יו"ר ועדת הכספים משה גפני הורה למשרדי האוצר והכלכלה להגיש בתוך 60 יום תוכנית לעידוד התעשייה שתגובש בשיתוף התאחדות התעשיינים, לאחר שאת הנתונים שהציגה ההתאחדות הגדיר גפני כ"קטסטרופה". לפי הנתונים, מספר המפעלים שהוקמו בישראל הגיע ב-2013 לשפל של 14 בלבד המעסיקים יותר מ-20 עובדים (הנתון לא מתייחס למפעלים קיימים שהרחיבו את היקף הייצור ביותר מ-20 עובדים), בעוד נרשמת עלייה עקבית של כ-20% בשנה במספר קווי היצור שחברות ישראליות מקימות בחו"ל.
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הציג את תוכנית החומש שגיבשה ההתאחדות בתחילת השנה ושאליה היא תנסה לרתום את התוכנית שיגישו משרדי הממשלה לוועדה. עלות התוכנית 3 מיליארד שקל בשנה ומטרתה לעודד את התעשייה המסורתית על ידי השקעות במחקר ופיתוח, הכשרות והגברת הפריון. לטענת ברוש, בתוך חמש שנים התוכנית תוסיף לתוצר 102 מיליארד שקל, תשפר את התעסוקה בכ-2.6% ותעלה את הפריון בכ-5.5%.
"הנתונים מלמדים שאנחנו יודעים להקים קווי יצור", אמר ברוש בסוף הדיון, "אבל אם אתם תמשיכו רק לדבר, אנחנו נלך החוצה בגלל הסביבה העסקית. חברה לא מתווכחת אם להקים מפעל בפתח תקווה או בדימונה אלא אם בישראל או בווירג'יניה". ברוש קרא לממשלה להכין תוכנית חמש "שתיתן אופק ויציבות עסקית, תעצב אסטרטגיה ענפית ותיזום השקעה לפיתוח הצמיחה". בנוסף, קרא לעבר נציגי האוצר כי צריך להוריד את המע"מ מהמים והארנונה לתעשייה.
לפי נתוני התאחדות התעשיינים, הצמיחה בהייטק שעלתה בעשור הקודם ב-8% בשנה נבלמה ב-2012 ואף נרשמה נסיגה בשנים האחרונות. התעשיות המסורתיות צמחו בסך הכל ב-10% במשך עשור שלם, בין השאר, מכיוון שהפריון לעובד בישראל נמוך משמעותית ממדינות המערב – 56% פחות מארה"ב ו- 17% פחות מסקנדינביה.
את הדיון במה שהוגדר כ"דעיכת התעשייה הישראלית" יזמו חברי הכנסת אראל מרגלית מהמחנה הציוני, יעקב פרי מיש עתיד ורועי פולקמן מכולנו. לפי נתונים שהציג מרגלית בתחילת הדיון, נתח התעשייה בתוצר ירד מ-19% בשנת 2000 ל-16% כיום, ול-15% בלי משאבי הטבע – לעומת ממוצע של 17% במדינות ה-
OECD. מרגלית גם תקף את מחירי הארנונה והמים בישראל, שגבוהים מאוד בהשוואה למדינות כמו אירלנד או ארצות הברית. "המדינה צריכה קריאת כיוון, והתעשיינים צריכים להגדיר לה את ההזדמנויות העתידיות", אמר מרגלית. "אני גאה בהיותנו מדינת הייטק, אך זה לא מספיק כדי להבטיח צמיחה לאורך זמן".
פרי ציין את הזמן הארוך שלוקח למפעלים להתחבר לצינור הגז בישראל – שנתיים לעומת חודשים ספורים בחו"ל. "אף תעשיין לא יכול להתמודד עם עשרות הרגולטורים שיש בישראל", אמר פרי. פולקמן אמר כי "צמצום הפערים נשען על הכלכלה המסורתית, כי ההייטק רלבנטי לאוכלוסייה מצומצמת. צריך לשפר את התחרותיות כמו שבמדינות אחרות הקימו צוותים יעודיים לכך, אבל לא על ידי הפחתת ארנונה כי הדבר יפגע ברשויות המקומיות ולא על ידי מכסים. צריך לעודד יצוא, להפחית את הביורוקרטיה ולהשקיע בטכנולוגיה ובכוח אדם".
המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, השיב כי בכל העולם נרשמה ירידה במספר המועסקים בתעשייה בין 1970 ל-2012, ודווקא בישראל שיעור הירידה היה מתון לעומת מדינות אחרות. "התעשייה משתנה, והרבה חברות יצרניות הפכו לחברות שירותים", אמר. הוא ציין כי במפגש עם חברת תרופות גדולה, הסתבר שייצור תרופה בישראל זול יותר מבארה"ב או אירופה. לדבריו, חברות כמו שטראוס הקימו מפעלים לייצור חומוס בחו"ל משיקולי טריות. על כך העיר מרגלית כי "הם קיבלו הטבות מדהימות ברמה הפדרלית והמדינתית בארה"ב" וברוש הוסיף כי "פעם הם היו מייצאים מישראל. הסביבה העסקית דחפה אותם החוצה".
ינון הזכיר כי המשרד השקיע 2.8 מיליארד שקל בתעשייה, ותקציב מרכז ההשקעות עלה מ-345 מיליון שקל ב-2012 ל-530 מיליון שקל ב-2014, כשמענקים מוקצים גם על פי החדשנות. הקרן לעסקים קטנים גדלה מ-250 מיליון שקל ל-2.5 מיליארד שקל.
נציג אגף התקציבים, אמיר רשף סיפר שהמשרד מתכוון להגביר את התחרות במשק האשראי, ולהפחית בתוך חמש שנים את הנטל הביורוקרטי ב-20%. הוא הזכיר כי ישראל היא עדיין שיאנית ההשקעה הלאומית במחקר ופיתוח וחברות ההייטק מגייסות סכומי שיא. "נרצה לשנות את מבנה המדען הראשי וכן את חוק האנג'לים שאינו אטרקטיבי מספיק", ציין רשף. שהוסיף ש"לא בטוח שצריך לאמץ את היעד שהתעשייה תתפוס 20% מהתוצר. התעשייה צומחת, אך מה הבעיה שהחקלאות או התיירות צומחים בקצב גבוה יותר, והתמ"ג עולה?" הוא הזכיר שמפעלים תעשייתיים שמייצאים 25% מהתוצרת קיבלו השנה 7 מיליארד שקל בהטבות מס
צילום: ארז חרודי, עושים צילום
14 תגובות לכתיבת תגובה