אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כל היו"רים ישלמו על הטעויות של רף ומאור

כל היו"רים ישלמו על הטעויות של רף ומאור

המפקחת על הביטוח והמפקח על הבנקים הרעידו אתמול את המערכת הפיננסית כשהטילו מגבלות קשות על שכר היו"רים שלא יקבלו עוד בונוסים ואופציות. הלקח מפרשת לאומי: ניתן יהיה לדרוש החזר בונוסים בדיעבד

11.06.2015, 07:12 | תומר ורון

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר דורית סלינגר והמפקח על הבנקים דודו זקן הטילו אתמול פצצה שמגבילה את גובה השכר שיכולים ראשי הדירקטוריונים לקבל בגופים פיננסיים - בנקים וגופים מוסדיים. לפי הטיוטה שפרסמו אתמול, יו"ר דירקטוריון לא יהנה מבונוסים תלויי ביצועים ויקבל שכר כמו חברי דירקטוריון אחרים (לפי חוק החברות), הוא עשוי להידרש להשיב בונוסים ומענקים במקרה של קנסות ועיצומים חריגים עד 7 שנים מיום קבלת הבונוס, בעל שליטה לא יוכל לשלם ליו"ר או כל גורם אחר מכיסו האישי או מחברות פרטיות שבבעלותו ויוטלו הגבלות על כהונה כפולה של נושאי משרה בכירה בחברות בנות של אותה חברה.

קראו עוד בכלכליסט

ההגבלות מתמקדות דווקא ביו"ר מאחר והם עומדים בראש הדירקטוריון, שתפקידו הרשמי והמרכזי הוא לבקר את פעילות ההנהלה. לכן הרגולטורים הפיננסיים קובעים כי יש לנתק את תמריצי השכר של יו"ר הדירקטוריון מאלו של המנכ"לים וחברי ההנהלה.

להחזיר את הבקרה ליו"ר

הטיוטה שהתפרסמה אתמול מגיעה שנה אחרי המאבק שניהל שר האוצר הקודם יאיר לפיד לגבי הגבלת שכר הבכירים של המערכת הפיננסית. לפיד יזם הצעת חוק להגביל את שכר כל הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח ל־3.5 מיליון שקל בשנה, כך שסכום שישולם מעל רף הזה לא ייחשב כהוצאה מוכרת למס. המאבק של לפיד נשא פירות בצורה לא פורמלית כשמספר מצומצם של גופים הגבילו את שכר הבכירים. עם הקדמת הבחירות נפלה הצעת החוק של לפיד. הטיוטה העכשווית היא אמנם לא שאפתנית כמו זו של לפיד, והיא חלה כאמור רק על יו"ר, אך יש בה כדי להגיד הרבה על אופן התגמול במערכת הפיננסית.

 , צילום: עמית שעל ואוראל כהן צילום: עמית שעל ואוראל כהן  , צילום: עמית שעל ואוראל כהן
 , צילום: עמית שעל ואוראל כהן צילום: עמית שעל ואוראל כהן  , צילום: עמית שעל ואוראל כהן

הטיוטה ממקמת מחדש את היו"ר במרחב הפעולה של ההנהלה והדירקטוריון ואומרת כי תפקיד היו"ר הוא כמו של דירקטורים אחרים ולא כמו של חברי ההנהלה. כיום מודל התגמול של יושבי ראש דומה לזה של ההנהלה וחופף את האינטרסטים של מנהלי הבנק, חברת הביטוח וקרן הפנסיה. הבונוסים האלו נשענים ברובם על ביצועים ועמידה ביעדים.

הרגולטורים חוששים כי הם פוגעים בתמריץ ובכלים של יו"ר הדירקטוריון לפקח על עבודת המנכ"ל ומחלישים את בקרת ניהול הסיכונים מצד הדירקטוריון והעומד בראשו. אם הבונוס של היו"ר נגזר מהיקף נטילת הסיכונים שלוקח המנכ"ל, הביקורת על פעילותו ועל היקף הסיכונים שהוא לוקח עלולה להיחלש.

לכן בצעד דרמטי, פרסמו אתמול הרגולטורים טיוטה משותפת שתבטל לחלוטין את רכיב הבונוסים והמענקים של אותם ראשי דירקטוריונים בגופים הפיננסיים. בטיוטה נכתב כי סלינגר וזקן "סבורים כי גופים המנהלים כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות. בהתאם, גופים מפוקחים כפופים למסגרת רגולטורית קפדנית והדוקה של ממשל תאגידי".

כחלון הציג רעיון דומה

בעקבות השינוי, שכר הדירקטורים יעמוד על פי הקבוע בחוק החברות לעניין תגמול דירקטורים חיצוניים, כלומר 95 אלף שקל בחודש ו־3,660 שקל לכל ישיבה שבה הם משתתפים או 127 אלף שקל וגמול של 4,880 שקל אם יו"ר הדירקטוריון מוגדר בעל מומחיות פיננסית.

זקן וסלינגר יתחילו בימים הקרובים סדרת פגישות וישיבות עם הגופים הפיננסיים שתחת פיקוחם בכדי לשמוע את עמדותיהם ומיד לאחר מכן הם מתכננים להוציא את ההנחיה הסופית, שתקבע מתי הדבר ייכנס לתוקף.

הכוונה של הרגולטורים היא להחיל את המדיניות החדשה באופן מיידי על חוזים חדשים ולקבוע הוראות מעבר לגבי חוזים קיימים. המשמעות: קיים סיכוי שראשי דירקטוריונים שמדיניות התגמול הנוכחית שלהם כוללת בונוסים על ביצועים יצטרכו לפתוח את חוזה ההעסקה הקיים שלהם ולשנות אותו בהתאם למציאות החדשה.

שינוי כזה עשוי לפגוע בצורה משמעותית בעלות השכר שממנה נהנים כיום ראשי הדירקטוריונים בחלק מהבנקים, ובמידה מופחתת גם בחלק מהגופים המוסדיים. ב־2014 נהנה יו"ר הפועלים יאיר סרוסי מעלות שכר כוללת של 7.8 מיליון שקל, דני נוה, יו"ר כלל שמועסק ב־85% משרה, נהנה מעלות שכר כוללת של 4.35 מיליון שקל, יאיר המבורגר נהנה מעלות שכר של 4.2 מיליון שקל בהראל ועלות השכר של משה וידמן, יו"ר בנק מזרחי טפחות, היתה כ־4 מיליון שקל.

גם אם יושבי הראש יקבלו שכר לפי הגדרת מומחה פיננסי (127 אלף חודש), שכר הבסיס שלהם יעמוד על 1.5 מיליון שקל. מספר הישיבות מותנה בגודלו של הגוף: בבנק הפועלים נערכו בשנה שעברה 42 ישיבות דירקטוריון ו־205 ישיבות של תת־הוועדות בדירקטוריון, ואילו בבנק הבינלאומי היו כ־25 ישיבות דירקטוריון ו־53 ישיבות של הוועדות.

שר האוצר הנכנס, משה כחלון, כלל בתוכנית הרפורמה הבקאית שלו סעיף שמטרתו להגביל את שכר הדירקטורים ל־180 אלף שקל בחודש (כולל שכר בסיס ושכר ישיבות), אבל לא פירט האם יו"ר דירקטוריון ייכנס גם הוא להגבלה זו.

סוגרים את הפרצות

הטיוטה קובעת גם כי בעלי תפקידים בכירים בבנק או בגוף מוסדי עשויים להידרש במקרים חריגים להשיב את הבונוסים ששולמו להם. הטיוטה גם מספקת מספר דוגמאות למקרים חריגים, למשל מקרים שבהם נגרם לגוף הפיננסי הפסד כספי משמעותי עקב קנסות או עיצומים שהוטלו עליו. על פי הטיוטה, בהסכמי התגמול תתווסף ההנחיה שמאפשרת החזרת בונוסים עד 7 שנים מיום קבלתם.

גליה מאור, צילום: אוראל כהן גליה מאור | צילום: אוראל כהן גליה מאור, צילום: אוראל כהן

הסעיף הזה מגיע לאחר שבחודש דצמבר האחרון חתם בנק לאומי על הסדר עם הרשויות האמריקאיות שבו הודה כי סייע ללקוחותיו להעלים מסים. ההסדר חשף כי המעשים בוצעו באמצעות מנגנון מתוכנן רחב היקף שעמד לטובת העניין. כחלק מההסדר שילם בנק לאומי קנס חסר תקדים של 1.5 מיליארד שקל ויחד עם הוצאות על עו"ד ורו"ח היקף הנזק הכספי של הפרשה מסתכם ב־1.7 מיליארד שקל.

הפרשה הזו פגעה בתוצאות הבנק בשנים 2012–2014, אבל אף נושא משרה בכירה לא לקח אחריות מקצועית אישית ולא נדרש להשיב בונוסים או מענקים שקיבל עבור אותן שנים.

