בנק ישראל: חובת ההפרשה לפנסיה מ-2008 פגעה בצמיחת השכר של העובדים

פנסיית החובה שנכנסה לתוקף ב-2008 פגעה בצמיחת השכר של העובדים שלא זכו להפרשות לפנסיה לפני כניסת החוק, כך עולה ממחקר שמפרסם היום (ג') בנק ישראל.

החובה להפריש כספים לפנסיה הוחלה על כלל השכירים במשק ועל מעסיקיהם בתהליך הדרגתי: בשנת 2008 נדרשו העובדים והמעסיקים להפריש 1.7% מהשכר (עד לרמת השכר הממוצע במשק), ושיעור זה עלה בהדרגה עד ל-11.5% בשנת 2014 ואילך. לפני שההסדר נכנס לתוקף, בשנת 2007, כ-60% מהעובדים ומעסיקיהם הפרישו לחיסכון פנסיוני, ועד 2012 עלה שיעור זה ליותר מ-80%.

המחקר של בנק ישראל השווה בין השינוי בשכרם של העובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני החובה לכך, לבין השינוי בשכרם של העובדים שכן הפרישו לפנסיה קודם לכניסת החובה לתוקף ובכך רצו לאתר את השפעות חובת ההפרשה על שכר העובדים. המחקר מצא כי ההסדר התבטא בהאטה בקצב הגידול בשכר העובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני 2008.

הנקודה המעניינת במחקר היא שהפער בגידול השכר בין שתי הקבוצות (אלו שהפרישו ואלו שלא) דומה לשיעור הגידול בהפרשות המעסיק לפנסיה. במילים אחרות, בעקבות ההסדר המעסיק לא הגדיל את הוצאותיו על העובד והעלויות הנוספות התגלגלו בדרך עקיפה לכיסו של העובד ונגסו בקצב הגידול בשכר של העובד. "העובדים נשאו בחלק הארי של הנטל בגין פנסיית החובה, ודאי אם מתחשבים גם בהפרשותיהם הישירות", כתבו בבנק ישראל.

"הממצאים לעיל מלמדים כי פנסיית החובה התבטאה בכך שקצב הגידול בשכר העובדים שהיוו את קבוצת היעד של ההסדר – העובדים שלא הפרישו לפנסיה לפניו – האט בשיעור של כ-4% עד 4.5% - שיעור ההאטה דומה לתוספת ההפרשה של המעסיקים – 4.16% בשנת 2012", מציינים כותבי המחקר. "כלומר הנטל של תוספת ההפרשה לפנסיה – הן הפרשות העובד והן הפרשות המעסיק – התבטא בירידה בקצב הגידול של הכנסתם הפנויה של העובדים"