הסטארט־אפ שלי נסגר, וכל מה שהבאתי לכם הוא החולצה המעפנה הזאת

לגיא גל, יזם בן 30 מסן פרנסיסקו, יש בארון שתי חולצות עם לוגואים של חברות טכנולוגיה: האחת נושאת את פני החתול של נאפסטר, חברת המוזיקה הדיגיטלית ושיתוף הקבצים, והשנייה מציגה את השועל הכתום־לבן של אפליקציית הרכילות המנוחה סיקרט. את הלוגו הזה אימצה החברה במסגרת מאמצי המיתוג מחדש שלה, רגע לפני ההתרסקות שהסתיימה לפני חודש בסגירת החברה.

המכנה המשותף לשתי החברות הוא ששתיהן כבר עברו לשדות הציד הנצחיים של הסטארט־אפים המתים: אחרי התאדות אחרוני משתמשיה החזירה סיקרט את הכסף למשקיעים והסירה את האפליקציה מהחנויות. ונאפסטר לא באמת איתנו כבר 15 שנה, מאז נאלצה להוריד את השאלטר על שרתיה ב־2001 בעקבות תביעת הקניין הרוחני המפורסמת של חברות התקליטים הגדולות. היא ממשיכה להתקיים רק כמותג רפאים נטול משתמשים שעובר מיד ליד בין תאגידים.

החולצות לא הגיעו לידיו של גל כעובד לשעבר בחברות, והוא גם לא קנה אותן ב־ebay כמזכרת. עם שני חברים, גם הם יזמים מעמק הסיליקון, הוא מוכר אותן לציבור בקולקציית הביגוד הראשונה בעולם שמוקדשת ללוגואים של סטארט־אפים מתים, "Extinct Startup Tees".

"הסטארט־אפ נסגר, והבאתי חולצה מעפנה"

"הפרויקט נולד באופן מקרי ומטופש למדי - שבוע אחרי שסיקרט ושירות המוזיקה גרובשארק נסגרו ישבתי עם שני חברים, אד וו וארטיה מוגבהל. לבשתי חולצה עם לוגו של חברת סטארט־אפ שקיבלתי במתנה מחבר שעובד בה, ובמהלך השיחה אמרתי להם שבעתיד החולצה הזו זה אולי כל מה שיישאר מהחברה שלו", אומר גל, בן לישראלים שגדל בארצות הברית מגיל שבע. אחרי שעברו על יותר מ־100 לוגואים של חברות מתות כדי למצוא את המוצלחים ביותר, הם העלו קולקציה של תשע חולצות לאתר Producthunt, קהילה של יזמים ואנשי טכנולוגיה, וזכו ליותר מ־700 תגובות נלהבות בתוך כמה שעות. בחודש שחלף ביקרו באתר הפרויקט יותר מ־140 אלף איש וכמה אלפים מתוכם גם הזמינו חולצות. "כשהתחלנו את הפרויקט רצינו לעשות את זה בעיקר עבורנו ועבור החברים שלנו, והופתענו לגלות שזה מדבר להרבה אנשים בעמק הסיליקון".

בקטע אירוני

מלבד נאפסטר וסיקרט, הקולקציה הנוכחית כוללת את הרשת החברתית פורצת הדרך אבל הכושלת מייספייס; את הגמל הירוק של השוק השחור הבלתי חוקי סילק רוד (שנסגר בעקבות פשיטה של ה־FBI ומייסדו עומד כעת בפני מאסר עולם); וחמש חברות נוספות שפחות מוכרות למשתמש הלא־אמריקאי. החולצות זמינות בשלושה דגמים - חולצות קצרות לגברים ולנשים ב־25 דולר, וסווטשירטים עם קפוצ'ון ב־40 דולר. הקנייה באינטרנט בלבד. עלות המשלוח לישראל היא 30 דולר לחבילה.

למה לקנות חולצה עם הלוגו של סיקרט, שמסמלת את ההפך מקוליות?

"מספר גבוה להפתיע של אנשים הזמין את החולצה הזו. נראה שלא מחיבה גדולה לחברה ולמה שהיא מייצגת, אלא יותר בקטע הומוריסטי או כסוג של הטרלה", אומר גל. "החברה הזו השקיעה סכום של לפחות מיליון דולר ביצירת הלוגו, וחבל שלא ישתמשו בו יותר". גם את החולצה של מייספייס - עוד חברה שהיתה אהובה ופופולרית בתחילת דרכה וגמרה כסמל לכל מה שרע בעמק הסיליקון - אנשים לובשים, לדעתו, יותר בקטע אירוני.

שיעור מעניין נוסף שאפשר ללמוד מ־Extinct Startup Tees הוא על הקלות הרבה שבה ניתן להרים מיזמים עסקיים באמצעות הכלים שמציעה כלכלת האינטרנט העכשווית. "הקמנו את החנות באמצעות שירות Shopify וההזמנות נשלחות ממנו אוטומטית לחברה שמדפיסה את החולצות ושולחת אותן לקונים". הבעיה העיקרית שעמדה בפניהם, האפשרות שמישהו מבעלי הזכויות על הלוגואים יתבע אותם על שימוש לא מורשה בקניין רוחני, לא התרחשה עד כה - סיכון שהיה כנראה גדול הרבה יותר אם היה מדובר במותגים פעילים.

אימפריות נופלות

תשעת הלוגואים שמרכיבים את הקולקציה נבחרו לאחר צלילה באורך כמה שעות בארכיון של בלוג הטכנולוגיה טק־קראנץ', ופשפוש ברשימה הארוכה של חברות שנסגרו שניתן למצוא בו. "יכול להיות שיש אנשים שאוהבים לראות חברות שמתרסקות, זה גורם להם להרגיש טוב יותר עם החולשות והכישלונות שלהם עצמם", אומר גל, "אבל כיזמים זה לא משהו שמסב לנו הנאה. את החולצה של נאפסטר אני לובש כדרך להגיד להם תודה - בזכות מה שהחברה הזו עשתה מוזיקה הפכה לאחד הדברים החשובים ביותר בחיים שלי, ואת החולצה של סיקרט אני לובש כדי להזכיר לעצמי עד כמה קל בתעשייה הזו לעשות טעויות ולהתרכז בדברים הלא נכונים. זו תזכורת מתמדת עבורי לכך שלא משנה כמה כסף השקיעו בך וכמה סיקור תקשורתי קיבלת - אם תתעסק בבולשיט במקום בליצור משהו שנותן ערך אמיתי לאנשים, אתה תגלה שכל מה שנשאר מהחברה שניסית להקים זו חולצה נחמדה".