צילום: רויטרס
הסינים באים: דרך המשי החדשה עוברת בישראל
רכישת הפניקס בידי פוסון היא השלב האחרון בחיבור העסקי העמוק בין ישראל לסין, שאיכשהו מצליח לעבוד למרות הפערים בתרבות העסקית. ביקור בתאגיד הענק CCECC שבנה את מנהרות הכרמל בחיפה, מספק הצצה למוטיבציה הסינית להגיע לישראל כחלק ממסע ההשתלטות העולמי
09.06.2015, 08:21 | גולן חזני, בייג'ינג
עסקת המכירה שלחברת הביטוח הפניקס לפוסון צפויה להיחתם בימים הקרובים, ובעקבותיה עוד ענקית סינית תיכנס לפעילות בארץ, חודשיים אחרי השלמת העסקה שבה רכשה ברייט פוד את תנובה. "מרגישים את הסינים בכל מקום. בכל שבוע כמעט אני פוגש שלוש־ארבע חברות סיניות שמעוניינות להגיע לכאן", אמר ל"כלכליסט" יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי. הם מורגשים בעיקר בהייטק, משקיעים בקרנות ההון־סיכון או ישירות בחברות, ולדברי בכירים בתעשייה, הם תופסים את מקומם של האמריקאים.
הקשר מתהדק גם במישור האקדמי: אוניברסיטאות ומכללות מקיימות שיתופי פעולה בין ישראל וסין, וסטודנטים מישראל מבקרים בבייג'ינג ובשנגחאי ועורכים היכרות מקרוב עם עולם העסקים המקומי. סיור כזה ערכה מכללת נתניה לאחרונה, בהנחיית ד"ר עמיחי קרנר, ובו השתתפו תלמידי התואר השני במינהל עסקים ובנדל"ן. הסיור לא כלל היכרות עם נציג מהצמרת העסקית בסין, אבל סיפק מפגש קרוב דווקא עם הדרג העסקי הפעיל יותר, עם התרבות העסקית הסינית ועם המכשולים שעומדים בפני איש עסקים ישראלי אשר מעוניין לפעול בסין או לשכנע חברות סיניות להגיע לישראל. מעל לכל אִפשר הסיור חיכוך עם המדינה והבנה של העוצמה האדירה שלה בצד החולשות הרבות שלה. הסיור סיפק גם הזדמנות להבין מה עומד מאחורי ההתנפלות הסינית על עסקים בישראל, גל הרכישות, העסקאות וחוזי הביצוע של הסינים. האם מדובר בחלק ממסע השתלטות עולמי בניסיון לפרוץ החוצה מהכלכלה המקומית או בכלי סיוע לאוכלוסייה המתפתחת? כנראה כל התשובות נכונות.ללמוד מתאגיד של 300 אלף עובדים
תחום התשתיות הוא הראשון שמשך לישראל את הסינים, הרבה לפני ברייט פוד ופוסון. CCECC, חברה ממשלתית ענקית שהחברות־הבנות שלה רושמות הכנסות של 20 מיליארד דולר בשנה לכל הפחות, שימשה כחברה הקבלנית במנהרות הכרמל ובנתה גם את פרויקט מנהרת הרכבת בין עכו וכרמיאל. היא גם חברה בקבוצה שזכתה בהקמת הרכבת הקלה בתל אביב.המעורבות הסינית בארץ
- CCECC: בניית מנהרות גילון בין עכו וכרמיאל עם דניה סיבוס: 700 מיליון שקל
חפירת מנהרות הכרמל
- צ'יינה הארבור: מכרז לבניית נמל הדרום ב־3.3 מיליארד שקל
- Cig: תבנה עם סולל בונה את הקו האדום ברכבת הקלה בת"א: 3 מיליארד שקל
- Sipg: הפעלת נמל חיפה ל־25 שנה
- ברייטפוד: רכישת תנובה לפי שווי של 8.7 מיליארד שקל
