הוועדה הבוחנת את הזדקנות האוכלוסייה נוגעת בקצה הקרחון

הוועדה הבין־משרדית לשילוב מבוגרים בתעסוקה מתכוונת להגיש לממשלה את המלצותיה בקרוב.

הוועדה, שהוקמה בנובמבר 2013 בראשות שר לאזרחים ותיקים דאז אורי אורבך, ישבה על המדוכה כשנה, אבל אז הבחירות הוקדמו והממשלה הפכה להיות לא רלבנטית. מאז השר אורבך נפטר והממשלה התחלפה, וכעת אמורה השרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאל להציג את המלצותיה לממשלה.

ב־15 השנים הקרובות מספר הקשישים בישראל צפוי להכפיל את עצמו. צריך לוודא שיש מספיק רופאים גריאטריים ומספיק בתי חולים סיעודיים, שמערכת הפנסיה והביטוח הלאומי מסוגלת לעמוד בתשלומים, ששוק התעסוקה מסוגל להתמודד עם הקשיים שכרוכים בשינוי הדמוגרפי הזה, וכיוצא באלה.

קצבאות הזקנה ישתנו כדי שפנסיונרים יישארו בעבודה

ההמלצה המרכזית של הוועדה, שמאז פטירתו של אורבך נוהלה בפועל על ידי מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים גלעד סממה, היא שינוי אופן מתן קצבת הזקנה לאנשים רוצים להמשיך לעבוד לאחר שהגיעו לגיל הפרישה (גברים לגיל 67 ונשים לגיל 62).

כיום, ישראלים שמגיעים לגיל הפרישה זכאים לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי, העומדת בממוצע על כ־2,000 שקל לחודש. מי שהגיע לגיל הפרישה אבל רוצה להמשיך לעבוד ולקבל במקביל את קצבת הזקנה שלו, יגלה שהמדינה מפחיתה ממנה עד 60% ובכך מייצרת מצב בו פשוט לא משתלם להישאר בשוק העבודה. לכן, ממליצה הוועדה לקצץ את הפחתת קצבת הזקנה ל־30% בלבד.

עם זאת, בגלל שלאחר גיל 68 לנשים או 70 לגברים, מפסיקה הפחתת קצבת הזקנה, ההטבה תועיל לשנים בודדות בלבד.

מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים גלעד סממה. כוונת חיוביות ללא ראייה מערכתית | צילום: אוהד צויגנברג

על פי הערכות הוועדה, עלות ההמלצה לממשלה היא כ־210–230 מיליון שקל בשנה ובהתחשב בקצב הזדקנות האוכלוסיה (כמות הקשישים מעל גיל 65 צפויה להכפיל את עצמה בשני עשורים) הסכום צפוי לזנק.

במשרד הגמלאים סבורים שאת הכסף למימון הרפורמה אפשר להביא מהביטוח הלאומי. זאת, על ידי ביטול ההטבה המוענקת לממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה ומוכנים לדחות את קבלת קצבת הזקנה לסיום עבודתם. ההטבה מאפשרת הגדלת הקצבה ב־5% על כל שנה שהעובד דוחה את פרישתו לפנסיה אחרי גיל הפרישה.

זה אולי נשמע מוזר שהוועדה ממליצה לתת הטבה אחת ולממן אותה על ידי ביטול הטבה אחרת (ואמנם, בביטוח הלאומי ובבנק ישראל לא אוהבים את הרעיון הזה), אבל בפועל זה בהחלט עשוי להשתלם לעובדים.

אם קצבת זקנה ממוצעת היא 2,000 שקל בחודש ברוטו, הרי שדחיית גיל הפרישה בשנתיים יגדיל את הקצבה שתתקבל לאחר הפרישה ב־10% שהם כ־200 שקל בחודש בלבד. לחילופין, אם יישומו ההמלצות, המשמעות תהיה תוספת של 600 שקל בחודש ויותר בקצבה שתתקבל במהלך המשך העבודה.

במידה וההמלצה תתקבל על ידי הממשלה, היא תצריך שינוי חקיקה ותחייב את קביעת הוראות מעבר עבור אלו שכבר מקבלים קצבת זקנה או נמצאים מאוד סמוך לגיל הפרישה.

חיפוש עבודות באינטרנט ותקנים בשירות הציבורי

הוועדה ממליצה על מספר צעדים משלימים לעידוד תעסוקת קשישים כמו פלטפורמות אינטרנטיות למציאת עבודה לבני 60 פלוס. לפרויקט הזה יקראו "דרוש ניסיון", והוא יכלול גם ליווי מצד המשרד וסיוע בכתיבת קורות חיים, סדנאות תעסוקה והשמה וכיוצא באלה.

בנוסף, במשרד מקווים לסגור בקרוב מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה הסכמה לקידום יצירת תקנים לאזרחים ותיקים בשירות הציבורי.

סממה סיפר בשיחה עם "כלכליסט" כי "התקן יחולק לשניים: תקן מנהלי שישמש לעבודות טכניות ותקן יועץ שישמשו להבאת מישהו מהשוק הפרטי לעבודה ספציפית שדורשת ידע מקצועי". השכר לתקן המנהלי יהיה 30 שקל לשעה ו־50 שקל לשעה עבור היועצים והתקן עצמו יהיה בהיקף של 120 שעות בחודש, כלומר שלושת רבעי משרה.

כוונות הוועדה חיוביות וייתכן שההמלצותיה אכן יטיבו את מצבם של בני ה־60 פלוס. עם זאת, יש כאן עדיין מערכות שלמות שמחכות לפתרונות, לחשיבה יצירתית, לחשיבה בכלל.

בנוסף, הוועדה לא התייחסה לאתגר של בני 45 ומעלה שמתקשים למצוא את עצמם בשוק העבודה, בעיקר בענפים מסוימים כמו בהייטק. האתגר לא מתחיל בבני ה־60 פלוס, אלא עשרים שנה קודם לכן.