פירוק דואופול הגז: מחלוקות בוועדת קנדל לקראת הגשת המתווה לקבינט המדיני

המתווה הממשלתי לפירוק דואופול הגז מגיע לישורת האחרונה שלו: פקידי משרדי האוצר, האנרגיה ורה"מ התכנסו היום כדי לגבש את המסמך הסופי שאמור להגיע בתחילת שבוע הבא לקבינט המדיני־ביטחוני. אם הקבינט יאשר אותו, יהיה צורך גם באישור של הממשלה ואולי אף היוועצות לא מחייבת בוועדת הכלכלה בטרם יוכרז הנושא כסגור.

בקרב שורת הפקידים האמונה על גיבוש וניסוח המתווה נרשמה, נכון להיום, מחלוקת קשה בנוגע למה הוא אמור לכלול. משרד האנרגיה שוקל לבצע שינויים של הרגע האחרון במתווה, לרבות קביעת מועד חדש וברור לפיתוח מאגר לווייתן. זאת למרות שהמועד מעוגן במסגרת שטר ההחזקה (הרישיון להפקה ומכירה של גז) שניתן לנובל אנרג'י ודלק במרץ 2014.

לפי גורמים בוועדת קנדל, האמונה על גיבוש המתווה, החידוד בנוגע למועד פיתוח המאגר נדרש "כדי שלא יהיו טענות או טעויות אחר כך".

נושא נוסף שנמצא במחלוקת הוא המיסוי על יצוא הגז וגובהו. בוועדת קנדל מתלבטים האם יש לכלול או לא לכלול את הנושא במתווה המתגבש. המיסוי על היצוא הוא תחום שחמק מתחת לראדר של ועדת ששינסקי ותוקן רק שלוש שנים לאחר מכן במסגרת תזכיר חוק אותו גיבשה מנכ"לית משרד האוצר הקודמת יעל אנדורן. בשל התפרקות הממשלה נושא זה מעולם לא הגיע לכדי הכרעה ואישור סופי.

מאגר הגז תמר | צילום: יח"צ

נושא המיסוי על יצוא הגז הוא רלוונטי וחשוב - דלק ונובל אנרג'י חתמו על מזכרי הבנות ליצוא גז לירדן ומצרים בהיקף כולל של 70 מיליארד דולר. תזכיר החוק המקורי של אנדורן קבע כי החישוב של המיסוי על יצוא הגז יתבצע לפי שיטת ה־Netback, כלומר ביחס למחיר שאותו משלם הלקוח הסופי. החשש של אנדורן היה שחברות הגז יתחכמו וינסו למכור את הגז בדרך אחרת. למשל: הן יכולו למכור אותו לחברת בת שלהן במחיר זול במיוחד, וחברת הבת תוכל למכור אותו ללקוח חדש במחיר מלא. אולם אם המס יגזר לפי המחיר שמשלם הלקוח הסופי, לא תהיה תועלת בהתחכמויות שכאלו.

על אף חשיבותו, לא כל פקידי הממשלה חושבים שנושא המיסוי צריך להיכלל במתווה. אחד מהבכירים בוועדת קנדל אמר שזו תהיה טעות קרדינלית להשאיר את ההסכם הסופי "מבלי לסגור את כל הפינות". לעומת זאת, חברים אחרים בוועדה חושבים שאפשר להשלים את כלל הנושאים במועד מאוחר יותר, לרבות המיסוי על היצוא ופיקוח המחירים.

בתוך כך, חברות דלק קידוחים ואבנר, שמחזיקות ב־30% ממאגר הגז הקפריסאי אפרודיטה, הודיעו אתמול שהן הגישו תוכנית פיתוח מלאה עבורו לממשלת קפריסין. מדובר במאגר שמוחזק גם על ידי נובל (70%). בימים אלו מקיימות שתי החברות מו"מ למכירה מרצון של חלק מאחזקות נובל במאגר, כך שהבעלות עליו תתחלק ביניהן בצורה כמעט שווה (50.1% לנובל והיתר לדלק קידוחים ואבנר).

תוכנת העבודה של המאגר כוללת קידוח ניסיון נוסף עד אוקטובר הקרוב, מבחני הפקת גז עד אמצע 2016 והקמת מתקן יצוא גז צף בעלות של 3.5‑4.5 מיליארד דולר. מועד ההפעלה המשוער של הקידוח הוא אמצע 2020.

דלק דיווחה בעבר שהיא מעוניינת למכור גז למצרים גם דרך קפריסין. לפיכך, ההודעות החופפות על מסחריות המאגר ועל הגשת תכנית פיתוח רשמית עלולות להתפרש בישראל כלחץ אחרון מצד חברות הגז לאשר את המתווה הממשלתי לפירוק הדואופול, כדי שמכירת הגז תהיה מישראל ולא מקפריסין.