אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון ושקד החליטו: קידום מואץ של מאגר נתוני אשראי

כחלון ושקד החליטו: קידום מואץ של מאגר נתוני אשראי

שרה המשפטים: "אסימטריה במידע חונקת את התחרות. מאגר ממשלתי יגביר את התחרות ויסייע לצמיחה כלכלית"

14.06.2015, 14:33 | תומר ורון ומשה גורלי

שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד החליטו לקדם את המלצות הוועדה להקמת מאגר נתוני אשראי ולהגיש תזכיר חוק בנושא שיופץ תוך חודש ימים. במסגרת החוק יוקם מאגר נתוני אשראי מרכזי וממשלתי שיופעל באמצעות מיקור חוץ וזאת בניסיון למזער את הפגיעה בפרטיות.

קראו עוד בכלכליסט

ההחלטה המשותפת של השרים מגיעה על רקע הגשת המלצות הביניים של הוועדה הבינמשרדית שהוקמה באוגוסט בשנה שעברה, ומטרתה היתה להניח את התשתיות הדרושות להקמת מאגר נתונים ארצי. מטרת המאגר היא להעניק דירוג אשראי לכל ישראלי - למעט מי שיבקש שלא להיכלל בו והוא יהיה משותף לכל הגופים המעניקים אשראי במטרה להגדיל את התחרות בין הבנקים, להפחית את הריביות על הלוואות, לשפר את היציבות הפיננסית של המשק, ולאפשר לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות להתבסס על נתונים שלא קיימים היום.

שרת המשפטים, איילת שקד , צילום: ארז חרודי - עושים צילום שרת המשפטים, איילת שקד | צילום: ארז חרודי - עושים צילום שרת המשפטים, איילת שקד , צילום: ארז חרודי - עושים צילום

חוק נתוני אשראי הקיים נחקק ב־2002, ובעקבותיו הוקם מאגר שכולל רק מידע שלילי על התנהלות פיננסית לקויה של לקוחות - צ'קים שחזרו, חשבונות שנחסמו, אי־עמידה בהחזר חובות וכדומה. המשמעות היא שכיום נאסף מידע רק על כ־10% מהאוכלוסייה שנכנסים ל"רשימה שחורה". יתר ה־90% לא מקבלים שום דירוג אשראי. חברי הוועדה כותבים כי "היעדרה של מערכת לשיתוף נתוני אשראי מביא לכך ששוק האשראי החוץ־בנקאי אינו יכול להוות איום תחרותי אמיתי על המערכת הבנקאית. היעדר המידע פוגע גם ביכולתם של הבנקים עצמם להתחרות על לקוחותיהם, ומביא לכך שכל אחד

מהבנקים הופך למעין מונופול על לקוחותיו".

במקביל, פועלת היום ועדה שמינו כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג בראשות דרור שטרום, הממונה על ההגבלים לשעבר. הועדה תדון בקידום התחרות בתחום האשראי הקמעונאי לרבות בחינת המשמעותיות של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים.

"אסימטריה במידע חונקת את התחרות. מאגר ממשלתי, יגביר את התחרות ויסייע לצמיחה כלכלית" מסרה שרת המשפטים עם פרסום ההחלטה. שר האוצר כחלון הוסיף כי "מדובר בחוק קריטי להגברת התחרות במשקי הבית והעסקים הקטנים ולעבודת הועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים".

עד כה טופל, נסחר ושווק המידע בידי שתי חברות, BDI ודן אנד ברדסטריט שזכו במכרזים. החוק מציע לעבור למשטר של רישיונות, ורישיון יוכל לקבל מי שיעמוד בתנאים שיקבע החוק.

הצעת החוק מחזקת את האפשרות שלא קיימת ברשם החברות, אלא רק בחברות שסוחרות במידע, ל"חיפוש הפוך" (חיפוש לפי שם פרטי ושם משפחה), על החזקותיו של יחיד בחברות או כהונתו כנושא משרה בחברות.

פעילות זו תעוגן בחוק המוצע ותוכפף לחוק הגנת הפרטיות. רשם החברות ומקבלי הרשיונות, לא יורשו לעשות שימוש במידע אלא למטרות המנויות בהצעת החוק. המטרה המרכזית היא: "הנתונים דרושים לצורך הערכת יכולתה של חברה לפרוע את חובותיה או לעמוד במחויבות עסקית אחרת כלפי מבקש הנתונים, לרבות לצורך מתן אשראי". השאלה הגדולה היא האם תנאי זה יגביל את כוחה של התקשורת ליירט מידע. היום יכול כל אדם לעיין במידע אצל רשם החברות, ההצעה נועדה למנוע מידע על חובותיו ונכסיו של אדם להגיע למי שאין לו עניין אישי.

מצד אחד, אמור החוק המוצע לעודד תחרות על ידי הקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי והנגשת המידע. מצד שני, הנגשה זו תוכפף בחוק לחוק הגנת הפרטיות מה שימנע מהמידע להגיע לכל דיכפין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות