אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות המסים מנסה להניח יד על הנאמנויות הזרות של עופר צלם: ערן שמיר

בלעדי לכלכליסט

רשות המסים מנסה להניח יד על הנאמנויות הזרות של עופר

הרשות ממקדת את מאמציה מול עיזבון סמי עופר בניסיון לקבוע שמרכז חייו של עופר בין השנים 2006–2010 היה בישראל. אם תצליח להשיג קביעה כזו, תוכל רשות המסים לטעון שכל הנאמנויות הזרות שלו נשלטו מישראל וחייבות במס

17.06.2015, 07:05 | תומר גנון וזוהר שחר לוי

הלוואות מנאמנויות זרות שהקים סמי עופר בחו"ל הן המקור לכ־200 מיליון דולר שקיבל עופר בשנים 2006–2007, והנהנים מהנאמנויות האלה הם ילדיו עידן ואייל. כך טענו מנהלי העיזבון של סמי עופר בתגובה לצו השומה שהוציאה רשות המסים ב־2013. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", רשות המסים הוציאה אז צו לעיזבון ובו דרישה לתשלום מס בהיקף של כ־940 מיליון שקל על הכנסות לכאורה של עופר בהיקף של כ־2 מיליארד שקל בשנים 2006–2010. לא ידוע מה מצב השומות כיום ואם הן נסגרו.

קראו עוד בכלכליסט

פקיד שומה חיפה לשעבר יהושע חבר לא קיבל את ההסברים ובצו שהוציא לעיזבון כתב כי "עד ליום הוצאת צו זה 'הלוואה' זו לא נפרעה. לא קיבלתי את סיווג התקבול. קבעתי כי מדובר בהכנסה".

על פי הערכות, במהלך הזמן שחלף הגיעו הצדדים להסכמות לפחות לגבי חלק מהמחלוקות, ותשלומי המס יהיו נמוכים באופן משמעותי מהנדרש בצו. המטרה המרכזית של רשות המסים, כך נודע, היא להגיע להסכמות לעניין מרכז חייו של עופר בשנים 2006–2010. להסכמות כאלה עשויות להיות השלכות רוחב גם לגבי מיסוי הנאמנויות הזרות שהקים עופר בחייו. זאת משום שאם מרכז חייו היה בישראל בשנים הרלבנטיות, תוכל לטעון הרשות שהנאמנויות נשלטו מישראל ולכן חייבות במס ככל חברה.

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

 

ברשות המסים לא קיבלו את הסברי העיזבון

 

מהצו עולות הטענות העיקריות של מנהל העיזבון, עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', מול רשות המסים מדוע עופר לא היה חייב בתשלומי מס הכנסה בשנים אלה. עוד עולה ממסמכים שצורפו אליו כי עופר היה חייב לכאורה בתשלום מס על ריבית מפיקדונות וניירות ערך בשנות הצו. מדובר בסכום מוצהר של כ־125 אלף שקל בלבד, שככל הנראה לא היה במחלוקת בין הצדדים. זאת משום שמקור הריביות בחשבון בנק פעיל שהחזיק עופר בישראל בשנים 2006–2010.

כפי שפורסם אתמול, לגבי השנים 2006–2009 נטען בפני פקיד השומה כי עופר היה תושב שמרכז חייו אינו בישראל, כלומר אינו חייב במס הכנסה בשנים אלה. לגבי 2009 העלה רובין טענה נוספת ולפיה עופר לא היה חייב כלל בדיווח על הכנסותיו בישראל.

"מייצגו של המנוח נמנע למרות בקשות חוזרות ונשנות בכתב ובעל פה לספק פרטים על נכסיו והכנסותיו של המנוח, וטען כי המנוח היה תושב חוץ לפחות עד לשנת 2009, אז ביקש הכרה ב'שנת הסתגלות'. לכן, כך לטענת המייצג, אין בסמכות פקיד השומה לדרוש ממנו פרטים על נכסיו והכנסותיו". שנת הסתגלות היא שנה שבה אדם ששוקל להיות תושב חוזר לישראל טרם החליט היכן יהיה מרכז חייו, ולכן אינו חייב בדיווח בארץ לרשויות המס.

