הנוסע הסמוי שמחק את התשואות בקרנות האג"ח

הציבור הרחב שהסתער בשנים האחרונות על קרנות האג"ח הממשלתיות הופתע בחודש האחרון לגלות שגם האפיק הסולידי לכאורה יודע לרשום הפסדים של כמה אחוזים בתוך חודש בודד. הצלילות באג"ח הממשלתיות הביאו לפדיונות כבדים מקרנות אג"ח מדינה. מנתוני בית ההשקעות מיטב דש עולה כי בשבוע החולף (עד יום שלישי כולל) נפדו מהקרנות יותר מחצי מיליארד שקל ומתחילת החודש נפדו 808 מיליון שקל.

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי נכון לסוף מרץ, החזיקו 275 קרנות נאמנות באג"ח ממשלתית 0142 בהיקף של 3.75 מיליארד שקל. מדובר באג"ח שהונפקה בשנת 2012 וצריכה להיפדות רק בשנת 2042 עם מח"מ של 16 שנה ושמחירה צלל החודש ב־7%. הגם שמדובר באג"ח שמועד פירעונה 30 שנה מיום ההנפקה, המח"מ בפועל הוא 16 שנה כיוון שמח"מ משקלל את מועדי תשלומי הקרן והריבית המשולמים לאורך תקופת האג"ח.

המפסידה בגדולה ביותר בשל האחזקה באג"ח זו היא חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אפסילון. שיעור האחזקה של אפסילון באג"ח הוא הגבוה ביותר מתוך כלל הנכסים של החברה בקרנות נאמנות מסורתיות ומחקות, סך הכל 4.9% בשווי 174 מיליון שקל. אחרי אפסילון מתמקמת חברת קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם עם אחזקות של 4.7% מתוך סך הנכסים בקרנות המסורתיות והמחקות ובשווי הגבוה ביותר בקרב חברות הקרנות — 1.1 מיליארד שקל.

חברת קרנות הנאמנות של איילון נמצאת במקום השלישי עם 4.1% בשווי 86 מיליון שקל. גובה האחזקה בנייר המסוכן הזה בכל חברת קרנות תלוי בתמהיל הקרנות שברשותה ומושפע מהאחזקות הפסיביות שיש למנהלי קרנות נאמנות המנהלים קרנות מחקות.

חלק מהאחזקות באג"ח זו בקרב הקרנות הופנה ספציפית לקרנות אג"ח מדינה ארוכות — קרנות שהמשקיע בהן מלכתחילה בחר לקחת סיכון ולרכוש אג"ח עם מח"מ ארוך. כך, לדוגמה, הקרן עם שיעור החשיפה הגבוה ביותר לאג"ח היא "מגדל דקלה שקלים ארוכים" — שבה 26% מהקרן הושקעו באג"ח זו — אך מדובר בקרן שהיא בהגדרה יותר ספקולטיבית והמשקיע בה ידע זאת מראש. מנגד רשימה ארוכה של קרנות שהשקיעו מעל ל־10% באג"ח הממשלתית 0142 כלל לא מסומנות בסימן קריאה — סממן שהציבה רשות ני"ע כדי לאותת על רמת סיכון גבוהה יחסית בקרן. לכן ספק אם המשקיעים ידעו כי הם מושקעים בקרן שיותר מ־10% מנכסיה מושקעים בנייר ערך שיכול לצלול 7% בחודש.

כך, למשל, קרן "אפסילון שקלים ללא מניות", שבה 21% מהאחזקה בקרן נותבו להשקעה באג"ח ממשלתית ארוכה זו; קרן "אפסילון תיק סולידי" שמוצגת לכאורה כקרן בעלת סיכון נמוך ש־11.5% מנכסיה מושקעים באג"ח הממשלתית הארוכה המדוברת; קרן "אלטשולר שחם שקלית ללא מניות" שהחזיקה 15% מנכסיה באג"ח; וקרן גדולה נוספת של אלטשולר שחם "אלטשולר שחם תיק השקעות ללא מניות" שהחזיקה ב־12% באג"ח זו (הקרן שמנהלת 2.2מיליארד שקל, איבדה כ־2% מתחילת החודש, אך הציגה תשואות נאות לאורך זמן).

בעיית הנזילות

בשנים הראשונות לאחר המשבר הפיננסי העולמי נרתעו מנהלי קרנות הנאמנות מלהשקיע באג"ח השקליות הארוכות. בשנה האחרונה, לאור התשואות החיוביות שהניבו אג"ח מדינה ארוכות והתגברות תחרות התשואות, יותר ויותר קרנות הגדילו את השקעתן באג"ח ממשלתיות ארוכות.

אחת הבעיות המרכזיות בהשקעה באג"ח השקליות הארוכות נובעת מהיעדר נזילות וממחזורים נמוכים. המחזור היומי הממוצע של אג"ח 0142 הוא 100 מיליון שקל לעומת מחזור ממוצע של 200 מיליון שקל באג"ח ממשלתיות אחרות במח"מ שגם הם ארוכים יחסית. ברגע שבתעשיית קרנות הנאמנות מתחילים להירשם פדיונות, מנהל הקרן נאלץ למכור את האג"ח במחירים נמוכים יחסית. כך, פעולת המכירה בלחץ מעצימה את מגמת הירידות שמחזקת את המשך הפדיונות.

עידן אזולאי | צילום: יובל חן

עידן אזולאי, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אפסילון, אמר ל"כלכליסט" כי "לפני חודש חברת הקרנות צמצמה דרמטית את האחזקות באג"ח המדוברת על רקע השינויים בעקום הריבית ועוד בטרם הירידות. באשר לשאלה מדוע מלכתחילה להחזיק באג"ח כה ארוכה השיב כי "הרעיון היה לבנות מח"מ סינתטי שיצר מח"מ בינוני והורכב מאג"ח ארוכות וקצרות ואפשר כך ליהנות מהעלייה במחירי הארוכות".

מבית ההשקעות איילון נמסר בתגובה: "אנו שמים דגש גדול על נזילות, ולכן מחזיקים אחזקה מעובה באפיק הממשלתי. ההשוואה לגופים המחזיקים מאות ומיליארדי שקלים באג"ח זו בעייתית, משום שהחברה שלנו נעדרת קרנות מחקות והכספית שלנו קטנה יחסית, ואילו משקלן של הקרנות הממשלתיות גדול. "הערכנו כי מח"מ סינתטי עדיף על אחזקה מעובה במרכז העקום הממשלתי. פוזיציה זו הוכיחה עצמה היטב אך אכזבה בשבועות האחרונים. העדפנו חשיפה לאג"ח הממשלתית השקלית הארוכה ביחס לחלופה הצמודה המקבילה הסובלת מנזילות נמוכה יותר מתוך הערכה שהאפיק השקלי עדיף על הצמוד".

מאלטשולר שחם נמסר בתגובה: "אנחנו בוחנים את עצמנו לטווח הארוך. המח"מ שלנו מורכב מחשיפה לארוך ביחד עם מזומן כיוון שלדעתנו העקום מעוות".