חשד: תנובה שילמה בונוסים כדי לדחוק את המתחרות ממדפי מגה

רשות ההגבלים העסקיים חושדת כי תנובה סיכמה עם מגה שתעניק לה בונוסים בהיקף של 11.5 מיליון שקל במהלך 2010 כדי לדחוק את המתחרות ממדפי הרשת ולבצר את כוחה במוצרים דומיננטיים, כמו גבינות לבנות או קוטג'. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט".

חוקרי הרשות פשטו ב־14 במאי 2014 על המשרדים הראשיים של רשת מגה בראש העין בניסיון להשיג ראיות במסגרת חקירה פלילית שמנהלת הרשות מאז יולי 2012 נגד תנובה. החקירה נפתחה בהוראת הממונה על הגבלים עסקיים הפורש דיויד גילה בשל חשד שלפיו חתמה תנובה ב־2009–2012 על הסכמי סחר מול מגה ושופרסל שפגעו בתחרות ובצרכנים.

החשדות נגד תנובה הם מהחמורים שיש בחוק ההגבלים: ביצוע הסדרים כובלים והפרה של צו הספקים שאושר על ידי בית הדין להגבלים ומסדיר את יחסי ספקיות המזון הגדולות במשק עם רשתות המזון מגה ושופרסל.

בשנים הרלבנטיות לחקירה היו הרשתות הלקוחות המרכזיים של תנובה, ורכשו ממנה סחורה בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי שנה. כך, בשנת 2009 מחזור הקניות של מגה מתנובה עמד על 449 מיליון שקל, ובשנת 2010 — על 478 מיליון שקל. באותה שנה היתה תנובה ספקית החלב הגדולה ביותר של רשת מגה.

תנובה הגדירה בונוסים יצירתיים במיוחד

במהלך הפשיטה על משרדי מגה הוחרמו מסמכים רבים והועתקו חומרי מחשב כמו מיילים של בכירים לשעבר בחברה — המנכ"ל זאב וורמברנד, סמנכ"ל הסחר גרשון וייסמן ומנהל הקטגוריות דוד אבישר ושמונה עובדים נוספים.

הרשות עדיין לא סיימה את החקירה, נכון לשבוע שעבר, ומתקשה לגבש עמדה לגבי השלב הבא: זימון תנובה לשימוע בטרם כתב אישום, סגירת התיק, או הסדר אכיפה כלשהו שיכלול קנסות מינהליים. זאת, בשל סוגיות משפטיות מורכבות הקשורות לראיות שנאספו.

על פי המסמכים שתפסה הרשות בפשיטה על משרדי מגה, תנובה סיכמה עם הרשת על שורה של בונוסים יצירתיים בהיקף של מיליוני שקלים במהלך 2010.

הרשות חושדת שבונוסים אלו נתפרו כך שתנובה תגדיל שליטה במדפים, או יותר נכון במקררים, על חשבון ספקים אחרים.

כך, למשל, על פי מסמך שתפסה הרשות במשרדי מגה, תנובה התחייבה לכאורה לשלם לה עבור שנת 2010 בונוסים בהיקף שנתי מקסימלי של 11.5 מיליון שקל. הגדרת הבונוסים נראית לכאורה יצירתית ביותר, למשל: 1.5 מיליון שקל "בגין הקצאת שטחי מקרר גביעים בחנויות", מיליון שקל על "מיתוג קבוע בשטח המדף", מיליון שקל על "סיוע בניהול יעיל של המלאי" ו־1.5 מיליון שקל עבור שירותי דיילות למוצרי תנובה, עדכוני מחירים ושיתוף פעולה.

מה אומרים כל הסעיפים העלומים האלה והאם המטרה האמיתית של הבונוסים היתה לתמרץ את מגה לדחוק את המוצרים של המתחרות של תנובה מהמדפים? רשות ההגבלים עדיין לא בטוחה.

מוצרי חלב בסניף של מגה (ארכיון). "ספק דומיננטי לא יהיה צד להסכם שעניינו מתן הטבה" | צילום: אוראל כהן

ניסוח צו הספקים מקשה את הכרעה

פרק ו' בצו הספקים, שבוטל בתחילת השנה עם כניסתו לתוקף של חוק המזון, אוסר על ספק דומיננטי בתחום מסוים ליצור עם רשת שיווק הסדר שמתנה הטבות במכירות. בצו נכתב: "ספק דומיננטי לא יהיה צד להסדר עם רשת שיווק שעניינו, מטרתו או תוצאתו הידועה מראש בעת עריכתו, הם מתן הטבה לרשת שיווק בזיקה להשגת יעדי מכירות במוצרי הספק ברשת בתחומים שבהם הוא דומיננטי". הצו מדגיש בכך מוצר דומיננטי ולא כל מוצר.

עם זאת, הצו מכיל הסתייגות לגבי בונוסים שניתן לחלק על יעדי מכירות, למשל: "אם ההטבה ניתנת כהנחה ממחיר הקנייה של הרשת ליחידות המוצר שיימכרו מעבר לבסיס המכירות של הספק".

ניואנסים אלו בצו הם שדוחים את קבלת החלטות בתיק. למשל, על פי המסמכים שתפסה הרשות, הבטיחה תנובה לכאורה למגה בונוסים כספיים על גידול במכירות בכמה קטגוריות. כך, בקטגוריית חלב ומוצריו (יוגורט, קוטג', גבינות רכות וגבינות מלוחות) חושבו הבונוסים לפי אחוז מהיקף הגידול.

מרשות ההגבלים נמסר: "אנחנו לא מתייחסים לחקירות שמתנהלות".

מתנובה נמסר: "החברה מנועה מלהגיב לכל הנטען בכתבה על מנת להימנע מסיכון של שיבוש הליכי חקירה".

ממגה נמסר: "החברה שיתפה ותשתף פעולה ככל שתידרש עם רשות ההגבלים באופן מלא".