אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תיאטרון: "גם הוא באצילים" צילום: זראר אלון

תיאטרון: "גם הוא באצילים"

תיאטרון הקאמרי מעלה את המחזה הידוע מאת מולייר בבימוי אודי בן משה. דבר המבקרת: חבורת השחקנים מוכשרת ונהדרת

21.06.2015, 08:49 | מאיה נחום שחל

מה: תיאטרון הקאמרי מעלה את המחזה הידוע מאת מולייר בבימוי אודי בן משה.

במרכז העלילה מר ז'ורדן (אבי קושניר), אדם פשוט וחסר השכלה, נצר למשפחת סוחרי בדים בשוק, שהתעשר ומשתוקק להיות חלק מהחברה הגבוהה. אלא שבני האצולה בזים לו ומנצלים את תמימותו ואת הרצון האינסופי שלו להיות מי שהוא לא יכול.

כדי לסלול את דרכו לצמרת האליטה הנחשקת ז'ורדן מוציא כסף רב על לימודי מחול, מוזיקה, פילוסופיה וסיף, ושוכר חייט צמוד שיעצב לו גרדרובה הולמת למעמד החדש. כשבתו לוסיל רוצה להינשא לאהובה קלאונט, בן למשפחה פשוטה, מסרב ז'ורדן, שמעוניין להשיאה לבן אצולה ("הבת שלי תתחתן עם מרקיז, אני רוצה נכדים מרקיזונים") למרות התנגדותה של אשתו. כדי לצאת מהתסבוכת רוקמים קלאונט וחברו קובייל מזימה משעשעת ומשכנעים את ז'ורדן שבנו של הסולטן, הלוא הוא קלאונט המחופש, רוצה לשאת את בתו לאשה. וכמו תמיד אצל מולייר - סוף טוב, הכל טוב.

מימין: ענת וקסמן. משמאל: אבי קושניר, צילום: זראר אלון מימין: ענת וקסמן. משמאל: אבי קושניר | צילום: זראר אלון מימין: ענת וקסמן. משמאל: אבי קושניר, צילום: זראר אלון

הנוסח העברי הוא של נסים אלוני, את המוזיקה כתבה קרן פלס, ומשתתפים קושניר, ענת וקסמן, רובי מוסקוביץ', יצחק חזקיה, אסף פריינטא, שלומי אברהם, זיו קלייר, אורי רביץ, תמר קינן, איה גרניט שבא, נעמה שיטרית, דוד שאול ואלדד ברנטמן.

דבר המבקרת: חבורת השחקנים מוכשרת ונהדרת. ראויים לציון הרכש הטרי דוד שאול בתפקיד קלאונט והוותיק שבחבורה יצחק חזקיה בתפקיד המורה לפילוסופיה. אפיון הדמויות מבריק, למשל החייט שמזכיר את מעצבי האופנה הפלצניים של ימינו.

בן משה אוהב מאוד את מולייר ונהנה לחגוג ולהתפרע עם המחזות שלו - הבמה ססגונית (לילי בן נחשון), התלבושות מסוגננות (סבטלנה ברגר), המוזיקה עליזה ומגוונת, וחידודי לשון ובדיחות נוספו לתרגומו של אלוני.

התפרעות כזו מאפיינת את כל הקומדיות שביים בן משה עד היום. ה"מוליירים" הראשונים שלו ("תעלולי סקפן" לדוגמה) היו מפתיעים ומבטיחים והביאו טעם חדש ומסקרן לתיאטרון הישראלי. אלא שבן משה חוזר ומשתמש באותן תבניות קומיות, למשל השיר הפותח שמציג את הדמויות וכבר נלעס לעייפה. תחושתי היא שדרוש מעט רענון, שאותו אין לי ספק שהדמיון השופע והכישרון של בן משה יכולים היו לספק. מצד שני, מי שרואה את בן משה מביים את מולייר לראשונה, סביר שיתרשם מההברקות.

"גם הוא באצילים" שייך לז'אנר קומדיות־בלט שפותח בידי מולייר במאה ה־17 ומשלבות תיאטרון, מחול ומוזיקה מקוריים שמטרתם היתה לבדר את בני האצולה. הבידור קיים גם כאן, אלא שהוא לרגעים סלפסטיקי ורדוד יתר על המידה (כולל אלמנטים כמו עוגת קצפת לפנים).

הבלגן על הבמה, הוויכוחים הקולניים וההתפרעות הכביכול מבוקרת היו קצת יותר מדי לטעמי. ז'ורדן הוא דמות קומית, נלעגת ומעוררת צחוק מחד, אך גם מעוררת רחמים וחמלה מאידך. עיצוב דמותו בידי קושניר, קומיקאי רב פרצופים ומחוות עם תזמון קומי מדויק, גלש הפעם יותר מדי לכיוון הצחוקים והתמקדות בנאיביות ובטמטום ופחות לרגעי החולשה.

שורה תחתונה: מהומה רבה על לא דבר.

תגיות