אייל ועידן עופר. דיון מתמשך, צילום: שאול גולן, בלומברג אייל ועידן עופר. דיון מתמשך | צילום: שאול גולן, בלומברג אייל ועידן עופר. דיון מתמשך, צילום: שאול גולן, בלומברג

עניין זה קריטי למידע שהיה מונח בפני חבר על הנכסים וההכנסות של עופר בשנים הרלבנטיות לצו. חבר, כך מתברר, דרש למשל לקבל את רשימת הנאמנויות הזרות שהקים עופר בחו"ל שדרכן הוחזקו חברות הספנות שבבעלותו. "לא הוצגה בפניי רשימת הנאמנויות", כתב חבר בצו שהוצא לעיזבון, "ולא ברור אילו נכסים מצויים בבעלות נאמנויות אלו ומה מקורם, מי היוצרים והנהנים בהן — וזאת למרות דרישות חוזרות ונשנות לקבל מסמכים ופרטים. לדברי המייצג, הן הוקמו לפני שנים רבות והיו ביום הקמתן 'נאמנות יוצר תושב חוץ'. לדבריו, הנהנים הם בניו של המנוח, עידן ואייל. מאחר שלא הומצאו פרטים כמתבקש, קבעתי כי יש לראות את כל הנאמנויות הקשורות למנוח, במישרין או בעקיפין, כנאמנויות 'תושב ישראל'".

העיזבון קיבל פטור חלקי ממס למשך חמש שנים

 

עם זאת מהצו עולה כי חבר החליט לפטור למשך חמש שנים את העיזבון מחלק מתשלומי המס. זאת מיום שלטענתו הפך עופר לתושב ישראל לאחר שהתגורר בחו"ל - 1 בינואר 2006. על פי הצו, מדובר בהכנסות מנכסים מחוץ לישראל שרכש עופר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב. חבר ציין שעל הכנסות שהופקו מחוץ לישראל בגין נכסים שנרכשו לאחר חזרתו והגדרתו כ"תושב חוזר" יוטל מס.

ממשרד גורניצקי ושות' נמסר: "איננו מגיבים לשאלות בנושא מס של לקוחות, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש דבר". מרשות המסים נמסר: "איננו מתייחסים לפרטים בשל חובת הסודיות".

הנאמנויות הזרות כבר לא מציעות מקלט בטוח

המיסוי עודכן לפני שנה

רשות המסים מנסה כבר שנים רבות לגבות מס מנאמנויות זרות של תושבי ישראל – ישות משפטית הרשומה במדינות זרות בחו"ל, לא פעם במקלטי מס, אלא שמדובר במצב סבוך מבחינה משפטית.

"עד 2006 לא היה כל סעיף בפקודת מס הכנסה המתייחס לנאמנויות זרות, כלומר כספים ונכסים המוחזקים בידי נאמן זר תחת חוק במדינה זרה, שקובע כי הנכסים הנ"ל נחשבים בבעלות אותו נאמן זר", אומר עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים ותגמול בכירים במשרד גולדפרב זליגמן. "לפיכך, עד אותה שנה היה כמעט בלתי אפשרי מצד רשות המסים למסות כספים המוחזקים בנאמנות זרה".

עצמון מציין כי "החל מ־2006 נוסף פרק בפקודת מס הכנסה שקובע כי כשתושב ישראל מעביר כספים לנאמנות זרה היא תהיה בדרך כלל חייבת במס בישראל. החוק קבע כי אם הכספים הועברו לנאמנות בידי תושב זר היא לא תהיה חייבת במס בישראל, גם כשהנהנים בנאמנות הם תושבי ישראל".

ב־2014 תוקן הפרק של מיסוי נאמנויות ונקבע כי אם יש נהנה ישראלי בנאמנות אז הנאמנות תהיה חייבת במס בישראל, גם אם האדם שהעביר לנאמנות את הנכסים (יוצר הנאמנות) היה תושב זר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
כרגיל הרשויות בישראל איחרו את הרכבת
עופר ויועציו תמיד חושבים 5 או 6 צעדים לפני כל גורמי האכיפה בישראל בגלל זה הוא תמיד לוקח לו כיועצים אנשים שעבדו בממשלה שמכירים את כל החוקים וכמובן הכי חשוב מכירים את כל החורים וכן את האנשים המתאימים לא איכפת לו לשלם להם מיליונים כי תכלס הם מביאים לו רווח עצום פי כמה וכמה והוא לא סתם ברח/עבר ללונדון אחרת מי יודע אולי היה נעצר לחקירה ע"י משטרת ישראל תגידו על החוב הזה איך שאומרים בערבית: קאלאם פאדי כל מה שתעשו הוא כבר לפניכם וחשב על הצעדים שלכם וכבר נקט צעדים גם נגד מה שתעשו בעתיד ותמיד תמיד תמיד על הגבול האפור שבין הפלילי לחוקי
ישראלי  |  17.06.15
לכל התגובות