- פוסון: רכשה את אלמה לייזרס ב־240 מיליון שקל
הביקור במשרדי החברה היה גולת הכותרת של הסיור. קבוצה של חמישה מנהלים מ־CCECC קיבלה את פני המשלחת במשרדי החברה בשכונה יוקרתית בבייג'ינג. מכשול השפה היה העיקרי שבו נתקלנו בסיור. מנהלים סינים רבים אינם דוברים אנגלית, והתקשורת באמצעות מתורגמן היתה מסורבלת. סמנכ"לית הפיתוח העסקי בחברה ג'יה הויקין (Jia Huiqin) הציגה את עיקר הפעילות: מסילות ברזל שנסללו בסין וגם בסיירה לאון, אלג'יריה וסעודיה וכבישים באלג'יריה, סעודיה, מיאנמר, כווית, איחוד האמירויות ועיראק. לחברה לא פחות מ־40 נציגויות בעולם, בעיקר במדינות עולם שלישי ובמדינות ערב. CCECC הוא תאגיד מפלצתי. מדובר בחברה פרטית, אבל לפי הנתונים של אחת מהחברות־הבנות, CRCC, הפעילה בתחום הרכבות ותשתיות הרכבת, הכנסותיה - 80 מיליארד דולר בשנה, והרווח הנקי - מיליארד דולר. יש גם חברה־בת שמקימה נמלים ואחרת שבונה גשרים ומנהרות. ההכנסות של CCECC נאמדות במאות מיליארדי דולרים בשנה והיא מעסיקה כ־300 אלף עובדים קבועים. הקונצרן הזה הקים את מרבית קווי הרכבת בסין, כמו הרכבת המהירה מבייג'ינג לטיינג'ין וזו שבין בייג'ינג לשנגחאי. בישראל הקונצרן אמור להקים גם את קו הרכבת לאילת, אולם טרם קיבל אישור לכך. מנהרות הכרמל היה הפרויקט הראשון של החברה בעולם המערבי ובינתיים גם היחיד. היא לא הצליחה לחדור את החסם של מדינות מערב אירופה. "במערב לא צריכים אותנו", אומר וואנג לי (Wang Lei), סגנה של הויקין, ומסרב לפרט. לי נשאל מהן שתי הבעיות המהותיות ביותר שנתקל בהן בישראל והזכיר את הבירוקרטיה התכנונית ובעיקר הקשיים שמערימים ארגוני הירוקים וכוח העבודה הדל. עם זאת, משיחה איתו מתברר שהחברות הסיניות מתאימות את עצמן די מהר וללא קושי למגבלות התכנוניות והחוקיות בכל מדינה, וכך מצליחות לזכות בחוזים רבים: "אין לנו מגבלות כמו אצלכם". CCECC היא גם הפעילה העיקרית בהקמת דרך המשי החדשה - פרויקט שיזמה ממשלת סין שנועד לשחזר את דרך המשי העתיקה להובלת סחורות מסין לאירופה, שנסללה בתקופת שושלת האן (200 לפנה"ס עד 200 לספירה). דרך המשי החדשה תתחיל בשיאן שבמרכז סין, תמשיך מערבה דרך מחוז גאנסו, משם למחוז סינג'יאנג אל אורומצ'י, ומשם לקזחסטן, צפון איראן, עיראק, סוריה וטורקיה. מאיסטנבול דרך המשי תחצה את מיצר הבוספורוס ותמשיך לאירופה: בולגריה, רומניה, צ'כיה וגרמניה. משם לרוטרדם בהולנד. מרוטרדם הנתיב יורד דרומה לוונציה, באיטליה – שם הוא ייפגש עם קצה הדרך הימית. הסינים מעוניינים להקים נתיבי תחבורה יבשתיים וימיים לאורך המסלול. המשמעות מבחינת סין היא נוכחות כמעט בכל איזור אירו־אסיה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה