צל העתירה נגד מינויו של דרעי לשר מרחף מעל החלטתו בעניין הגז

בערב יום שני שלח שר הכלכלה, אריה דרעי, מכתב מפורט לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו הציב שורה של תנאים מקדימים לחתום על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שיאפשר לדלק ונובל אנרג'י לקבל פטור מהסדר כובל על האחזקה הצולבת שלהן במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן. מרבית התנאים שהציב דרעי מולאו עוד בטרם נשלח מכתב האיום שלו,ובכל זאת שלושה ימים חלפו ואותו דרעי הגיע לישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני והודיע שאין לו כוונה לחתום על הפטור. אז מה בדיוק מה קרה בין לבין?

ליועצי דרעי יש הסבר. הוא הגיע לישיבת הקבינט, שמע את דעתם של הגורמים המדיניים והביטחוניים שהשתתפו, והבין שזה גדול עליו. הוא לא מתכוון להיות זה שחותם בפעם הראשונה בהיסטוריה על פטור שעוקף את סמכותו של הממונה על ההגבלים, המומחה לענייני תחרות, בגלל עניינים כאלה. אז שהממשלה תתלבש על הסמכות הזאת ותחתום.

ההסבר של דרעי הוא כמובן הגיוני, אבל צריך לזכור שמשהו בכל זאת קרה בשלושת הימים האחרונים. מדובר בדיון שנערך שלשום בבג"צ בעתירה לפסול את דרעי מלכהן כשר, בגלל עברו הפלילי. במהלך הדיון נציגת המדינה עדכנה את בית המשפט שסמכויותיו של דרעי כשר כלכלה למנות שופטים ונציגי ציבור בבית הדין לעבודה הועברו ממנו לשר הדתות. זאת כפי שהנחה אותו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי להקל על הקשיים שבמינוי. שהרי אמון הציבור בשלטון ומוסדותיו, כך וינשטיין, יכול להיפגע כשעבריין מורשע, גם אם חוקית קלונו עבר, ימנה את מי שמחזיק בסמכויות שיפוטיות.

אלא שאז שאל השופט חנן מלצר "מה עם הנושא של הממונה על ההגבלים העסקיים?". ולא סתם שאל. שהרי דרעי כשר כלכלה צריך למנות גם ממונה על הגבלים במקום דיויד גילה הפורש. וגם לממונה, מה לעשות, יש סמכויות שהן לכל הפחות מעין שיפוטיות. למשל מתן פטור מהסדר כובל. אותה סמכות בדיוק שהממשלה רצתה שדרעי יפעיל כשר, כדי לקדם את מתווה הגז שהיא חפצה בו. האם דרעי הבין שחתימה שלו על סעיף 52 בחוק, כאמור סעיף שיש בו סמכות מעין שיפוטית, צפויה להתגלגל לבג"צ? האם מישהו בממשלה או בסביבתו רמז לו שאולי עדיף ככה?

בסביבת דרעי מכחישים. טוענים שהוא לא הגיע היום לדיון בקבינט עם ההחלטה להעביר את תפוח האדמה הלוהט לממשלה, אלא תוך כדי ששמע את הגורמים הביטחוניים בדיון החליט שנכון להעביר אותה לפורום רחב יותר. אלא שאם רוצים לקבל את הטיעון הזה כפשוטו ראוי לשאול מדוע הצביע בקבינט בעד ההגדרה של נושא הגז כסוגיה ביטחונית בשעה שמדובר בסוגיה כלכלית מובהקת.

מבחינה היסטורית דרעי עשה טובה לציבור הישראלי. הוצאת הדיון מהקבינט המצומצם לממשלה הרחבה היא דבר טוב לדמוקרטיה, אלא שהמניעים של דרעי הם גם משהו שצריך לדבר עליו. אם מתסכלים בצורה רחבה יותר על מעשיו של דרעי מהימים האחרונים - סט הדרישות המגוחך שהציב לממשלה ועד הסירוב לחתום כשצל העתירה נגד מינויו מרחף עליו - ראוי לשאול הייתכן שדרעי מנסה להצטייר כמגן התחרותיות של מדינת ישאל בשעה שהוא דואג בעצם, בעיקר לעצמו ולמינויו?