולהמיר את כל החוב או את חלקו למניות — פעולה שתרחיב את בסיס ההון.

בנוסף, הקוקו מאפשרות לבנקים לשייך את ההון שהם מגייסים דרכן להון הראשוני הנוסף של הבנק או להון המשני שלו. המנגנון בעולם קובע כי אם האג"ח תשויך להון הראשוני, היא לא תיפדה לעולם אלא רק תשלם למחזיק בה ריבית. המשקיעים מקבלים בתמורה מכשיר נושא ריבית שהתשואה בגינו גבוהה לעומת התשואה באג"ח רגילות של הבנק, זאת בשל הסיכון הגבוה יותר שטמון בהן. כך, לדוגמה, בסדרת אג"ח קוקו בהיקף של 3.9 מיליארד דולר שהנפיק בשנה שעברה הבנק הבריטי ברקליס, ריבית האג"ח נקבעה על 6.6%. באופן כללי, התשואות בעולם על הקוקו נעות בין 6% ל־9%.

אג"ח קוקו מיועדות בעיקר למשקיעים מתוחכמים יותר, לרבות הגופים המוסדיים שמחזיקים בכספי הפנסיה והגמל של הציבור, וכניסתן הצפויה לשוק הישראלי מהווה גם אתגר לחברות הדירוג המקומיות שיצטרכו לדרג את המכשיר החדש.

רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים חלוקים בדעותיהם לגבי הכנסתן של אג"ח קוקו לשוק בשל הפער בין התרומה שמכשיר כזה יכול להביא לעמידה בדרישות הרגולטוריות של הבנקים לבין הסיכון שהוא טומן למשקיעים. בעוד בפיקוח על הבנקים תומכים בהנפקות אג"ח מסוג זה תחת פיקוחם, ברשות ני"ע עדיין לא גיבשו דעה סופית בנושא. על פי הערכות בשוק, ליו"ר הרשות שמואל האוזר קשה לקבל את הרעיון כי למפקח על הבנקים תהיה סמכות להחליט על המרת חוב כפויה לטובת ההון של הבנקים ובמקרים מסוימים אף להביא למחיקת חלק מהחוב.

אג"ח קוקו זכו בשנים האחרונות לביקושים מוגברים במדינות שונות בעולם, בעיקר באירופה ובאסיה, כחלק ממאמצי הבנקים לעמוד בדרישות הרגולטוריות לעבות את בסיס ההון שלהם. על פי נתוני סוכנות הדירוג העולמית מודי'ס, ב־2014 שוק הקוקו שילש את עצמו בהשוואה ל־2013 והונפקו קוקו בהיקף של כ־180 מיליארד דולר. במודי'ס מציינים כי מאז 2009 הונפקו קרוב ל־300 מיליארד דולר, ומגמת ההתרחבות צפויה להימשך ב־2015.

אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות | צילום: אבשלום ששוני

הבנקים יצטרכו לעבות את מבנה ההון ב־2016

הגישוש של מזרחי טפחות הוא ראשוני ומטרתו היא לפתוח עקרונית את האפשרות להנפקה פרטית בעתיד. ההערכות הן שהנפקות הקוקו יתחילו ב־2016, מזרחי טפחות עשוי להיות הראשון, אך בנקים נוספים יצטרכו גם להתחיל להנפיק את האג"ח כדי לעבות את מבנה ההון שלהם.

כחלק מיישום תקנות באזל 3 קבע הפיקוח על הבנקים כי על הבנקים הישראליים לעמוד ביחס הון ליבה של 9% בעוד שני הבנקים הגדולים לאומי והפועלים יצטרכו לעמוד ביחס גבוה יותר של 10%. היחס נקבע בין ההון המפוקח של הבנק לבין נכסי הסיכון שלו (בעיקר תיק האשראי). מלבד יחס הון הליבה הבנקים צריכים לעמוד ביחס הון כולל (הון רובד 2). הון רובד 2 של הבנקים הישראליים כולל היום את ההפרשות הקבוצתיות להפסדי אשראי כמו גם את כתבי ההתחייבויות שהנפיקו בעבר.

אימוץ תקנות באזל 3 על ידי המפקח על הבנקים בישראל למעשה יצר עבור הבנקים שעון חול. הבנקים מחזיקים באג"ח ובכתבי התחייבות +שבאזל 3 אינו מכיר בהם כחלק מחישוב ההון. כדי לא ליצור זעזועים בהון של הבנקים וברמות עמידתם ביחסי ההון הנדרשים, הוחלט להפחית את היכולות של הבנקים להישען על כתבי ההתחייבות ואלו נגרעים ב־10% בכל שנה לצורך חישוב יחסי ההון של הבנקים.

נכון לסוף 2014, יחס הלימות ההון של הבנקים נמצא מעל לדרישה הרגולטורית של הפיקוח, אך ההפחתה הצפויה בהון תביא את הבנקים לחפש פתרונות אחרים.