ההייטק הפלסטיני לא מצליח להתרומם

ראש המינהל האזרחי תא"ל דוד מנחם יזם לפני כשבועיים כנס של 30 אנשי עסקים ישראלים ופלסטינים בנושא קידום ענף טכנולוגיות המידע הפלסטינית. זאת מתוך אמונה שעתיד הכלכלה הפלסטינית טמון בתחום הזה, ושגשוגה יקדם רגיעה באזור ואף יעזור לישראל לפתח קשרים עם שוקי המזרח. מעתה ייערכו כינוסים כאלה בכל חודשיים.

כמו כן, המינהל האזרחי יזם בשבועות האחרונים הקלות במעבר לישראל כדי לעודד כניסת צעירים העובדים בתחום ההייטק, המרוויחים משמעותית פחות מעובדים ישראלים. על פי ההנחיות החדשות, גיל הכניסה יירד מ־30 ומעלה ל־22, ואף נקבעה מכסה של 1,000 היתרי כניסה לעובדים פלסטינים בתחום ההייטק.

לתחום ההייטק פוטנציאל לקדם שגשוג אזורי

גם גורמים מחוץ לישראל מזהים את הפוטנציאל הטמון באזור, ושורה של גופים פילנתרופיים כמו יד הנדיב ו־USAID וכן חברות בינלאומיות כמו סיסקו ואינטל הקציבו בשנים האחרונות סכומים גבוהים להכשרת מהנדסים ומנהלי חברות פלסטינים. כיום משתתפים כ־250 פלסטינים בהשתלמויות והדרכות בחברות ישראליות ובינלאומיות.

כמו כן, הפלסטינים עצמם מודעים לקידום הכלכלי שיכולה לספק תעשייה זו לעזה ולגדה. מנתוני לשכת הסטטיסטיקה הפלסטינית אפשר ללמוד למשל, שתרומתו של עובד בתחומי תקשורת המידע לכלכלה הפלסטינית גבוהה פי 5 מתרומתם של עובדי תעשייה אחרים.

יתרה מזאת, תעשיית הייטק פלסטינית יכולה לענות על צורך מבוקש בשוק העולמי: 5% מאוכלוסיית העולם דוברת ערבית, אך רק 1% מהתוכן ברשת הוא בערבית.

לאוכלוסייה הפלסטינית יש נתונים מבטיחים בתחום: היא צעירה יחסית, משכילה ובעלת מודעות וגישה למדעי המחשב. לראיה: כ־2,000 צעירים מסיימים מדי שנה את האוניברסיטאות והמכללות הפלסטיניות במקצועות מדעי המחשב.

האוניברסיטאות ברמה נמוכה והצעירים מובטלים

עם זאת, בפני ההייטק הפלסטיני עומדים מכשולים רבים, ורק חלק קטן מבוגרי מדעי המחשב נקלטים בשוק העבודה הפלסטיני.

מתוך 1,000 ההיתרים שקבע המינהל האזרחי לכניסה לישראל, רק 215 עובדים הצליחו להתחיל לעבוד. זאת, אולי בשל הרמה המקצועית הנמוכה של האוניברסיטאות הפלסטיניות, שאף אחת מהן לא נמצאת ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום מדעי המחשב.

בינתיים שיעור האבטלה בקרב צעירים בגדה ממשיך לעלות וכיום עומד על 30%–40%.