אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך משפרים בישראל את הכדורגל? צילום: ראובן שוורץ

איך משפרים בישראל את הכדורגל?

לאחר שאסף נתונים והתייעץ עם מומחים מאוסטריה, גרמניה, שווייץ ואיטליה, לד"ר איציק בן מלך יש תוכנית ברורה לשיקום הכדורגל הישראלי

15.06.2015, 09:47 | אוריאל דסקל

המספרים ידועים. בישראל אין מספיק מגרשים, אין מספיק כדורגלנים, אין מספיק כדורגלנים צעירים ובכלל תשתיות הספורט - האנושיות והפיזיות - במצב גרוע ביחס ליריבות האירופיות. ובכן, לד"ר איציק בן מלך יש תוכנית. לאחר שאסף נתונים על הכדורגל הישראלי ולאחר התייעצויות עם מומחים מאירופה, כתב בן מלך את התוכנית שלו לשיקום הכדורגל הישראלי.

המומחים מאוסטריה, גרמניה, שווייץ ואיטליה, כוללים את המאמן אריך רוטמלר – לשעבר עוזר נבחרת גרמניה וכיום מאמן נבחרת אפגניסטן, אולף שוט, מנהל התשתיות בהתאחדות הכדורגל הגרמנית ווילי רונטשטיינר, מנהל מקצועי של ההתאחדות לכדורגל הגרמנית וקרטאקוליס ניקוס, מומחה בתכנון אסטרטגי מיוון.

קראו עוד בכלכליסט

ערן זהבי עם נבחרת בוסניה. צריך לטפל בשורשי המשחק, צילום: ראובן שוורץ ערן זהבי עם נבחרת בוסניה. צריך לטפל בשורשי המשחק | צילום: ראובן שוורץ ערן זהבי עם נבחרת בוסניה. צריך לטפל בשורשי המשחק, צילום: ראובן שוורץ

"התוכנית נבנתה אחרי סיכום וניתוח של הנתונים בישראל והשוואות למדינות אירופה", אומר בן מלך. לפי בן מלך, שלפי השלב הראשון בדרך לשיקום הוא הקמת יחידה מקצוענית לקידום הכדורגל התחרותי-הישגי בישראל, בדומה להקמת היחידה לספורט הישגי שהוקמה בשנות השמונים (שבן מלך היה ממיסדייה).

ליחידה שתקום יהיו שתי מטרות עיקריות: פיתוח התשתיות לכדורגל התחרותית וקידום הכדורגל הייצוגי.

תפקידי היחידה על פי בן מלך יהיו: בניית "תורת הכדורגל" בישראל על בסיס עקרונות מקצועיים, מתודיים ומדעיים ובהתאמה לישראל; מחקר, מעקב ובקרה תמידיים לנעשה ולהתפתחויות בעולם ובישראלף תיעוד, סיכום וניתוח תוצאות ודרכי הכנה של הנבחרות הלאומיות והספורט הייצוגי (מועדונים באירופה, שחקנים ישראלים בחול וכיו"ב); הכשרה וקידום אנשי מקצוע ומאמנים, כולל קורסים, השתלמויות, כנסים, הפקת חומר מקצועי, הנחיות לתכנון ומסגרות הנבחרות הלאומיות, פיתוח תוכנית לתשתיות מתקנים; ריכוז פרויקטים לקידום, איתור וטיפוח צעירים.

לפי בן מלך: "היחידה צריכה להיות חלק מההתאחדות לכדורגל, אולם בנויה בשיתוף עם משרד הספורט והועד האולימפי, שגם יהיו שותפים במימונה כשאנשי המקצוע ביחידה צריכים להיבחר ע"י קריטריונים והגדרות תפקיד ברורים".

אימון ילדים. לא ברמה מספקת, צילום: אוראל כהן אימון ילדים. לא ברמה מספקת | צילום: אוראל כהן אימון ילדים. לא ברמה מספקת, צילום: אוראל כהן

החוגים יקרים מדי

מה היחידה תעשה? תשפר את המצבים המעוותים בליגות הילדים, נערים ונוער - למשל.

לפי הבדיקה של ד"ר בן מלך, יש עשר נקודות מאוד בעייתיות ברמת השטח: הליגות לילדים ונערים בישראל גורמות לתחרות בכל שבת, לעומס מנטלי ופיזי ללא אפשרות להכשרה טובה; ההכשרה בגילאים הצעירים ממוקדת במשחק סוף השבוע ולא בפיתוח כישורים לטווח הארוך; הסיכוי לאיתור כשרון בגיל 16-14 הינו 50%, שכן ההתפתחות הפיזיולוגית, המנטלית, הבריאותית, התפתחות האישיות ועומס הסביבה יכולים לבלום או להאיץ אפשרויות התפתחות. כמו כן, ילדים ונערים מוכשרים רבים לא נחשפו בגלל מגוריהם בשכונות או אזורי מצוקה - או בגלל ריחוק גאוגרפי או בגלל חוסר יכולת לשלם את דמי החבר, הגבוהים  פי 10 ממועדונים באירופה, או בגלל חוסר היכולת של המאמנים לאתר ולזהות את כישוריהם.

