אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתחם התחנה המרכזית הישנה בת"א מעלה הילוך: 7 הצעות הוגשו צילום: אוראל כהן

מתחם התחנה המרכזית הישנה בת"א מעלה הילוך: 7 הצעות הוגשו

בקרוב צפויה התמחרות. הערכות הראשוניות הן כי ההצעות היו הססניות לאור סימני השאלה הגדולים העולים מהמכרז למתחם כמו פינוי הפולשים, זכויות הרוכלים ועוד

16.06.2015, 17:12 | דותן לוי

המכרז על שטח התחנה המרכזית הישנה בתל אביב מעלה הילוך. אתמול היה המועד האחרון להגשת הצעות על ידי היזמים וכפי שמסתמן כעת, שבע חברות הגישו הצעה למתחם. ארבע הצעות התייחסו לכל המתחם, ובהן הצעותיהם של לוינשטיין יחד עם שיכון ובינוי, הצעה של חברת חג'ג', הצעה של קנדה ישראל ניגשו לבד וכן ניגשו אקרו נדל"ן יחד עם אלעד גרופ של יצחק תשובה. ההצעות הנוספות התייחסו לחלק מהמתחם ובהן הצעות של חברת שיר נכסים, שיתוף פעולה בין קרן ריאלטי וחברת ווי בוקס וכן חברת נהור – חברה בת של דן.

קראו עוד בכלכליסט

הערכות ראשוניות הן כי ההצעות היוו רק כרטיס כניסה למעמד ההתמחרות, במיוחד לאור הסוגיות שנותרו פתוחות במכרז. אחד המתמודדים אמר ל"כלכליסט" כי "מהמכרז עולים לא מעט סימני שאלה כמו פינויים, זכויות פולשים, מה הזכויות של כל אחד, איך העירייה תראה את זה, מטלות ציבוריות, איך יחולקו החלקות וכו'. חוסר הוודאות בא לידי ביטוי במחירים שהוצעו, שלפי הבנתי לא הגיעו למחיר שקבע השמאי ועמד על כ-400 מיליון שקל". הוא הוסיף, כי "אם בהתמחרות הכונס יוכל לתת יותר אינפורמציה על הפרטים האלה, זה ישפיע לטובה על המחיר. אבל כמובן שלא הכל בשליטתו וברור שגם הוא לא יודע הכל". טרם נקבעה מתכונת ההתמחרות, אך הכונס הודיע כי היא צפויה בעוד מספר ימים בכפר המכביה ובהמשך המכירה צריכה לעבור אישור של שופט.

הההתמודדות בין החברות הינה על חמש חלקות בשטח 36 דונם, שמקיפות את המגרש שאכלס בעבר את רציפי התחנה המרכזית הישנה והינן חלק ממתחם גדול יותר המשתרע על כ-70 דונם, שבשלב זה לא ברור מתי יקודם. התב"ע למתחם שאושרה בפברואר השנה, תאפשר לבנות בו כ־1,000 יחידות דיור, רובן בחלקות הללו, וכן כ-280 אלף מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים.

התחנה המרכזית הישנה בתל אביב אחרי הריסת התחנות, צילום: שאול גולן התחנה המרכזית הישנה בתל אביב אחרי הריסת התחנות | צילום: שאול גולן התחנה המרכזית הישנה בתל אביב אחרי הריסת התחנות, צילום: שאול גולן

מכירת המתחם היא עסקה מסובכת שהתעכבה במשך שנים בגלל ריבוי בעלי הזכויות בו: השטח שייך לחמש קבוצות של בעלי זכויות במושע (זכויות משותפות ללא חלוקה ברורה) – עיריית תל אביב, יורשי משה שפיר, יורשי קליין, קבוצת באור וקבוצת משולם לוינשטין שהינה גם בין המתמודדים על המתחם. בשנת 2011, לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמות שיאפשרו את מכירת הקרקע, הוחלט על הליך פירוק ובית המשפט מינה את עו"ד מרדכי גלוסקה ככונס נכסים. המטרה היתה מכירת המגרשים, במתן עדיפות לקונה אחד שירכוש את כל השטח.

כאמור, מאחורי התוכנית מסתתרות סוגיות לא פתורות בנוגע לשטח, בעלי הזכויות בו ואלה שמשתמשים בו כיום: מעמדם של בעלי דוכנים במגרשים שעומדים למכירה לא ברור, ובמיוחד לא ברור מי ישלם להם פיצויים. בנוסף, לב לבה של התוכנית - המגרש שבו היו רציפי התחנה, אינו מוצע למכירה, ויש להמתין לבירור מחלוקת בעניינו כדי לדעת בוודאות כיצד ייראה.

החברות שהגישו את הצעתן כעת מודעות היטב לבעייתיות של המכרז, אך הסיבה שהיו לו כל כך הרבה מתמודדים היא בשל הערכה כי מדובר במתחם בעל פוטנציאל רב שיזכה להשבחה משמעותית בעתיד הלא רחוק. מדובר על טווחי זמן של 7-5 שנים שבהן יידרשו הזוכים במכרז לפנות את הפולשים, לגבש תוכנית מפורטת ולקבל עליה את האישורים הנדרשים וכמובן להכין את הקרקע לבנייה. עיקר ההשבחה צפויה בשלב זה, ולאחר מכן, במידה שהמתחם יימכר או יעבור ידיים, הרווח שיתקבל הוא בעיקר רווח יזמי בהתאם למקובל בענף – כלומר עד 20%.

תגיות