החליטו מבעוד מועד מי יטפל בכם לעת זקנה

כאשר אדם קשיש מגיע למצב תודעתי או פיסי כזה שאינו מאפשר לו לטפל בענייניו הרפואיים והרכושיים, נהוג למנות לו אפוטרופוס. אלא שברירת המחדל לפי החוק לא תמיד תואמת את האינטרסים של הקשיש. כיצד אפשר למנוע זאת?

שושנה בת ה-85 החליטה לשנות את צוואתה. היא החליטה שלילדים שלא מתעניינים בהוריהם לא מגיע שידאגו להם חזרה, וקבעה ששלוש בנותיה לא יקבלו דבר לאחר מותה.

שושנה רצתה גם לדאוג לעצמה במקרה שיכולותיה הקוגניטיביות והפיסיות ייפגעו, ולמנוע מצב שבו בנותיה הן שימונו לטפל בענייניה כשלא תוכל לעשות זאת בעצמה. במקרה כזה, הצוואה לא עוזרת כיוון שהיא עוסקת בהעברת רכוש לאחר הפטירה, ואין לה תוקף על אדם בחייו, אז מה כן אפשר לעשות?

קצת על אפוטרופסות

לא מעט אנשים הופכים בשלהי חייהם לחסרי כשרות משפטית. הכוונה היא לאנשים שלוקים במחלות כמו דמנציה, אלצהיימר, שבץ, עברו תאונות קשות וכדומה, וכתוצאה מכך אינם יכולים לדאוג לעצמם ולקבל החלטות על גופם או רכושם.

בשלב הזה עולה שאלת מינוי האפוטרופוס. יש להבין שכדי לבצע כל פעולה, נדרש שלאדם יהיו כשרות משפטית כלומר רצון ושיקול דעת עצמאי.

מרגע שלאדם אין כשרות משפטית ימונה לו מישהו – אפוטרופוס – שיקבל את כל ההחלטות בשבילו ובשמו, לפי הסמכויות שבית המשפט יעניק לו.

כדי למנות אפוטרופוס יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה יכולים להגיש קרובי המשפחה או היועץ המשפטי לממשלה. החוק מאפשר מינוי של אדם יחיד, תאגיד, האפוטרופוס הכללי או הוועדה לענייני אפוטרופסות לנפגעי שואה.

לרוב יעדיף בית המשפט למנות בני משפחה לתפקיד. כאשר אין לחסוי משפחה לרוב בית המשפט ימנה את אחת האגודות שמתמחות באפוטרופסות על חוסים.

אילוסטרציה | צילום: עומר כהן

אדם יכול לנסח תצהיר שנקרא "הבעת דעה למינוי אפוטרופוס" בו הוא מבקש שאדם מסוים ימונה לתפקיד ומה יכלול תפקידו. בית המשפט לא מחויב אך נוטה לשקול ולהתחשב בו. את הבקשה יש לערוך כאשר האדם עדיין כשיר משפטית.

ישנם שני סוגים של אפוטרופסות:

• אפוטרופסות לגוף – נוגעת לסוגיית הטיפולים הרפואיים. למשל, האם לבצע ניתוח או לא, מי יטפל באדם, האם זה יהיה מטפל ביתי או שמא יועבר לבית אבות.
  

• אפוטרופסות לרכוש – כוללת את ההיבט הכלכלי. מה יעשה בכסף של החסוי, לצורך מה ניתן להשתמש בו וכיו"ב.
  

האפוטרופסות לשניהם היא נפרדת. עם זאת, ייתכן שימונה אותו אדם לשמש כאפוטרופוס לגוף ולרכוש.

צריך להדגיש שטובתו של החוסה היא השיקול היחיד שצריך להנחות את האפוטרופוס. כפועל יוצא על כל אפוטרופוס חלה חובת דיווח. למשל, כשמדובר באפוטרופוס לרכוש עליו לדווח על כל שקל בצורה מדויקת.

שלווה וביטחון

למינוי אפוטרופוס יתרונות רבים. אחד הבולטים שבהם הוא שאדם קשיש, שאינו מסוגל לטפל בעצמו, יכול להיות בטוח ושליו שמטפלים בו והכל מסודר.

בהיבט הכלכלי הוא יכול להיות רגוע שימלאו אחר רצונו לחיות בכבוד ולא יקבעו עבורו רמת חיים נמוכה מזו שאליה הורגל. האפוטרופסות גם מבטיחה שהרכוש לא יעבור לצדדים שלישיים, שהקשיש לא יהיה נתון לניצול זרים ושהטיפול בו יתנהל

בצורה מסודרת ושקופה.

ואולם, במקרים שבהם המשפחה מסוכסכת או, כמו במקרה של שושנה, כשהילדים לא מתעניינים ואינם דואגים לחסוי באמת, קיים החשש שאם ימונו לאפוטרופסות הם ישתלטו על רכוש החסוי ולא יאפשרו לו להזדקן בכבוד כדי לשמור את הכספים לירושה.

לאפוטרופוס יש המון כח. מדובר באדם, שהלכה למעשה, שולט בניהול ובשימוש רכושו של החסוי. האפוטרופוס יכול לקבוע את זהות המוסד הסיעודי אליו ילך החוסה, האם להמשיך ולהעסיק מטפל צמוד, לקבוע את היקף ההוצאות החודשיות ועוד. לצד האמור יש מנגנוני פיקוח והגבלה על האפוטרופוס, וכן מנגנונים נוספים אותם המשפחה והחוסה (בטרם הגדרתו כחוסה) יכולים לקבוע.

כדאי להתמודד מבעוד מועד

יוצא אפוא כי ישנם מספר נושאים חשובים שכדאי לטפל בהם לעת זקנה:

• לערוך צוואה בה מוסדרת ההעברה הבינדורית של הרכוש, לאחר אריכות ימים.
  

• בקשה למינוי אפוטרופוס בה נקבע מי ינהל את הרכוש והכספים שלנו כאשר אנחנו כבר לא כשרים לעשות זאת.
  

• לקבוע מי יטפל בנו ברמה הרפואית ואילו טיפולים יינתנו לנו כאשר חלילה ניפול למצב שבו איננו יכולים לקבל החלטות בעצמנו.
  

במקרה של שושנה, מעבר לצוואה היא גם ערכה תצהיר הבעת דעה ומילאה טפסים לפי "חוק החולה הנוטה למות" ובהם הוראות ברורות מה תרצה לעשות מבחינה רפואית אחרי ששיקול דעתה ישתבש.

נכון, מתן הוראות רפואיות וכלכליות מבעוד מועד, שעה שהאדם עוד בריא בגופו ובנפשו, מחייב אותו להתמודד עם מחשבות על מוגבלות ועל מוות. ברור שמדובר ב"פגישה" קשה עם מה שעתיד לקרות, אבל אין ברירה.

במקרה כמו זה של שושנה, אם לא הייתה מתכננת את עתידה מראש, ייתכן שהייתה צריכה להיות סמוכה על שולחנן של בנותיה – שאף אחד מהן לא טורחת להתייחס אליה. בחירתה לקחת את עתידה בידיים הוא נדיר.

קשישים רבים מתקשים לקבל החלטות מהסוג הזה בעיקר כי הם פוחדים ממה שיקרה להם כשיהיו תלויים בילדיהם. הם חוששים שאיש לא ידאג להם ובעיקר להישאר לבד. מכאן שהמשפט להקדים תרופה למכה אמנם נשמע קלישאתי אך בכל הנוגע להכנת שנות החיים האחרונות הוא מדויק לחלוטין.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין