אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שר האוצר מסתיר את המלצות הוועדה לעידוד השקעות הון צילום: אוהד צויגנברג

שר האוצר מסתיר את המלצות הוועדה לעידוד השקעות הון

משה כחלון מסרב לפרסם את ההמלצות שהוגשו לו לפני כשבוע, העיקרית מביניהן נוגעת להטלת מגבלות על חברות המקבלות הטבת מס הגבוהה מ־400 מיליון שקל בשנה. על אף שהמחלוקות שעלו בוועדה הן כלכליות ולא פוליטיות, ההמלצות אינן חשופות לציבור

25.06.2015, 09:05 | עמרי מילמן

לשכתו של שר האוצר משה כחלון מסרבת לפרסם את המלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון שהוגשו בשבוע שעבר, ייתכן ומשום שהשר עדיין מתלבט אם לקבלן. ההמלצות המקצועיות לא חשופות לעיני הציבור, ולכן לא ניתן לדעת אם ייעשו בהן התאמות עבור השר, שלא ירצה להיראות כמי שהתנגד להן. הסתרה שכזו סותרת את תכלית הוועדות הללו – שהיא לספק המלצות מקצועיות ולא פוליטיות.

קראו עוד בכלכליסט

עם זאת, עיקרי ההמלצות כבר ידועים זה כמה חודשים ועל רובן קיימת הסכמה בוועדה, זאת מלבד המלצה העיקרית: האם לדרוש תוכניות והגבלות עסקיות מחברות המקבלות הטבת מס הגבוהה מ־400 מיליון שקל בשנה. בעוד מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן, שעמדה בראש הוועדה, סברה כי יש צורך בהגבלות שכאלו, בעוד מרבית חברי הוועדה התנגדו. עם זאת, גם המחלוקת בנושא זה מבוססת על הבדלים בתפיסות כלכליות ולא על עימותים פוליטיים.

משה כחלון (מימין) ויעל אנדורן. עיקרי ההמלצות ידועים כבר חודשים, צילום: אלכס קולומויסקי משה כחלון (מימין) ויעל אנדורן. עיקרי ההמלצות ידועים כבר חודשים | צילום: אלכס קולומויסקי משה כחלון (מימין) ויעל אנדורן. עיקרי ההמלצות ידועים כבר חודשים, צילום: אלכס קולומויסקי

בין השאר המליצה הוועדה גם על הטבות מס על הכנסות מקניין רוחני שפותח בחו"ל ומועבר לארץ, ועל יצירת קריטריונים ברורים שלפיהם תפעל רשות המסים במתן ההטבות.

אלא שבעוד שעל כל מהלך קטן כגדול בתחום הדיור טרחו באוצר להודיע, את הגשת ההמלצות, שהיו מוכנות כבר לפני כמה חודשים, דווקא בחרו להצניע. גם לאחר פניית "כלכליסט" לא הסכימה לשכת כחלון לפרסם את ההמלצות, זאת למרות שמבחינת חברי הוועדה ההמלצות מוכנות ואין כל מניע לפרסמן.

לעומת המקרה הנוכחי, את מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי חוב של אנדורן שהוגשו לפני מספר חודשים, אימץ כחלון בתוך ימים אחדים מכניסתו לתפקיד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מסקנות צוות אנדורן לבחינת החוק לעידוד השקעות הון הוגשו לשר האוצר".

