אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפעילו גן אירועים על שטח חקלאי וישלמו למינהל כ-3 מיליון שקל צילום: בלומברג

הפעילו גן אירועים על שטח חקלאי וישלמו למינהל כ-3 מיליון שקל

בעלי גן אירועים שפעל במשך עשר שנים ללא היתר ואף שהקרקע יועדה לגידול הדרים, חויבו באחרונה לשלם למינהל על כך שהתעשרו שלא כדין על חשבונו

08.06.2015, 12:32 | עו"ד איתן חיים עזריה

במשך עשר שנים פעל גן האירועים "הגן הירוק" שבסמוך לצומת בית-ליד ללא היתר ואף שהקרקע יועדה לגידול הדרים. בעלי הגן, שנסגר לפני כארבע שנים, חויבו באחרונה לשלם למינהל על כך שהתעשרו שלא כדין על חשבונו.

אי-שם בשנות החמישים של המאה הקודמת החכיר מינהל מקרקעי ישראל חלקה באזור צומת בית-ליד שבשרון למטרת גידול מטעי הדרים. בשלב מסוים הועברו זכויות החכירה לחברה, שב-2001 העבירה אותן לשניים – חיים סמיה ועמוס סמיה – שמאז ועד שנת 2011 הפעילו במקום את גן האירועים "הגן הירוק".

מתחתנים (ארכיון), צילום: shutterstock מתחתנים (ארכיון) | צילום: shutterstock מתחתנים (ארכיון), צילום: shutterstock

אלא שבחוזה החכירה נקבע במפורש כי השטח מיועד לשימוש חקלאי ולא להפעלת עסק מסחרי. משכך, פתח המינהל בהליכים משפטיים שונים נגד בעלי הגן, בהם גם תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים של כ-3 מיליון שקל על השנים בהן הפעילו את הגן (לא כולל התקופה שעד 2005 – שחלה בעניינה התיישנות).

הנתבעים טענו כי גן האירועים הופעל רק על מחצית החלקה וביתר פעל פרדס. בכל מקרה, הם טענו כי כלל לא היה מקום להגיש תביעה אישית נגדם מאחר שהגן הופעל על ידי חברת "אשר מייס" שבבעלותם.

עוד לטענתם, במסגרת הליכים קודמים שניהל נגדם המינהל הוא נתן הסכמה לשימוש שהם עושים בקרקע ואף הובטח להם שייעודה ישונה. לבסוף הם טענו כי ההליכים מתנהלים ממניעים זרים, תוך אפליה פסולה שכן המינהל לא פעל נגד אף אחד מהעסקים האחרים שעושים בקרקע שימוש מסחרי.

מה בין חקלאות לגן אירועים?

השופט אורן שוורץ קבע כי השימוש בקרקע הוגבל אך ורק לחקלאות ואסור היה להפעיל במקום עסק מסחרי שאין לו דבר וחצי דבר עם חקלאות. מסקנה זו עולה בבירור מחוזי החכירה והעברת הזכויות ואוששה גם בחוות דעתם של שלושה שמאים.

השופט סבר שהמינהל מעולם לא אישר לנתבעים להפעיל במקום גן אירועים – עסק שמטרתו חורגת בקיצוניות ממטרת חוזה החכירה ואינה מתיישב עם ייעוד הקרקע ברמה התכנונית. יתרה מזו, אחד הנתבעים אף הודה בחקירה הנגדית שלא היה בידיו אישור מפורש מהמינהל והוא הסתמך על "הרגשה" שניתן לו "אור ירוק" להפעלת העסק.

גם ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים לא מסייעים לנתבעים, קבע השופט, שכן בפסק דין שניתן בתביעת הפינוי שהגיש המינהל נגד הנתבעים הוסכם למינהל הזכות לתבוע אותם בהמשך.

לנוכח העובדה שהנתבעים התעשרו כתוצאה מהפעלת העסק, סיכם השופט, למינהל קמה הזכות לדמי שימוש ראויים.

גם באשר להיקף השימוש החורג לא קיבל השופט את עמדת הנתבעים ופסק כי הנתבעים עשו שימוש בחלק ניכר מהחלקה, שבשלב מסוים עמדה על 80% מהשטח.

עוד דחה השופט את הטענה כי החברה שבבעלות הנתבעים היא שאמורה להיתבע. בעניין זה סבר השופט שהנתבעים עשו ככל יכולתם להתכחש לשימוש האישי שעשו בקרקע, אך לא צלחו בכך. ישנן מספיק ראיות המעידות על מעורבותם האישית: הודאתם שהפעילו וניהלו בעצמם את גן האירועים, חתימתם האישית על חוזה העברת הזכויות בקרקע והליכים פליליים שנוהלו נגדם והובילי, בסופו של דבר, לסגירת גן האירועים.

כל אלה מעידים, פסק השופט שוורץ, ומוליכים למסקנה שהנתבעים יצטרכו לשלם למינהל מכיסם.

אף שהשופט סבר שדמי השימוש הראויים עומדים על למעלה מ-3.5 מיליון שקל, הוא הגביל את הפיצוי לסכום שתבע המינהל, שעמד על 2,974,765 שקלים בלבד. בנוסף, חויבו הנתבעים בשכ"ט עו"ד של 40 אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד עודדה וסרמן

• ב"כ הנתבעים: עו"ד עומר גדיש, עו"ד עופר סמוך

* עו"ד איתן חיים עזריה עוסק בדיני מקרקעין.

 

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות