החמרה באכיפה כלכלית? הכסף של ערן מלכה מוגן

הבוקר (ד') ייפתח המשפט בפרשת פישר בהקראת כתב האישום בפני שופט המחוזי בירושלים משה סובל. לאחר מכן יתקיים דיון בפני השופט כרמי מוסק בבקשת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) להאריך את מעצרם של עו"ד רונאל פישר וקצין המשטרה לשעבר ערן מלכה עד תום ההליכים נגדם.

עוד לפני כן אמורים נציגי מח"ש ובאי כוחו של מלכה, עורכי הדין עופר ברטל ודב גלעד כהן, להגיש את הסדר הטיעון בעניינו, שצו האיסור עליו הוסר שלשום. ההסדר שנחתם בין הצדדים הוביל לעדות מפורטת של מלכה ולמידע חדש שנאסף על התנהלותו של ניצב בכיר לשעבר ששמו עדיין אסור לפרסום. אותו בכיר לשעבר נחקר גם אתמול במשרדי מח"ש וחקירתו צפויה להימשך בימים הקרובים. במקביל, הוא שוחרר למעצר בית של שלושה ימים. הוא נחשד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות, בין היתר קבלת שוחד תמורת מידע מחקירות רגישות, כולל חקירת ב.יאיר.

הגנה מתקיפה כלכלית

בעקבות המידע שהעביר מלכה במסגרת ההסכם, נחקרו שוב בעל השליטה בחברת ב.יאיר, יאיר ביטון, ורות דוד, אך לא בנוגע לתקופתה כפרקליטת מחוז. המידע שהעביר מלכה מחזק לכאורה חשדות קיימים לגבי השניים בנוגע לשוחד ולשיבוש הליכי משפט. לפי ההסדר, מלכה יודה במיוחס לו ומעצרו יוארך עד תום ההליכים. הצדדים לא הסכימו על עונש. הפרקליטות צפויה לבקש לגזור על מלכה בין שבע לתשע שנות מאסר בפועל. סנגוריו צפויים לבקש מהשופט להסתפק בשנתיים עד ארבע שנות מאסר. מעבר לכך, ובכך בין השאר ייחודו של ההסדר, נקבע שמלכה "לא יותקף כלכלית". הכוונה היא שזכויות הפרישה שלו מהמשטרה, כולל הפנסיה, יישמרו. כמו כן, כספים ורכוש שנתפסו אצל מלכה – חשבון בנק ודירה בבעלותו בגני תקווה ששווייה מוערך ב־1.2 מיליון שקל – לא יחולטו. התנאי הזה יהיה תקף גם אם יתעורר חשד שמדובר בכספים או רכוש הקשורים לעבירות.

גורמים המקורבים לפרשה אמרו אתמול שמלכתחילה לא דובר בסכומים גדולים ולכן לא נעשה מאמץ לחלטם. מעבר לכך, פרישת מלכה מהמשטרה נעשתה בעקבות בעיות רפואיות ולכן קיים קושי משפטי לפגוע בהסכמי הפרישה שלו.

שיקול להקלה בעונש

הסדר הטיעון אמנם אינו מפחית מחומרת העבירות שבהן מלכה נאשם, אך המניעים שלו להודות בעבירות המיוחסות לו בשלב כה מוקדם, כמו גם נכונותו לסייע לחקירה הם שאלה ישמשו שיקול בפני בית המשפט בעת גזירת העונש. מלכה מתבסס בכך על פסיקות רבות בעבר שאכן הקלו בעונש במקרים דומים. כך למשל בעניינו של ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני שהגיע לעסקת טיעון מקלה, הודה במיוחס לו והביע חרטה. בגזר הדין בעניינו כתב השופט בני שגיא כי "קיימת הצדקה לתת משקל מוגבר להודאה באחריות של לחיאני".

בגזר הדין של לחיאני נכתב עוד: "ברוב המקרים אנשי ציבור, וללא קשר לעוצמת הראיות, הקפידו לעמוד מול הציבור, להישיר מבט ולזעוק את זעקת החפות, גם לאחר שבמהלך המשפט נחשפו לשורה ארוכה של ראיות והרשיעו אותם, הריטואל כמעט חזר על עצמו. לחיאני נהג אחרת – הוא הרכין ראש ולא הציב טיעון נגדי בשאלת הקלון למרות משמעותו על חייו הציבוריים". חשוב להוסיף שבהמשך החמיר המחוזי בעונשו של לחיאני ושערעור הוגש לעליון.

כך גם בעניינו של דני דנקנר, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון במרמה, בהפרת אמונים ובפגיעה בניהול תקין של תאגיד. תחילה, בבית המשפט המחוזי נידון דנקנר לעונש מחמיר של שנת מאסר, אך בית המשפט העליון התערב בכך בערעור וקבע חד־משמעית כי "להסדר טיעון משקל ומעמד משלו, וכתב האישום המתוקן הוא כלל ראשית ואחרית לגזר הדין". אולם מעבר לשאיפה שבית המשפט יתחשב בהודייתו, ניתן להניח ש"תעודת הביטוח" הכלכלית שבהסדר שימשה אף היא הישג עבורו.

הסעיף המגן על הפנסיה ועל רכושו ונכסיו של הקצין לשעבר מלכה מנוגד לעמדה המחמירה של בתי המשפט ושל הפרקליטות עצמה הקובעת שיש להעניש כלכלית את מי שהורשע, ובוודאי אם הורשע בפשיעה כלכלית ובעבירות שוחד. ההיגיון פשוט: למנוע מעבריינים ליהנות מהפירות האסורים של העבירות שביצעו. לפני שנה, ביקשה המדינה לחלט מהמורשעים בפרשת הולילנד לא פחות מ־13.5 מיליון שקל.

רונאל פישר. "אכיפה בררנית בחילוט" | צילום: אלכס קולומויסקי

הגמישות החדשה

עם זאת, בשנים האחרונות הפגינה הפרקליטות גמישות במתן הקלות כלכליות בהסדרי טיעון. כך למשל הודה לפני יותר משנה השופט לשעבר דן כהן במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד של מיליון יורו (כ־4.5 מיליון שקל) מענקית האנרגיה הגרמנית סימנס, בעת שכיהן כדירקטור בחברת החשמל בראשית העשור הקודם. בהתאם להסדר, הכספים שנתפסו במהלך החקירה, כ־7 מיליון שקל לא יחולטו, ופרט לעונש המאסר ישלם כהן קנס כספי של 10 מיליון שקל.

גם בעניינה של פזית ולד, שהיתה חשבת בכירה ב־yes והואשמה בגניבה של 31 מיליון שקל, נקבע בהסדר הטיעון שהיא תשלם קנס סמלי למדי, 7,000 שקל בלבד, אך תרצה עונש מאסר חמור של 7 שנים. בפרקליטות הסבירו אז שחברת התקשורת מנהלת נגדה הליך אזרחי להשבת הכספים.

עם הגשת כתב האישום בפרשת פישר הודיעה הפרקליטות שתפסה רכוש רב של עו"ד פישר ובין השאר, שלושה נכסים בתל אביב, שתי יאכטות, רכב יוקרה ושמונה חשבונות בנק. בהודעה שהגיש בעקבות זאת פישר באמצעות עורכי הדין פרופ' רון שפירא וד"ר קרן שפירא־אטינגר, הוא טען שהסכום שנתפס עולה על 14 מיליון שקל ובשווי של פי 18 מכספי השוחד המיוחסים לו בכתב האישום. פישר, טען באותו מעמד לאכיפה בררנית בעניינו. "לגבי רפ"ק מלכה", נכתב בבקשה, "העבריין העיקרי לפי כתב האישום, המדינה לא ביקשה חילוט ואף הכחישה במועד הגשת כתב האישום שעשתה עמו הסדר כלשהו".