מחיר האופנה

13 במאי 2013 ‑ פיצוץ עז מחריד את מפעל הטקסטיל והכפכפים הפיליפיני קנטקס (Kentex). אש פרצה בשל עבודות ריתוך בקומה הראשונה של המפעל, לאחר שניצוצות באו במגע עם חומרים כימיים הדרושים לייצור גומי סינתטי. 72 עובדים נשרפו למוות. 45 בלבד שרדו את האימה לאחר שמצאו את המפתח לדלת הנעולה שהחזיקה אותם כחיות בכלוב.

במאי הסרטים הדוקומנטריים אנדרו מורגן, אב לארבעה בנים, צפה אז בשני ילדים בני גילם של ילדיו מחפשים לשווא אחר אימותיהן שמצאו את מותן מתחת להריסות המפעל. המחזה הזה שלח אותו למסע שבמהלכו גילה כי הבגדים שהוא לובש הגיעו ממפעל דומה. התוצאה של המסע הזה היא סרט דוקומנטרי שיצא לאקרנים בחודש שעבר בשם "העלות האמיתית", הבוחן את תעשיית האופנה מהזוויות הכי לא מחמיאות שלה, החל מניצול עובדים והרס סביבתי ועד מוות.

1. מעבר לכותנה מהונדסת

שיטות הריסוס החדשות מסרטנות

 

חלקת הכותנה הגדולה בעולם ממוקמת במישורים הגבוהים של טקסס. מדובר ב־3.2 מיליון הקטרים של שדות כותנה ש־80% מהם הפכו בעשור האחרון לגידולים מהונדסים גנטית.

המשמעות היא שאם בעבר חקלאים היו מרססים ידנית חלקות קטנות שבהן צומחים עשבים, הרי שהזרעים החדשים של מונסנטו מסוג ראונדאפ מחייבים ריסוס של השדה כולו. מדובר בשיטת ריסוס בעלת השלכות הרסניות: הקרקע הופכת למדבר נטול חיים, ואוכלוסיית החקלאים סובלת משיעורי הסרטן הגבוהים באמריקה.

2. זרעי פורענות

מגדלי כותנה בהודו שמים קץ לחייהם

 

בהודו נרשמה עלייה דרסטית בשיעור ההתאבדות בקרב חקלאים הודים, בעיקר מגדלי כותנה.

לפי פעילת הסביבה ההודית ונדנה שיבא, צמחי כותנה המהונדסים גנטית אינם מסתפקים במי גשמים, ומיליוני מגדלי כותנה הודים גילו כי היבולים שלהם הולכים וקטנים. מלבד זאת, זרעי הטרמינטור, המחייבים קנייה חדשה של זרעים בכל עונה, רוששו את החקלאים ההודים. התפתחויות אלה הביאו לכך שבכל 30 דקות נרשמת התאבדות של מגדל כותנה. ב־2009 לבדה מספר החקלאים המתאבדים עמד על 17 אלף.

3 דולר ליום עבודה

מיליונים מנוצלים במפעלי טקסטיל

 

1 מתוך 6 אנשים בכל העולם מועסק בחקלאות. על פי הערכות גרינפיס, 40 מיליון עובדים מועסקים במפעלי טקסטיל. 4 מיליון מהם מועסקים בבנגלדש ב־5,000 מפעלים המייצרים בגדים למותגים מערביים. יותר מ־85% מהעובדים הללו הם נשים שמרוויחות פחות מ־3 דולר ליום. על מרבית המפעלים הללו מופקדים שומרים חמושים שמונעים את יציאתן באמצע יום העבודה. החלונות מסורגים, שני חדרי שירותים עומדים לרשותן של מאות נשים, ותינוקותיהן שוכבים על הרצפה לידן ונושמים חומרים כימיים הנחשדים כמסרטנים.

4. מרעילים את הגנגס

תעשיית העור מזרימה שפכים רעילים

 

קנפור, בירת העור ההודית שמייצאת מוצרי עור לכל העולם, מזרימה אל הגנגס מדי יום 50 מיליון ליטר של שפכים רעילים הנוצרים בתעשיית עיבוד העור. כימיקלים כמו כרומיום 6, רעלן שגורם לסרטן ריאות, דרמטיטיס וגידולים בקיבה, מחלחלים למי חקלאות ושתייה.

הכימיקלים האלה עושים את דרכם גם למערב, והרעלים מגיעים אלינו ב־80 מיליארד פרטי הלבוש שאנו קונים מדי שנה, ונספגים אל הגוף דרך האיבר הגדול ביותר שלנו, העור האנושי.