ההסתדרות מאיימת למנוע העברת מינהל התכנון לאוצר

"נתתי הנחיה שעד שלא יהיה סיכום בינינו לבין המדינה על תנאי העובדים במינהל התכנון וברשות מקרקעי ישראל, אף עובד לא יעבור למשרד האוצר", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי. זאת, אחרי שאתמול אישרה הממשלה את העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים לאחריות משרד האוצר (לפני חודש אישרה הממשלה את העברת רמ"י לאחריות משרד האוצר).

יעקובי הוסיף כי "מה שלא נעשה עם העובדים לא יהיה לו שום תכלית. אני חושב ששר האוצר יודע את זה ומקווה שהוא ינחה את כל הגורמים אצלו במשרד שיישבו איתנו". יעקובי לא פירט מהי התמורה המתאימה שהוא חושב עליה כדי לאפשר את הרפורמה.

על פניו, עבודתם של 1,000 העובדים במינהל התכנון ורמ"י לא אמורה להשתנות באופן דרמטי עם העברתם של שני הגופים האלו לאוצר. כלומר, העובדים יעשו את אותה העבודה, אך הגופים עצמם לא ימסרו דיווח לשר הפנים או לשר הבינוי, אלא לשר האוצר. אך למרות זאת, יעקובי לא מתכוון לאשר את העברת העובדים עד שלא ייבחנו ההשלכות על כל עובד ועובד, כדבריו.

יעקובי ידע בעבר לעצור תהליכים בשירות המדינה עד לקבלת תמורה לעובדים. כך לדוגמה בדיוק לפני שנה קיבל כל אחד מעובדי הטאבו 30 אלף שקל תמורת הסכמתו להטמיע מערכת מחשוב חדשה אחרי דיונים של יותר מחצי שנה שהסתיימו בבוררות. ב־2009 עובדי רשות המסים עיכבו את יישום מס הכנסה שלילי והמלחמה שהוכרזה על הפשע המאורגן עד קבלת תוספות מיוחדות כמשכורת 13, ומאז 2001 מעכבים עובדי הביטוח הלאומי תיקון, שאמור לאפשר לנפגעי תאונות דרכים לקבל קצבה גדולה יותר, בטענה למחסור בכוח אדם.

מה שיכול להקל על ההסתדרות בהערמת הקשיים זו העובדה שכבר עתה יש סכסוכי עבודה מוכרזים גם במינהל התכנון וגם ברמ"י תחת העילה הכללית של שינויים חד־צדדיים. מכאן שאם המשא ומתן מול האוצר ייכנס למבוי סתום, יוכל יעקובי להודיע על עיצומים במינהל התכנון ורמ"י, תחת הידיעה כי מדובר בחלק מהרפורמה ששר האוצר שם את כל יוקרתו הפוליטית על מימושה - כלומר, אפשר למנף זאת לצורך השגת תמורה גבוהה יותר לעובדים.

אחד הנושאים הנוספים שיעקובי צפוי להעלות במשא ומתן הוא העברה להעסקה ישירה של כמה עשרות עובדי כוח אדם בשני הגופים, שכיום מועסקים יחד עם עובדים מן המניין. כמו כן, הוא עשוי לדרוש גם העברה של עובדים בחוזה אישי להסכם קיבוצי, אך במקרה כזה הוא ככל הנראה ייתקל בהתנגדות של העובדים עצמם שלא מעוניינים בכך.

לכאורה, אפשר לכעוס על ההסתדרות שמנצלת שינויים מבניים בשירות המדינה כדי לקבל תמורה לעובדים ומעכבת את ביצועם עד קבלת התמורה. עם זאת, צריך לזכור כי גם באוצר מודים, כפי שהודה בראיון ל"כלכליסט" ב־2011 הממונה על השכר לשעבר אילן לוין, כי הסיפור מורכב יותר. לדבריו, המדינה לא יודעת ליזום תוספות שכר כאשר הן באמת מגיעות לעובדים, ולכן בהסתדרות יודעים כי אין להם שום יכולת לקבל תוספות משמעותיות מלבד בשני מקרים: אחד - מו"מ על

תוספת השכר לכלל המגזר הציבורי שמתרחש כל 3–5 שנים; וכאשר יש שינוי מבני שהממשלה מעוניינת בו.

בוררות תעכב את הרפורמה

הממונה הנוכחי על השכר במשרד האוצר קובי אמסלם עשוי להידרש בקרוב למשא ומתן קדחתני עם יעקובי בנושא, אך בניגוד לקודמיו הוא מצא כלי שמאפשר לו לנתב את הסכסוך להכרעה משפטית שאמורה למנוע שביתות: אמסלם החל להפנות יותר סכסוכים אל המוסד לבוררות בשירות המדינה שההסתדרות מחויבת להתייצב בו. היתרון מבחינת האוצר הוא שהפתרון אמנם אורך כמה חודשים (חודשים שבהם הרפורמה לא מיושמת), אך אלו חודשים שבהם לעובדים אין אפשרות לשבות. הסיכון הוא שהבורר יפסוק לטובת ההסתדרות, ואז על האוצר יהיה לקבל את ההכרעה כמעט בלי אפשרות להסתייגות. ובכל מקרה ההליך מעכב את הרפורמה.