השבוע זה מתחיל: המאבק הגדול על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי

ביום רביעי השבוע ייפגשו שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לפתיחת המשא ומתן על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי. על פי הערכות מקורבים לנושא, ניסנקורן צפוי לדרוש תוספת שכר של כ-5% עד 7% שתתפרס על פני כמה פעימות לאורך 4-3 שנים.

העלות לתקציב המדינה של כל 1% תוספת הוא מעל למיליארד שקל בשנה. התוספת תחול על כ-400 אלף עובדי המגזר הציבורי - שירות המדינה, רשויות מקומיות, גופים נתמכים תקציבית כמו אוניברסיטאות ועוד, אך לא מורים ורופאים שלהם יש הסכמים נפרדים - ובפעם הראשונה גם על עשרות אלפי עובדי ניקיון ושמירה המועסקים במגזר הציבורי.

המשא ומתן אמור היה להתחיל בשנה שעברה, אך נדחה שוב ושוב עקב התפטרותו של עופר עיני, מבצע צוק איתן ומאוחר יותר בשל פיזור הממשלה והכנסת. הפעם האחרונה שבה ישבו הצדדים למשא ומתן היתה ב-2011, אז הוחלט על תוספת שכר כוללת של כ-6.25% ומאוחר יותר התוספת עלתה באחוז נוסף. הפעימה האחרונה בשיעור של אחוז היתה אמורה להינתן ביולי 2013, אך נדחתה לינואר 2015 בעקבות בקשה של שר אוצר דאז, יאיר לפיד.

האוצר יעשה שריר

עתה לדרישה לתוספת שכר עתיד ניסנקורן לצרף גם דרישה ליישום הסכם אחר עם המדינה מ-2012 בדבר קליטה להעסקה ישירה של עובדי כתף אל כתף, שהם אותם עובדים המועסקים על ידי חברות כח אדם או בצורות העסקה לא קבועות אחרות בשירות המדינה, למרות שהם מבצעים את אותה עבודה כמו עובד מן המניין שמועסק לידם.

סביר להניח כי במשרד האוצר ינסו להראות כי הם מתנגדים להעלאת שכר שכזו בשל העלות הגבוהה שלה, ובמיוחד משום שמתן התוספת לא מותנית במתן תמורה מצד העובדים, כמו לדוגמה הסכמה לרפורמות מבניות.