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
כחלון זה האסון הגדול ביותר שהיה כאן - נא לגזור ולשמור הצהרה זו .
לאפשר לגופים מוסדיים לתת הלוואות לעסקים ולמשקי הבית ???? להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ובכך למנוע עמלות צולבות ??? ללחוץ להגדלת קרנות הסיוע הממשלתיות לעסקים ??? לסיים את הרגולציה של בנק חברתי ואגודות אשראי ???? כל בר דעת שמביט על תוכניות כחלון - מבין שיש כאן קוסם סוג ז שמתכוון להוביל את כלכלת ישראל לתהום עם נזקים בלתי הפיכים ולקריסת בנקים כפי שראינו בעולם !! כחלון "מפריט" שרותים הניתנים היום לאזרחים ומפקיד אותם בידי שרלטנים שעבורם גם ידאג להמעיט מהם חובות -תקנות ואחריות כלפינו האזרחים ברגולציה מעותתת לתפארת פופוליזים בישראל ותהילת הפופוליזים של כחלון .. על זה נאמר ...סמוך עלי ....אחרי המבול ....)))
כחלון זה אסון שיוביל לנזקים לדורות כאן  |  25.06.15
4.
מדוע כחלון מסתיר מעיני הציבור התנגדותו לטפל בעוות הסבסוד הבעייתי בקרנות הפנסיה?
מדוע כחלון מהסס לטפל ומסתיר את נכונותו לטפל בנושא משמעותי ובעייתי שהאוצר לא מקדמים כבר תקופה ארוכה, אפילו שיש לו השפעה שלילית ניכרת בשוק הפנסיה ??? מדובר בבעיית הריבית התחשיבית בפנסיה, שמנותקת מהריבית ה"אמיתית", ובשל כך היא גורמת לסבסוד בעייתי בקרנות הפנסיה - לטובת המבוגרים שיוצאים לגמלאות, ועל חשבון החוסכים הצעירים יותר !! הסוגיה רלבנטית מאוד לכל החוסכים לפנסיה באמצעות קרנות הפנסיה שהמדינה העבירה את ניהולם בידי מוסדיים /חברות בטוח !!! מהיכן נובעת הבעיה? את קצבת הזקנה החודשית מקרן הפנסיה מחשבים כנגזרת מהחיסכון הכספי שהצטבר, לפי מה שקרוי מקדם המרה או מקדם קצבה. מקדם ההמרה מחושב בין היתר לפי ריבית היוון, המבוססת על תשואת הקרן הצפויה (3.5% נטו ו-4% ברוטו), שאותה קובע האוצר - ושיש לעדכן אותה עתה. זאת משום הריביות הנמוכות הנמשכות, והצפי להמשך סביבת ריביות נמוכות. כלומר, בגלל הריבית האפסית, הסכום הצבור אמור להניב לאחר השינוי קצבה חודשית נמוכה יותר בהשוואה למה שהיה מניב לפני ההפחתה של הריבית התחשיבית. גירעון האקטוארי בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות הולך וגדל , ומושת על החוסכים !! בשנים הקרובות צפוי גידול חד במספר הפורשים. לפיכך, העיוות שיוצר הפער בין הנחת הריבית בחישוב הקצבאות לבין הריבית בפועל יגדל אף הוא באופן חד בשנים הקרובות, לכן יש לטפל בו בהקדם". הם אף הוסיפו שהדבר יוצר סבסוד ש"חורג מעיקרון הערבות ההדדית העומד בבסיס פעילותה של קרן פנסיה למה כחלון מסתיר שלא ינקוט צעד כלשהו במטרה לפתור את הבעיה בשוק הפנסיה החדשה המקיפה. למה? כחלון פוחד לספוג אש על כך שהם יקצצו כ-10%ומעלה מהקצבאות שיקבלו הפורשים ?? למה כחלון מסתיר ולא מצהיר שלאוצר אין פתרון, כי אין פתרון שלא יגרום להקטנת הפנסיה של העמיתים שפורשים, והם חוששים מזה ??? מבחינת האוצר, כל עוד בעיית הסבסוד שפוגעת בחוסכים הצעירים היא לא במספרים גדולים ברמת המאקרו, אז עדיף להמשיך עם המציאות הבעייתית ולא להעיר שדים מרבצם? אבל הבעייתיות במצב הקיים לא מסתכמת "רק" בסבסוד על חשבון החוסכים. ההימנעות של האוצר מטיפול בסוגיה יוצרת קושי לאלו שמבקשים לבצע פרישה מוקדמת, ולכאלה שמבקשים לצאת לגמלאות ולקבל את הקצבה מקרן פנסיה. למעשה, עמית בקופת גמל צריך להעביר את כספו לקרן פנסיה (או לחברת ביטוח) כדי לקבל קצבת זקנה מינימלית. אבל קרנות הפנסיה מסרבות לקבל הפקדה חד-פעמית לפנסיה סמוך לפרישה, לבני 60 ומעלה, מאחר שלקוח כזה יקבל פנסיה הגבוהה ממה שמגיע לו, וזה יבוא על חשבון שאר החוסכים בקרן. כל לקוח שכזה יוצר כיום גירעון מיידי, ש "החוסכים הצעירים מממנים", ומוסיפים וזה " יוצר בלאגן "בשוק לגבי בני 60 ומעלה. מי שרוצה בגיל מבוגר להפקיד כסף כדי לקבל קצבה מתקשה למצוא כיום פתרון.
חוסך שבוי  |  25.06.15
3.
דו"ח בכר גרם להעברת חסכונות הציבור לפנסיה ליד שרלטנים שמהמרים בכספינו ברולטה !
דו"ח בכר היה עוד דו"ח שנוצר כדי להגביר את התחרות, כדי לעזור לאזרח. זה מה שחברי הכנסת שלנו מבינים. מה שקרה זה שהחיסכון הפנסיוני עבר מהבנקים היציבים הסולידיים שכן גם הרוויחו מניהול החסכונות לחברות השקעה שהטיסו את דמי הניהול כלפי מעלה, שהימרו על הכסף של הציבור בלי בטחונות, שחילקו לעצמם שכר עצום, בונוסים וצ`ופרים מבוקר עד ערב על חשבון הציבור. וכל זאת במחיר של ברדאק מוחלט, אף אחד לא יודע איפה הכסף שלו ויותר חמור הלקוח לא קובע, היום אני לקוח של בית השקעות א` מחר מתאים להם אז הם מוכרים את "תיק החסכונות" (כאילו זה רכוש שלהם) למשהו אחר שולחים איזו הודעה בדואר וזהו. עכשיו הקונה, אותו לא בחרתם, חייב להחזיר את ההלוואות שלקח כדי לקנות את ה"תיק" אז הוא מעלה עוד את דמי הניהול ולציבור, לציבור לא נותר כלום..!!
25.06.15
2.
למה כחלון מסתיר גם מהלכי הסרת מחסום רגולטורי משמעותי למוסדיים ???
משרד האוצר מגבש בימים אלה כללים שיאפשרו למשקיעים המוסדיים להעניק אשראי למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות מיזמי ה-P2P ולהפיכת אותם גופי P2P כניסה של מוסדיים לתחום האשראי למשקי בית לשחקן משמעותי בשוק האשראי בישראל. המוסדיים בארץ ובחו"ל נהנים מזרימת כספים מדי חודש, ומחפשים לגוון את ההשקעות שלהם, במיוחד במצב הנוכחי שבו הריבית בעולם אפסית ומחירי הנכסים גבוהים. הלוואות למשקי בית נחשבים אטרקטיביות לאור התשואה הנאה שהן מניבות למלווים (5%-7% בשנה בממוצע). כניסה באמצעות המיזמים נוחה יותר למוסדיים לעומת מתן אשראי ישיר, שכן היא חוסכת להם הוצאות בהקמת מערך חיתום, שירות לקוחות ושיווק ההלוואות - שירותים שמבצע מיזם ה-P2P בעצמו. דוגמה לפוטנציאל של המוסדיים ניתן לראות באשראי העסקי, תחום שבו המוסדיים הגדילו את פעילותם בצורה ניכרת בין אם באמצעות אג"ח או הלוואות פרטיות. התוצאה היא שבתוך עשור הם הפכו משחקן זניח בשוק לשחקן המחזיק ביותר מ-50% ממנו, קרי גדול יותר מהבנקים. כדי להסיר מחסום רגולטורי נוסף שעלול להכביד על צמיחתם של המוסדיים , הם מקיימים במיזם מגעים עם רשות המסים לצורך קבלת רולינג בנוגע למס שישלמו המלווים על רווחיהם בהלוואה..שלפיה המס יעמוד על 15% ויתבצע כניכוי במקור, כך שהמלווה לא צריך להתעסק עם רשויות המס בנוגע להסדרת רווחיו.!! כחלון דואג להסרת מחסום רגולטורי משמעותי למוסדיים !!!!! כאשר האוצר יעגן בכללים ברורים את הכללים להשקעה של המוסדיים ...!! הוויתור על הבנק כמתווך, אמור הן להוזיל עלויות ללווה והן לשפר את התשואה שמקבל המלווה לעומת הפיקדונות בבנק. אבל.... חשוב לציין בפיקדונות לא קיים סיכון (למעט תרחיש של נפילת הבנק), שכן אם אשראי נקלע לחדלות פירעון, הבנק סופג את ההפסד !!! במיזמים מוסדיים הסיכון הוא על המלווה שנהנה בתמורה לסיכון בתשואה גבוהה יותר מהבנקים !!! מסקנה ... הבנקים אמנם מצהירים כי הם רואים בעסקים הקטנים מגזר אסטרטגי, אבל זו בעיקר הצהרה שיווקית. בסופו של דבר, הבנקים ממשיכים להעניק אשראי לפי קוד בנקאי!! במודל המוצע של כחלון קבלת רולינג בנוגע למס שישלמו המלווים על רווחיהם בהלוואה זה בדיוק ההון הענק שהבנקים נאלצים לגבות מאיתנו בגלל הרגולציה המעותת - המתחרים במודל כחלון יהיו פטורים מרגולציה זו !! "הבזול" נימכר לצרכן בזול והיקר נימכר לצרכן יקר -גם ואם זה כסף...פשוט חד ולעניין ! אז כעת משקי הבית יהיו משועבדים גם למוסדיים בהלוואות .... לתפארת פיטום שרלטנים בשוק הבנקאות באפסס רגולציה וחובת אחריות כלפי האזרחים/הלקוחות בעת מתן הלוואות.
1העם  |  25.06.15
לכל התגובות