גילוי מרצון: מה כדאי לדעת

מות הסודיות הבנקאית ככל הנוגע לחיסיון כלפי רשויות המס, מחייבת לשקול לנצל את האפשרות לדווח על כל ההכנסות שלא דווחו בעשור האחרון בהתאם לנוהל גילוי מרצון. שימו לב: נכון להיום הנוהל כולל מספר הטבות התקפות רק עד ספטמבר.

מהו הסדר הגילוי מרצון?

בספטמבר 2014 פרסמה רשות המסים נוהל חדש שבמסגרתו ניתנה לישראלים האפשרות לחשוף את ההון הלא מדווח שלהם בין בישראל ובין בחו"ל מבלי להסתכן בחשיפה להליכים פליליים. יש לשים לב, בניגוד לנוהלים שהיו בעבר, הנוהל החדש מאפשר להגיע להסדר גילוי מרצון לא רק לגבי הכנסות שהופקו בחו"ל אלא גם לגבי הכנסות לא מדווחות שמקורן בישראל.

הנוהל החדש קובע מפורשות כי הסדר הגילוי מרצון מקנה חסינות מלאה מפני העמדה לדין פלילי על עבירות מס בלבד. עם זאת, הוא אינו כולל הקלות במס ולכן כל הפועל על-פיו מחויב לשלם את מלוא המס המתחייב על ההכנסה הלא מדווחת לרבות הפרשי הצמדה וריבית. באשר לקנסות, הפרקטיקה המתגבשת היא ברוב המקרים להימנע מהטלתם.

בשלב זה כדאי להבהיר כי השינויים, שהובילה ארה"ב בעולם הבנקאות במטרה לחשוף עברייני מס, נושאים עמם בשורה די בטוחה על "מות הסודיות הבנקאית", בוודאי בכל הקשור לחיסיון כלפי רשויות המס. על כן, מומלץ לאנשים המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל "להחליף דיסקט" ולהסתגל לשינויים בבנקאות הבינלאומית. במצב דברים זה הגשת בקשת הגילוי מרצון כבר אינה כל כך "מרצון" אלא דבר המתחייב מכורח המציאות.

לפי הודעותיהם של בכירי הרשות לרבות מנהל רשות המסים כפי שניתנו בפורומים שונים ועל פי הפרקטיקה שכבר נצברה, החיוב יהיה רק בגין רווחים שלא דווחו 10 שנים אחורנית.

מה דין הקרן והאם ניתן לקזז הפסדים?

הרשות נוקטת עמימות מכוונת לגבי הקרן הלא מדווחת שבגינה נוצרו הרווחים בחשבונות הבנק במהלך השנים, ועדיין לא פורסמו קריטריונים ברורים. משכך, צריך להבין מהו מקור ההון: כך, כאשר מקורו בירושה הקרן עצמה צריכה להיות פטורה ממס על פי דין. במקרים אחרים, השאלה הופכת להיות מורכבת יותר. במשרדי השומה השונים נוקטים בגישות שונות כאשר בחלקם מתעקשים למסות את הקרן הלא מדווחת בשעורים של 10%-15% חרף טענה מצד הנישומים להתיישנות החיוב, כאשר הרשות טוענת כי אי-דיווח מהווה "עבירה נמשכת" שלא מתיישנת.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

באשר להפסדים, בהבהרה שפרסמה הרשות בעבר, נקבע כי השנים שבהן חל הגילוי מרצון ייחשבו כ-"סל אחד" סגור. פרושו של דבר כי ניתן יהיה לקזז הפסדים רק במסגרת השנים הנכללות בהסדר.

כמו כן, חשוב לציין, כי סגירת החשבון בו נשמרו הרווחים הלא מדווחים לא תסייע. הרשימות המגיעות מהבנקים מעת לעת כוללות גם שמות של בעלי חשבונות שנסגרו בשנים עברו. כמו כן, עצם סגירת החשבון כלשעצמה אין בה כדי "לכבס" את העבירה בגין אי הדיווח ותשלום המס בגין ההון הלא מדווח.

קיימים שני מסלולים מוטבים שתוקפם עד ספטמבר 2015:

• בקשה אנונימית – אפשר להגיש בקשה ללא חשיפת זהות הנישום על מנת לברר את חבות המס. במסגרתה הנישום יייחשף, לבחירתו, רק לאחר הגעה להסדר חבות המס עם פקיד השומה. במידה שהנישום לא מצליח להגיע עם הרשות להסדר המניח את דעתו, זהותו לא תיחשף והוא יוכל לסגת בו מהבקשה.
  

• מסלול מקוצר - כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון שקל. מסלול זה יכול להתאים למקרים פשוטים שבהם חבות המס ברורה. בניגוד למסלול האנונימי, מסלול זה מחייב את חשיפת שם הנישום כבר בעת הגשת הבקשה. מאידך, הטיפול בו מהיר יותר ורמת הבדיקה מצד הרשות נמוכה יותר ומדגמית בלבד.
  

ואם הבקשה נדחית? גם אם בקשת הנישום נדחית הרשות עדיין מנועה מלעשות שימוש בחומר שנמסר לה במסגרת הבקשה לצורך נקיטת הליכים פליליים נגדו. עם זאת, העובדה שבקשת הנישום לקבלת חסינות פלילית במסגרת בקשת הגילוי נדחתה אין פרושה נקיטה באמצעים פליליים נגדו באופן אוטומטי וזאת מטעמים של יעילות ולנוכח האמצעים המוגבלים העומדים בידי הרשות. כל זאת, בלבד שהנישום הגיע להסדר במישור האזרחי לגבי חבות המס.

כמו כן, אם הנישום חושב שהמידע כבר קיים בידי הרשות או שהוא כבר קיבל דרישה לדיווח, נקיטת יוזמה עצמאית באמצעות הגשת בקשה לגילוי מרצון עשויה לשפר באופן מהותי את מעמד הפונה מול הרשות.

כך, גם אם באופן פורמלי לא תוענק לו חסינות מהליכים פליליים הואיל וכבר קיים לגביו מידע לגביו ברשות, היא עשויה למנוע אותם או לפחות להקטין במידה רבה את תוצאותיהם במידה שהנישום הסדיר את חבות המס שלו במישור האזרחי מול פקיד השומה.

מסיבה זו מומלץ גם לנישומים שקיבלו טופס 5329 ובו דרישה לדווח על הון ונכסים לשקול הגשת בקשת גילוי מרצון לאחר התייעצות ספציפית.

לסיכום נזכיר, כי נכון לעכשיו הנוהל תקף עד לחודש ספטמבר 2015, כך שפתח הזמנים שנותר עוד קצר, כך שכדאי לגשת לעבודה ובמהרה.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.