בעיות נוספות: כבר בגיל 12 משחקים בישראל במגרש גדול ובדיקות של בן מלך הוכיחו שילדים בגילאים 12-14 זוכים לפחות נגיעות בכדור , לפחות שינויי כיוון ותנועה ולמשחק איטי יותר בישראל מאשר באירופה. בקבוצות הנוער במועדונים הגדולים יש רק 5-1 שחקנים ( 20%) בלבד שהחלו דרכם בקבוצות הילדים במועדון; רוב השחקנים הישראלים בליגת העל החלו את דרכם בקבוצות קטנות; חלק ניכר משחקני הנבחרת הלאומית הבוגרת לא השתייכו לנבחרות נוער. כמו כן, בחופשות (100 ימים בשנה) מתקיימים משחקי השלמה שמונעים הכשרה והעשרה, ימי החופש היו צריכים לאפשר פעולות "מעטפת" והשקעה גדולה יותר בלימוד טכניקה, בחינוך, בהכשרה גופנית ובהעשרה כללית.

"מבדיקה שערכנו, מצאנו שילד שמתאמן בקבוצה מאורגנת ומסודרת מקיים 3-4 יחידות אימון בשבוע, 4-6 שעות באימון מודרך ומוכתב שלא מאפשר יצירתיות וחופש", אומר בן מלך. "לעומת זאת, ילד בשכונת מצוקה ואפילו ללא מסגרת מסודרת, מקיים כ- 30-25 שעות פעילות גופנית בשבוע עם הרבה חופש, יצירתיות והתמודדות עצמאית עם קשיים ומצבים מיוחדים".

הפתרונות הנדרשים, שלפי בן מלך רק יחידה שמתמחה בעניינים הללו יכולה להגיע אליהם: 1. יש לעשות מאמץ לחשוף ולטפח את השחקנים המוכשרים באזורי מצוקה ומועדונים קטנים; 2. להימנע מתוכנית משחקים עמוסה (כל שבת) ולשלב מספר טורנירים שנתיים לכל שכבת גיל; להקטין את גודל המגרשים עד גיל מאוחר ככל שניתן ( אפילו עד גיל 14- ילדים א'); 3. למצוא דרך לפטור את הילדים עם רקע סוציואקונומי קשה מתשלום מס חבר (כיום כ-3,000 שקל בשנה); 4. לבנות 8-6 מרכזי אימונים ארציים לאיתור וטיפוח צעירים בכדורגל.

מרכזי אימון ארציים מבוססים על רעיון גרמני וניסו בצורה לא מוצלחת לעשות אותם בעבר בישראל. לפי בן מלך, מרכזים אלה צריכים לכלול סגלים רחבים בגילאי 13 ומעלה שאותרו ע"י מומחים, ולאפשר להם השלמות והעשרה כולל: לימוד טכניקה; תרגול קואורדינטיבי ואימון גופני; ליווי מדעי – רפואי; חינוך; העשרה בתחום החוקה, אורח חיים נכון וכיו"ב.

לפי התוכנית, המרכזים ימוקמו בגליל עליון, גליל תחתון, גליל מערבי וקריות, אזור הרצליה – זיכרון ( במרכז הלאומי בשפיים), אזור המשולש ומזרח השרון +שומרון, אזור דן, אזור ירושלים, אזור הדרום, מיקום המרכזים בכפרי נוער/ בביה"ס עם מתקנים בקאנטרי / או במתנ"ס עם מתקנים. אין הכרח למגרש כדורגל חוקי.

אצטדיון טדי. משקיעים מיליונים באצטדיונים שמארחים מספר בודד של משחקים ואין מספיק כסף למגרשי אימון ראויים, צילום: אורן אהרוני אצטדיון טדי. משקיעים מיליונים באצטדיונים שמארחים מספר בודד של משחקים ואין מספיק כסף למגרשי אימון ראויים | צילום: אורן אהרוני אצטדיון טדי. משקיעים מיליונים באצטדיונים שמארחים מספר בודד של משחקים ואין מספיק כסף למגרשי אימון ראויים, צילום: אורן אהרוני

מחסור במתקנים

 

דבר נוסף שהיחידה תטפל בו הוא מתקנים. קיים מחסור גדול במגרשי אימונים ולפי בן מלך "רוב המגרשים הקיימים אינם ראויים לפעילות מודרנית של מועדון". כמו כן, המועדונים בישראל, בניגוד לאילו של אירופה, מחויבים בתשלום שכירות או אחזקה גבוהים מאוד. אחת מהבעיות - שמקשה על מימון שוטף של מגרשים היא שבשנים האחרונות הוקמו אצטדיונים בסכומי עתק, אך לא נבנו במקביל מספיק מגרשי אימונים. ירושלים היא דוגמה לכך שהעירייה השקיעה כמויות רבות של כסף באצטדיון ובארנה שמארחים כמה עשרות משחקים בשנה, וכמעט שאין בה מגרשי כדורגל לאוכלוסייה או לקבוצות בעיר.

