אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יום האסון הגדול של אובר

דו"ח טכנולוגי

יום האסון הגדול של אובר

החברה התנערה מאחריות לנהגים שלה מאז הוקמה - אך עתה תיאלץ להעניק להם תנאים וביטוח ועשויה להיות אחראית למקרים בהם פגעו בנוסעים, האם יש דיקטטורה שפייסבוק לא אוהבת ויזם שנוי במחלוקת מציג אפליקציית ויכוחים פוליטיים

18.06.2015, 14:57 | יוסי גורביץ

היום השחור של אובר 

אחד המהלכים המסוכנים שמקדם עולם ההייטק הוא הכרסום בזכויות בעובדים. למשל, ההתעקשות על העסקה בלתי מאורגנת. למשל, ההתעקשות שאין שעות עבודה, האתוס של עבודה מסביב לשעון; התפיסה שהעובד צריך להיות זמין באמצעות סמארטפון גם מחוץ לשעות העבודה.

הטרנד החדש, שמקדמת חברת המוניות אובר, הוא שאין יחסי עבודה בין המעסיק והעובד. הפועלים הם בסך הכל עובדי קבלן שבחרו לעבוד עבור המעסיק ולא צריך לשלם להם תנאים או ביטוח - או לתת הסברים כאשר הם עושים משהו שפוגע באנשים. כמה מה למשל? נניח, שוד נוסעים, הטרדה מינית, אלימות וכולי.  

אפליקציית אובר, צילום: Simon Dawson אפליקציית אובר | צילום: Simon Dawson אפליקציית אובר, צילום: Simon Dawson

זו היתה העמדה שהציגה אובר בכל פעם שנטען שנהגים שלה פגעו באנשים, או שהיא עצמה פגעה בעובדים. פרקליטיה דקלמו את מנטרת "הם רק עובדי קבלן" והחברה דילגה בעליצות אל המיליארד הבא, לשמחת המשקיעים.

העמדה הזו, שאובר מתעקשת עליה פעם אחר פעם מול כל הראיות, סוף סוף מתרסקת: משרד נציב העבודה בקליפורניה קבע בתחילת החודש שעובדת של אובר, ברברה אן ברוויק, היא עובדת ולא עובדת קבלן. החברה ניסתה לטעון שאין לה שום השפעה על העובדים; הנציבות סיפקה דוגמא אחרי דוגמא שבה היא היתה אחראית ועוד איך. גם אם הפסיקה הזו תתהפך (אובר, כצפוי, מערערת) לחברה תהיה מעכשיו בעיה: גוף רשמי מנה את כל הדרכים שבהן היא משמשת כמעסיקה.

מה שאובר וחברות הייטק אחרות עושות פשוט למדי: הן זורקות כמה שיותר מההוצאות שלהן על העובד. המודל העסקי של אובר נשען על כך שהיא גובה סכומים מופרכים מהנהגים שלה ומספקת להם כמה שפחות. על פי החישוב של ברוויק, אם היא לא תקבל את ההוצאות שלה, היא תעבוד לפחות 240 שעות בחודש ותקבל פחות משכר המינימום.

יש להתנהלות כזו שם. אין לו שום דבר עם "חדשנות" או "יזמות" או "שיבוש" או כל אחת ממילות הבאז שחברות כמו אובר אוהבות כל כך. מילה פשוטה: עושק.

האם יש דיקטטורה שפייסבוק לא אוהבת?

פייסבוק אוהבת לצייר את עצמה ככלי לחופש ביטוי, אבל בפועל היא אחד הכלים שיותר פוגעים בו. מדיניות השם הגלוי שלה גרמה לה להסיר פעם אחר פעם עמודים של פעילים פוליטיים במקומות שבהם, בלשון המעטה, לא בריא לכתוב את הדעות האמיתיות שלך. אתה יכול לכתוב כל תוכן בידורי שאתה רוצה, אבל אם תכתוב תוכן פוליטי שיעצבן מספיק אנשים והם יתלוננו - הוא יימחק בלי שתהיה לך שום יכולת למנוע את זה או להגיב. המדיניות של ארגון קבוצה של אנשים שמתלוננים על סטטוס ופייסבוק מוחקת אותו בלי בדיקה כבר זכתה לכינוי "פייסבוקיסטן".

נהנה ממדיניות פייסבוק. פוטין, צילום: אלכס קולומויסקי נהנה ממדיניות פייסבוק. פוטין | צילום: אלכס קולומויסקי נהנה ממדיניות פייסבוק. פוטין, צילום: אלכס קולומויסקי

הסיבה לכך היא פשוטה: בדיקה רצינית של סטטוס כדי לברר האם הוא אכן עבר על כללי השימוש ברשת החברתית (המשתנים כחולות נודדים) מצריכה עובדים וזמן. פייסבוק לא רוצה לשלם על זה. היא הוציאה את העניין למיקור חוץ, אצל חברות קבלן בהודו שבודקות עבורה סטטוסים - ועובדיהן נדרשים להקדיש כמה שניות לכל תלונה. בפועל, האינדיקציה העיקרית למחיקת תוכן היא מספר המתלוננים. במילים אחרות, שלטון האספסוף המאורגן.

כעת פייסבוק מרימה את ראשה המכוער שוב: בלוגרים שמתנגדים לדיקטטורה הרוסית מתלוננים כעת על מחיקה מסיבית של חשבונות רוסיים ואוקראינים. הסיבה: החשבונות הללו מתחו ביקורת על הפלישה הרוסית לאוקראינה, וכחלק ממלחמת התעמולה הפראית שמנהלת הדיקטטורה הפוטיניסטית, טרולים רוסים הגישו אלפי תלונות כנגד החשבונות הללו, ופייסבוק כמובן חסמה אותם בלי לחשוב.

הלקח, כפי שנלמד מזמן, הוא שאין לסמוך על פייסבוק כפלטפורמת הפצת תוכן עיקרית; לבלוגרים המתנגדים לפוטין יש פלטפורמות אחרות. בין השאר, כעת הם מקדמים עצומה, שזכתה עד כה לאלפי חתימות, שדורשת מפייסבוק לבטל לאלתר את כל החסימות שביצעה בספירה הרוסית-אוקראינית. פייסבוק כבר הוכיחה שאם יש משהו שמפחיד אותה, הרי זו חשיפה ציבורית. יש לקוות שרעש מצד כלי תקשורת מרכזיים יוכיח את עצמו.

שון פרקר רוצה שתהיו פוליטיים

שון פרקר הפך לפני כשנה ומשהו לסמל לכל מה שדפוק בעשירים החדשים של עמק הסיליקון, כשהשתלט על יער ציבורי - שמורת טבע - והשחית אותו לצרכי החתונה שלו; התכשיט הזה הורה לחפור אגם מלאכותי באמצע השמורה. הוא הפך למושא זעם ובדיחה לאומית ויילל על זה המון בסגנון "אוי נו, שילמתי את הקנס, מה רוצים ממני".

אם השם שון פרקר אומר לכם משהו, אתם כנראה זוכרים אותו כממציא של נאפסטר. הוא לא הועיל לעולם יותר מדי מאז, וזאת בהנחה השנויה במחלוקת שנאפסטר הביא תועלת. הוא הוציא עוד איזו אפליקציה לפני שנתיים - שהתרסקה תוך זמן קצר ועד כמה שאני יודע, נמכרה לחלקי חילוף במשחטת רכב ונצואלית.

שון פרקר, צילום: בלומברג שון פרקר | צילום: בלומברג שון פרקר, צילום: בלומברג

עכשיו פרקר מגיע עם אפליקציה חדשה. הוא קורא לה Brigade וטוען שהיא מיועדת לגרום לאנשים להתעניין בפוליטיקה. היא תציג קלפים עם נושא פוליטי, יבקש מכם לבחור עמדה בנושא הזה ואז לנהל עליו דיון. בעתיד, טוען פרקר, אפשר יהיה גם לארגן קבוצות פעולה וליצור קשר עם חברי קונגרס.

כמה שאלות למר פרקר: על פייסבוק וטוויטר שמעת? אתה יודע כמה דיונים פוליטיים מתקיימים שם? למה אנחנו צריכים גיימיפיגציה של הפוליטיקה? ואיך תכננת להוויח כסף מהאפליקציה הזאת? נראה לך שקיים בעולם מפרסם מספיק טיפש, שישים מותגי חברות לצד דיונים בנושאים כמו הפלות, נישואי גאים, הוצאה להורג או דת ומדינה?

ושאלה אחרונה - אתה באמת חושב, מר פרקר, שזה רעיון חכם לגרום לאנשים להיזכר בקיומך תוך כדי שאתה מעודד אותם להתארגן פוליטית?  

קצרצרים

1. נציגי אמזון הופיעו אתמול (ד') לפני ועדה של הקונגרס כדי להתלונן על כך שהחוקים הנוגעים להפעלת מל"טים בארה"ב נוקשים מדי. הדיון התמקד ביכולתם של אנשים פרטיים וחברות להעלות לשחקים רובוט ריגול מעופף - אבל חלילה, לא נגע ביכולתה של הממשלה לעשות זאת. כלי טיס כאלה, ציינו מתנגדי אמזון, יוכלו לזהות אנשים בעקביות, לשדר נתונים על התנועה שלהם ולצלם אותם בבית ובחצר. המידע הזה ישמש לסווג את האדם ולהפוך אותו לאמצעי צריכה; ההיסטוריה של 20 השנים האחרונות מוכיחה שהמידע הזה תמיד איכשהו מגיע למפרסמים.

אמאל אמאל'ה, מזל"ט! אמאל

2. אפל, החברה שקסומה ומהפכנית בכל מה שקשור למיקסום רווחים, נמצאה אשמה בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים של טייוואן. לאחר דיון של שנים, הגיע בית המשפט למסקנה שהעובדה שאפל כפתה על כל ספקיות הסלולר במדינה למכור את האייפונים באותו המחיר לצרכן היא פגיעה בתחרות. אפל נקנסה בסכום שווה ערך ל-647,000 דולרים על פגיעה שנמשכה, כאמור, שנים. יש לאפל אפשרות לערער והנחת היסוד היא שהיא תנצל את הזכות הזו.  

3. מנכ"ל סנאפצ'ט, אוון שפיגל - ההוא שגנב את הרעיון לחברה מהשותף שלו בקולג', כפי שנאלץ להודות בדיון משפטי - מחק לאחרונה את כל הציוצים שלו. למה? רשמית, הסיבה היא שהוא מנסה לקדם את סנאפצ'ט, כדי להדגים את הרעיון של שירות שמוחק את כל ממה ששלחת תוך שניות (להוציא כמובן, העותקים שהוא שומר על השרתים שלו - שמאובטחים בצורה די רופפת - למקרה שהמשטרה תצטרך, אבל בואו לא נדבר על זה). ספקנות בריאה כלפי שפיגל תצטרך להעלות את השאלה מה היה בציוצים שלו שהוא מאוד מפחד שמישהו ימצא.  

4. באוניברסיטת יוטה יש כעת משעול - טוב, גרם מדרגות - שמיועד לאנשים שהולכים ומסמסים בו זמנית. למעשה, הוא נחלק לשלושה חלקים: חלק ממנו מיועד לאנשים שרצים, חלק לאנשים שהולכים במהירות נורמלית, וחלק לאנשים שכאמור כותבים תוך כדי הליכה. המטרה של הפרויקט היא לגרום לאנשים להבין יותר איפה הם נמצאים ועם קצת מזל, לגרום להם להתנהל בצורה טיפה יותר זהירה גם מחוצה לו.  

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
ל2 - כנראה שלא קראת מספיק על אובר
היא הביאה בשורה מדהימה של לגזור קופון ענקי ע"ח הנוסעים והנהגים. קצת דברים שקרו באובר: - אנס סדרתי הועסק אצלם בהודו (למרות שהבטיחו שכולם עוברים בדיקות) ובאופן מפתיע... אנס מישהי. החברה מתנערת מאחריות. - עיוורים בקליפורניה שמזמינים אובר צריכים לקוות שהנהג יסכים לקבל אותם עם כלב הנחייה. בחלק מהמקרים הם מסרבים (ולמרות זאת אובר גובה מהעיוור דמי ביטול!), במקרים אחרים העיוור קלט באמצע הנסיעה שהנהג דחף לו את הכלב לבגאז'. החברה מתנערת מאחריות. - נהגי אובר בחלק מהמקומות מרוויחים פחות ממינימום. החברה מתנערת מאחריות. - באסונות טבע שונים שקרו בארה"ב אובר גבתה תעריפים שערורייתיים כדי לנצל את כך שאנשים זקוקים נואשות להסעות. אחרי התערבות של הרשויות הם הסכימו לגבות "רק" פי 2.7 מהמחיר הרגיל באסונות הבאים. - אובר מנסה לפתות בארץ נהגים לנהוג בשירותי UberX (לא מוניות אלא נהגים פרטיים) בניגוד לחוק. לא רק שזה בניגוד לחוק, זה בהכרח גם נגד תעודת הביטוח של הנהג (אף חברת ביטוח לא מכסה נזק מהסעה בתשלום אם אתה לא רכב שמורשה להסעות ובעל רישיון הסעות). אם יעשה תאונה הוא יצטרך לשלם מכיסו על כל הטיפולים הרפואיים וכל הנזקים שיגרמו. צריך עוד?
אלמוני  |  22.06.15
לכל התגובות