הון אנושי: עוד חזן למועד

בוקר שישי הקודם היה יום מושלם לקיים בו את אירוע אגודת הידידים של בית החולים בילינסון. מלון הילטון על החוף בתל אביב היה המקום המושלם. ארוחת בוקר מפנקת הוגשה על המרפסת מול הים, הנוף השרה רוגע ומזג האוויר ליטף.

ליד עמדת הקפה פגשתי את חבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית, שסיים 30 שנות שליחות ציבורית עם הון מוערך של 57 מיליון שקל. "אין מאושר ממני", הוא אמר, "לא ידעתי שהחיים ללא פוליטיקה יכולים להיות כאלה מאושרים. לא מתגעגע לרגע".

את המשפט הזה אני שומע כמעט מכל פוליטיקאי שפורש. ואיכשהו, אני תמיד שואל את עצמי, אם הם כל כך סבלו, מה הם עשו שם? בדיוק אז שטרית בחר לספר לי משהו על שערוריית חזן. "הכל היה ידוע", אמר, "אני מכיר את המטֶריה, הוא היה איתי בליכוד. אבל אם העיתונות היתה חוקרת את זה לפני הבחירות זה היה אפקטיבי. לדוש בזה עכשיו זה מיותר. את מה שהיה בבורגס כולם ידעו והכירו בכנסת".

"אפילו ביבי לא ידע שהוא ייכנס, תאמין לי", אמר לי האסטרטג ראובן אדלר, "אף אחד לא האמין שיהיו להם 30 מנדטים. הוא בחר בו רק כדי לתקוע את פייגלין. תחשוב שאני אסתכל עכשיו על האנשים סביבנו ואצביע על אחד, ככה חזן נבחר.

"צריך רק לזכור שנכנסתי לקמפיין המחנה הציוני ומיד הוריתי שיפסיקו לומר את השם בוז'י ויגידו רק הרצוג", אדלר המשיך, "ככה גם עשיתי עם ביבי ב־96'. הוריתי לכולם לקרוא לו נתניהו". אמרתי לאדלר שאם הוא היה מתייעץ עם האסטרטג ארי ליבסקר הוא היה לומד שהישראלים מתים על שמות שמתחילים ב־ב': בן־גוריון, בגין, ביבי, ברק. אולי אם היו ממשיכים לקרוא להרצוג בוז'י הוא היה היום בשלטון. אדלר גיחך והאשים את נאום הערבים הנוהרים.

אברהם אסף (לולו), מבעלי חברת האחזקות אמנת, סיפר: "כולם יודעים שבכל קזינו יש זונות. אני, כשהייתי ברומניה, לא הייתי צריך מתווך. הן פנו אליי ברומנית; ברור שלא התפתיתי".

בהמשך יצא לי לדון גם בענייני כלכלה ומדיניות. פנחס (פיני) כהן, שעומד בראש אגודת הידידים של בילינסון, לקח אותי הצדה וסיפר: "בית החולים עולה ומשגשג, אך הוא יכול להיקלע לבעיה גדולה אם קופת חולים כללית שמממנת אותו תתעכב בהעברת התקציבים. כולנו מצפים שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן יפתור את הבעיה".

ליד אחד השולחנות ישבו דלית רביב, האחראית על מחלקת הבנקאות הפרטית בבנק הפועלים, ומשה עמית, יו"ר אקסלנס ובעברו המשנה ליו"ר בנק הפועלים. עמית אמר: "דני דנקנר היה בחור טוב ואני לא מתבייש להודות שהייתי חבר שלו, למרות ההסתבכויות שלו בפלילים". אחר כך התייחס לרפורמה של כחלון: "כחלון לא יודע על מה הוא מדבר. אני הייתי בענף כשהיו בנקים קטנים שפשטו את הרגל. אתה יודע כמה בנקים היו פה שקרסו? לא סתם לא פתחו פה בנק חדש זה שנים. מה שכחלון מנסה לעשות עכשיו מאוד מזכיר לי את הדיבורים שהיו לפני ועדת בכר, והתוצאה של ועדת בכר היא קטסטרופה. מה שקרה זה שבמקום שהציבור ירוויח, חברות ובעלי עסקים גזרו עליו קופון, אף אחד לא יודע מי בדיוק מחזיק את הכסף, והציבור מפסיד".

לפני שהמוזמנים נכנסו לשמוע הרצאה באולם שוחחתי עם חיים הורביץ, מבעלי טבע. "אני מאוד בעד צעדי ההשתלטות על חברת מיילן, כל עוד זה רווחי", אמר, "כל הדבר הזה לא נסגר בגלל רוברט קורי, יו"ר מיילן, שיושב על הר מזומנים שהוא מחלק לעצמו ולשאר חברי הדירקטוריון, שיודעים שאם נרכוש את החברה נאלץ לפטר אותם".

הבטתי סביב. לא נותר עוד איש עם דבר חדש לספר על אורן חזן. אז נכנסתי להרצאתו של מנהל מערך העיניים בבילינסון פרופ' דב ויינברגר, שעסקה בהשבת מאור העיניים לעיוורים.