זקן וסלינגר מבהירים גם את נושא הכהונות הכפולות, וקובעים כי בעל תפקיד בכיר לא יכהן במקביל לתפקידו גם בחברה מוחזקת של הגוף הפיננסי, אלא אם אותו גוף סבור כי יש הצדקה עניינית לכך. בבנק ישראל הבהירו כי המטרה היא למנוע מקרים שבהם הכהונה הכפולה פוגעת במנגנון הבקרה של הבנק.

כמו כן, הטיוטה אוסרת על כל עובד בבנק או בגוף מוסדי לקבל את התגמול מבעל השליטה באותו גוף. בכך מכוונת סלינגר לכוונתו של שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת אליהו ביטוח, למנות את עודד שריג, לשעבר הממונה על שוק ההון, למנכ"ל החברה הפרטית שדרכה הוא שולט במגדל ביטוח הציבורית. סלינגר הקפיאה את המינוי עד לאוגוסט 2016 ובתגובה החליט אליהו למנות את שריג למנכ"ל אליהו אחזקות, שאינה מפוקחת על ידי סלינגר. מגדל דיווחה בזמנו כי אליהו ישלם את שכרו של שריג מאחת החברות הפרטיות של אליהו.

באירופה מגבילים, בארה"ב עדיין חוגגים / רן אברמסון

אחרי המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008 הופנתה תשומת הלב הציבורית לבונוסים המופרכים שקיבלו בנקאים במרכזים הפיננסיים העולמיים. חלק מהבנקים הגדולים נאלצו לעשות זאת פשוט מפני שהם קיבלו כספי חילוץ ממשלתי.

ואולם, הבנקים חזרו לסורם לאחר שהחזירו את כספי החילוץ. באיחוד האירופי החליטו לשים קץ לחגיגה ולהגביל את הבונוסים שמקבלים הבנקאים בבנקים שהיקף נכסיהם עולה על 50 מיליארד יורו ללא יותר מפי שניים ממשכורת הבסיס שלהם.

ההחלטה, שנכנסה לתוקפה ב־2015 והתייחסה גם למשכורות של 2014, נתקלה בהתנגדות עזה מצד ממשלת בריטניה. החוק החדש, טענו שם, ימסמס את היתרון התחרותי שיש ללונדון כמרכז פיננסי על פני מרכזים אחרים דוגמת ניו יורק, הונג קונג או טוקיו.

טענה אחרת שהעלו הבריטים היא כי ההגבלה לא תשפיע במאום, כיוון שהבנקים פשוט יעלו את שכר הבסיס של עובדיהם הבכירים.

לעת עתה המאבק הבריטי לא צלח. לא רק שהתקנה נותרה בעינה, אלא שהאיחוד האירופי מתכוון להרחיב אותה גם לבנקים עם היקף נכסים קטן יותר. בארצות הברית, לעומת זאת, הבונוסים שמקבלים הבנקאים ממשיכים לטפס.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
עכשיו הגיע הזמן להחיל את זה גם בחברות ציבוריות שאינן פיננסיות
הגיע הזמן לעשות סדר בחברות הציבוריות, בעיקר באלה שבהן בעל השליטה לא מהווה רוב בבעלות על החברה. דוגמאות: * הגבלת שכר הבכירים וצמצום פערי שכר בחברות (כולל עובדי קבלן). * הפסקת ה"שוחד" שנותן בעל השליטה לדירקטורים ולמנכ"ל - על המנהלים לדאוג לטובת החברה ולא לטובת בעלי השליטה. יש כאן ניגוד אינטרסים מובהק. * איסור מתן שכר או טובות הנאה של בעל השליטה, גם מכיסו הפרטי, במסלול עוקף את בעלי הממניות. * איסור על בעלי השליטה להיות מעורבים במינוי דירקטורים. * צמצום כהונות הדירקטורים בחברות שונות, כדי למנוע ניגודי אינטרסים, כגון: הימנעות מלהביע דעה בדירקטוריון, מתוך החשש "להישרף" גם בדירקטוריונים אחרים. כל דירקטור יוכל לשמש בדירקטוריון אחד בלבד. * הפיכת הדח"צים לבלתי תלויים לחלוטין באמת, ולא כמו היום - ב"כאילו" (בובות ככל הדירקטורים האחרים).
הגבלת השחיתות  |  13.06.15