כמו כן, הטוטו קבע בשנים האחרונות כלל לפיו הסיוע ניתן דרך הרשויות המקומיות. זה מונע אפשרות להקמת מתקני אימונים בכפרי נוער, קיבוצים ומרכזים שאינם בשטח שיפוט הרשות המקומית. למשל, מכבי תל אביב רוצה להקים מגרש אימונים בחולון ונתקלת בבעיות בגלל זה - מאחר שאינה קבוצה מחולון. כמו כן, "הטוטו" הקים פרויקטים רבים לסיוע, ולמרות זאת רבים אינם משתתפים בפרויקטים בגלל חולשות ארגוניות וכלכליות וחוסר היכולת לאשר שטח לבניית מתקן או חוסר יכולת להשתתף באחוז הנדרש.

הטוטו, למשל, הבטיח כבר ב-2009 לבנות 100 מגרשים לנוער, אבל פחות מ-30 נבנו מאז. לפי בן מלך - צריכה להיות דרישה חוקית מהרשויות להעניק שירותי מתקנים לאימונים לקבוצות פעילות על פי קריטריונים. הוא גם טוען שצריך להקים יחידה ארגונית (בעל תפקיד בתוך היחידה המקצועית בהתאחדות) שתפקידו לתאם, לעודד ולדאוג להקמת מתקני האימונים באגודות בסיוע "הטוטו". כמו כן, יש לקבוע בתוך תקציב הסיוע למתקנים "בטוטו" (30%) לאחזקת מתקנים שנבנו.

נבחרת ישראל. המאמן לא אשם, צילום: ראובן שוורץ נבחרת ישראל. המאמן לא אשם | צילום: ראובן שוורץ נבחרת ישראל. המאמן לא אשם, צילום: ראובן שוורץ

מעמד המאמנים

 

בעיה נוספת שצריך לפתור היא מעמד המאמנים בישראל ואנשי המקצוע.

לא רק מאמני קבוצות בוגרות אלא גם מאמנים של ילדים ומחלקת נוער. מעמד המאמנים בישראל נמוך - הן בגלל משכורת והן בגלל יחס של הרשויות, קבוצות וכו'. למאמן הישראלי בניגוד למאמן במרכז אירופה אין אפשרויות לביקור, פגישות, צפייה במועדונים מעבר לגבול, נסיעה לחו"ל כרוכה בהוצאה נוספת ובארגון מורכב. כמו כן, המאמן הישראלי לא נחשף לחומר מקצועי בשפת האם. בנוסף, למאמן בישראל פחות אפשרויות למשרה מלאה ולעבודה מסודרת (מעט מאוד משרות במחלקות נוער הם במשרה מלאה) ושכר המאמנים ותנאי העסקה במחלקות הנוער במקרים רבים נחות מתנאי העסקה של סקטורים אחרים. בנוסף, ההכשרה בישראל ארוכה (הרבה שעות) אך לא ממוקדת. רבים מהמאמנים המוסמכים לא בקיאים בחומר הנדרש ממאמן מודרני, אין תוכנית השתלמויות וקידום מאמנים ברמה ראויה, במדינות רבות הקימו יחידה לקידום מאמנים כשבמדינות כמו שוויץ , אוסטריה ועוד יש תוכנית קידום מאמנים המסובסדת ע"י המדינה.

הפתרונות, לפי בן מלך: הקמת יחידה לקידום מאמנים. היחידה צריכה להיות חלק מהיחידה המקצועית בהתאחדות לכדורגל. בדיקה מתמדת של ההתפתחויות בעולם והשוואה לישראל, הכנת תורה כללית או ייחודית לכל שכבת גיל. צריך תוכנית לקידום המאמנים כולל: השתלמויות, כנסים, הכנת חומר מקצועי, סדנאות, ימי עיון והשתלמויות, הכנת תוכנית להכשרת מאמנים, איתור וטיפוח מרצים ומורים מתאימים. כמו גם הכנת תוכנית להעסקת 250-200 מאמנים רכזים מקצועיים בכל מחלקות הנוער בישראל , קביעת הקריטריונים לבחירה והגדרת תפקידים וחובות כלפי היחידה המקצועית.

אחרי שמשקמים את תשתית הכדורגל בישראל, ניתן להתחיל לעבוד על כדורגל מקצועני בריא יותר ונבחרות בריאות יותר.  
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות