רוב מנכ"לי הבנקים יתמודדו עם הגבלת שכר כבר ב־2016

הסכמי השכר של רוב בכירי המערכת הפיננסית ייפתחו שוב בשנה הבאה, מה שעשוי לאלץ אותם הפעם להתמודד עם הגבלת שכר הבכירים שמקדם שר האוצר משה כחלון. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

שר האוצר משה כחלון | צילום: מוטי קמחי

שר האוצר מעוניין ליישם את הצעת החוק בנושא שהגיש בכנסת הקודמת שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. על פי ההצעה שכר מנהלי הבנקים והגופים המוסדיים יוגבל ל־3.5 מיליון שקל בשנה לצורך הכרה במס. מרבית מנהלי הבנקים אישרו את הסכמי התגמול בחודש פברואר 2014 – עוד לפני שתזכיר החוק יצא לאוויר ובכך נחסך מהם להתעמת באופן ישיר עם הצעת החוק. למעשה, האישור של מדיניות התגמול בשני הבנקים הגדולים ביותר – בנק הפועלים ובנק לאומי, שם המדינה היא עדיין מחזיקת המניות הגדולה ביותר (6.03%) היו טריגר לניסוח תזכיר החוק ולרעיון הגבלת שכר הבכירים שכן למרות התנגדותם הנחרצת של משרד האוצר ולפיד, מדיניות התגמול הגבוהות עברו ללא בעיה מיוחדת.

מנגד, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר היה זה שנקלע לעין הסערה כאשר היה צריך בחודש יוני אשתקד לאשר את מדיניות התגמול שלו. ערב ההצבעה על אישור חבילת התגמול של פרשר הצהיר לפיד כי הוא מתנגד לחבילת השכר, אך חרף מאמציו, לא הצליח למנוע אישור שכר בעלות שנתית מקסימלית של 6.5 מיליון שקל לפרשר (בהנחה של קבלת מלוא הבונוסים מבוססי היעדים). הגופים המוסדיים המנהלים כספי ציבור והמחזיקים במניות בנק מזרחי הצביעו אז ברוב גורף (73%) לאשר את חבילת השכר לפרשר. במקביל, חברת אי.די.איי ביטוח בניהולו של רביב צולר התייחסה לתזכיר החוק ולמרות שאישרה עלות שכר גבוהה יותר למנכ"ל, הודיעה כי תעדכן את מדיניות התגמול בהתאם לתזכיר החוק ברגע שזה אכן יעבור.

מדיניות התגמול של פרשר, כמו גם של מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן ומנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, ייפתחו מחדש בסוף 2016. ניסיון העבר מלמד שגם אם החוק יעבור עוד לפני, אלו לא יצטרכו לפתוח מחדש את מדיניות התגמול שכן בחוקים כאלו נקבעים לרוב הוראות מעבר. דוגמה טובה לכך אפשר למצוא בהוראת המעבר שקבע המפקח על הבנקים דודו זקן בטיוטה להגבלת שכר היו"רים שנחשפה השבוע "בכלכליסט". הוראת המעבר של זקן דיברה על אפשרות להשאיר את החוזה הקיים עד שלוש שנים מיום הכניסה לתוקף של ההוראה וסביר להניח שפרק זמן דומה יינתן, אם וכאשר, גם במקרה זה.