אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נדחתה בקשת יוון להאריך החילוץ; שויבלה: "זה לא הסוף שלה בגוש היורו" צילום: בלומברג

נדחתה בקשת יוון להאריך החילוץ; שויבלה: "זה לא הסוף שלה בגוש היורו"

התוכנית תסתיים כמתוכנן ב-30 ביוני; שר האוצר של גרמניה: "ההכרזה על משאל עם הפתיעה את כולם"; נשיא היורוגרופ: "מוכנים לתמוך ביוון לאחר סיום החילוץ". שר האוצר היווני: "משאירים את הדלת פתוחה לשיפור ההצעות"

27.06.2015, 23:13 | שירות כלכליסט

המשבר היווני הגיע היום לנקודת רתיחה - לאחר ששרי האוצר של גוש היורו (היורוגרופ), שהתכנסו בבריסל, דחו את בקשת המדינה להאריך בחודש את תוכנית החילוץ שמסתיימת ב-30 ביוני.

 

בעקבות סיום התוכנית, יוון לא תפרע במועד זה חוב של 1.6 מיליארד יורו לקרן המטבע הבינלאומית.

 

ברקע לדיונים: הכרזתו הדרמטית של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס על קיום משאל עם, ב-5 ביולי, בנוגע להצעת הנושים להארכת תוכנית החילוץ הקיימת, בתמורה ליישום רפורמות. הפרלמנט היווני מקיים הלילה ישיבת חירום - שבה יתבקש לאשר את קיום משאל העם.

 

עדכון 22:30:

 

המועצה האירופית מסרה הודעה רשמית שלפיה "על יוון לנקוט צעדים להבטחת היציבות הפיננסית, לאחר סיום תוכנית החילוץ".

 

שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה קיים מסיבת עיתונאים, ואמר כי ההכרזה על משאל עם ביוון "הפתיעה את כולם", ו"לא פותרת את הבעיות". לדבריו, "יוון תיקלע בימים הקרובים למצבים קשים". הוא הוסיף כי "זהו לא יום טוב לאירופה - אבל בדרך כלל אנחנו מתחזקים בגלל אירועים כאלה".

 

ירון דיסלבלום, נשיא היורוגרופ, קיים מסיבת עיתונאים שנייה היום. הוא אמר כי נציגי יוון לא סולקו מהפסגה: "שר האוצר היווני יאניס ורופקיס עזב את הישיבה לפני שהיא הסתיימה". לדבריו, "גוש היורו עדיין כולל 19 חברים; אנו מוכנים לתמוך ביוון - אם וכאשר יהיה צורך בכך - לאחר שתוכנית החילוץ תסתיים. הוא אמר עוד כי "המצב היה יכול להיות פשוט יותר אם הממשלה היוונית היתה מכריזה על משאל עם במועד מוקדם יותר, או שהיתה ממליצה לאזרחיה לתמוך בהצעת הנושים.

 

 

עדכון 19:30:

שר האוצר היווני ורופקיס קיים מסיבת עיתונאים. לדבריו, “לא יכולנו לקבל על עצמנו את התנאים של הצעת הנושים ואת ההשלכות שלהם על הכלכלה שלנו. מנגד, לא חשבנו שיש לנו מנדט לדחות אותם".

 

הוא הוסיף: “הסירוב של שרי האוצר של גוש היורו להאריך את תוכנית החילוץ בכמה ימים כדי לאפשר לעם היווני להצביע על ההצעה שקיבלנו, גם כאשר קיים סיכוי לא מבוטל שהעם ילך נגד המלצת הממשלה ויצביע בעד התוכנית, בהחלט יפגע באמינות גוש היורו כאיחוד דמוקרטי של מדינות שותפות. הנזק שנעשה הוא בלתי הפיך".

 

לדברי ורופקיס, נציגי יוון לא עזבו את השיחות של קבוצת שרי האוצר, אלא "לא הוזמנו" להמשך השיחות. הוא הוסיף כי "יוון משאירה את הדלת פתוחה לשיפור של ההצעה מצד הנושים".

שר האוצר היווני התייחס גם לאפשרות של עזיבה יוונית את גוש היורו ואמר כי "כל מי שסבור שמשאל העם הוא על המשך החברות של יוון בגוש היורו מעניק פרשנות מאוד מעוותת לעובדה פשוטה – אנו לא מבצעים כל הכנות ליציאה מהאיחוד המוניטרי".

יאניס ורופקיס , צילום: בלומברג יאניס ורופקיס | צילום: בלומברג יאניס ורופקיס , צילום: בלומברג

ורופקיס אישר כי הוא שוחח עם נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי אך לא פירט בעניין. קיימת אפשרות שהבנק המרכזי האירופי, שהוא גוף עצמאי, יסייע ליוון להימנע מחדלות פירעון בימים הראשונים שלאחר סיום תוכנית החילוץ, כדי לאפשר לממשלה באתונה לקיים את משאל העם.

בתגובה לאחד הכתבים ששאל האם מדובר ביום עצוב עבורו, השיב ורופקיס כי מדובר ב”יום עצוב עבור אירופה, אבל אנחנו נתגבר".

עדכון 18:30:

נשיא היורוגרופ דיסלבלום אמר במסיבת עיתונאים: "תוכנית החילוץ של יוון תסתיים ב-30 ביוני, כמתוכנן. נציגי יוון עזבו את השיחות בשישי בלילה עוד לפני שהן הסתיימו. הבהרנו להם שההצעה שלנו עוד לא סגורה. אחר כך התברר לנו שהסיבה הייתה החלטתו של ראש הממשלה להכריז על משאל עם".

 

הוא הסביר כי “הממשלה היוונית החליטה לדחות את ההצעה עוד לפני שדנו בה באופן רשמי ולהפנות אותה לעם היווני. זהו מהלך לא הוגן. בסיטואציה הזו עלינו להסיק שתוכנית הסיוע ליוון תגיע לסיומה ביום שלישי בלילה".

  

לדבריו, "גם אם היוונים יאשרו את ההצעה של הנושים במשאל העם, הגישה השלילית של הממשלה כלפיה מעמידה בספק את יכולתה ליישם את הרפורמות הדרושות במסגרת ההסכם. במקרה של דחיית ההצעה במשאל העם - קיים ספק אם תהיה הצעה טובה יותר מבחינתם בהמשך".

 

דיסלבלום הסביר כי השיחות של שרי האוצר יימשכו ללא המשלחת היוונית וכי הן יתמקדו בדרכים להגן על גוש היורו מהשלכות של חדלות פירעון של יוון. “אנחנו נחושים לעבוד יחדיו כדי לעשות מה שצריך כדי לשמור על גוש היורו”, הוא אמר.

 

הוא הדגיש כי "הממשלה היוונית צריכה לעמוד במחויבויות שלה לנושים; זה לא נעלם". 

  

ירון דיסלבלום נשיא היורוגרופ, צילום: איי אף פי ירון דיסלבלום נשיא היורוגרופ | צילום: איי אף פי ירון דיסלבלום נשיא היורוגרופ, צילום: איי אף פי

 

עדכון 18:00:

לפי כמה דיווחים, ורופקיס, עזב את הדיונים - אך נראה כי לבסוף היוונים נשארו, אך יעזבו מוקדם מהמתוכנן. לפי דיווחים שונים, שרי האוצר של גוש היורו דחו את בקשת יוון להאריך בחודש את תוכנית החילוץ הנוכחית.

עדכון 16:30:

ורופקיס אמר אחר הצהרים לסוכנות החדשות רויטרס כי בכוונתו לבקש משרי האוצר של גוש היורו הארכה של "כמה שבועות" בתוכנית החילוץ, כדי שיוכלו לארגן את משאל העם. לדבריו, הממשלה היוונית תהיה מחויבת לתוצאות משאל העם, ולהשגת הסכם מהיר עם הנושים ברוח התוצאות. הוא הוסיף כי היכולת של יוון לעמוד בתשלום לקרן המטבע עד ה-30 ביוני תהיה תלויה גם בגמישות שיפגינו הנושים. הוא מציע לשלם 1.9 מיליארד יורו מהרווחים של הבנק האירופי המרכזי מאג"ח יווניות שבבעלותו.

ואולם כבר בכניסה לפגישה בבריסל, ציינו שרי האוצר של גרמניה, סלובקיה ופינלנד כי לא יסכימו להארכת תוכנית החילוץ מעבר ל-30 ביוני. "אני חושב שיש רוב ברור בקרב קבוצת שרי האוצר על כך שהארכת תוכנית החילוץ אינה באה בחשבון", אמר שר האוצר הפיני אלכסנדר סטוב לעיתונאים. במקרה כזה, קרוב לוודאי שיוון תגיע לחדלות פירעון וגובר הסיכוי להחלת הגבלות הון החל ביום שני בניסיון למנוע קריסה של בנקים.

"יוון החליטה לסיים המו"מ"

 

מוקדם יותר אמר שר האוצר של גרמניה שויבלה, כי ההחלטה על קיום משאל עם משמעותה שיוון החליטה לסיים את המשא ומתן, ואין עוד בסיס להמשך השיחות עמה. עם זאת הוסיף כי עם יוון "תמיד יש מקום להפתעות".

פייר מוסקביצ'י, נציב האיחוד האירופי לענייני כלכלה אמר לנוכחים: "הנציבות תמיד עבדה מתוך העמדה שמקומה של יוון בגוש היורו. כשאני מסתכל היכן אנחנו עומדים, אני רואה שיש פערים, הם די מוגבלים ומזוהים. דבר לא עומד בפני הרצון, ועל הממשלה היוונית להוכיח שיש לה רצון". הוא הוסיף כי ישוחחו עם נציגי הטרויקה (קרן המטבע, הבנק האירופי המרכזי והנציבות האירופית) ועם שר האוצר היווני יאניס ורופקיס. לטענתו, ההצעות שהונחו על שולחן הדיונים היו לטובת הממשלה היוונית.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית אמרה: "ביחד עם שאר הנושים, הראינו תמיד גמישות על מנת להתאים למצב הכלכלי והפוליטי החדש ביוון. המטרה של המעשים שלנו היא להשיב את היציבות לכלכלה היוונית, ולהשיב את העצמאות הפיננסית כפי שקרה בפורטוגל וביוון. אנחנו נמשיך לעשות זאת... יוון חייבת ליישם רפורמות מבניות עמוקות".  

תורים בכספומט באתונה, צילום: רויטרס תורים בכספומט באתונה | צילום: רויטרס תורים בכספומט באתונה, צילום: רויטרס

דיסלבלום דיבר אף הוא ואמר: "הופתעתי לשלילה מהחלטת הממשלה היוונית. נראה שהם דחו את ההצעה הסופית שהגישו הנושים. זוהי החלטה עצובה עבור יוון, שכן היא סגרה את הדלת על שיחות עתידיות.

אלכס סטוב, שר האוצר של פינלנד: אני חושב שיש רוב ברור בקרב קבוצת שרי האוצר על כך שהארכה של תוכנית החילוץ אינה באה בחשבון... ההכרזה על משאל העם הייתה הפתעה לא נעימה, ואני עצוב למדי מכל המצב, במיוחד מנקודת המבט של היוונים... אפשר כבר לטעון שהתוכנית החלופית הפכה לתוכנית הראשית".

תורים ארוכים לכספומטים

היום בבוקר, לאחר נאומו של ציפרס שבו הכריז על משאל עם, השתרכו תורים ליד מכשירי הכספומט באתונה, זאת אף שסגן ראש ממשלת יוון ניסה להרגיע ואמר, כי הבנקים ייפתחו כרגיל ביום שני, וכי אין כוונה להטיל מגבלות על משיכות כספים מהבנקים.

ואולם אנליסטים משוכנעים שלא יהיה מנוס מהטלת מגבלות שכאלה כדי למנוע את קריסת הבנקים. "הסיכוי שיוון תצא מגוש היורו גדל עתה מ-20% ל-50%", אמר וולפגנגו פיקולי, מחברת המחקר טינאו, "הטלת מגבלות על משיכת כסף מהבנקים תהיה הכרחית כבר השבוע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
כל היוונים המשכילים והיזמים ברחו מיוון בתקופת הדיקטטורה
כיום מדובר במדינה מושחתת שבה איש לא משלם מיסים והמדינה מעסיקה על פי השתייכות משפחתית ולא כישורים. הם עשו טעות קשה כשנכנסו לגוש היורו, אבל הטעויות המרכזיות היו עוד קודם, כשהבריחו את כל הכוחות הטובים מהמדינה. לתשומת לב הביב וחברו בעל התשובה...
זו בעיה ישנה מאוד  |  28.06.15
5.
רוצים להביא את יוון לפשיטת רגל. זה הכל.
אם היו מעוניינים להחיות את כלכלת יוון, לא רק שלא היו דורשים צנע, אלא היו דואגים לביצוע השקעות משמעותיות. השקעות שהיו מיצרות מקומות עבודה. במקום לגרום לצעירים, בגיל העבודה, לעזוב את יוון, ולחפש עבודה במקום אחר, הם היו דואגים להשאיר ביוון אנשים עובדים ופרודוקטיביים. אנשים עובדים מקבלים כסף. מהכסף שהם מקבלים הם קונים דברים, ומשלמים מיסים. כשמשלמים מיסים, יש לממשלה כסף להחזיר חובות.
27.06.15
4.
על 1.5 מיליארד יחריבו את יוון?
בשבועות האחרונים הזרים הבנק המרכזי ECB מעל 100 מיליארד דולאר לבנקים היוונים על מנת למנוע התמוטטות המערכת. אז כל כל קשה להוציא עוד 1.5 מיליארד ולמנוע פגיעה אנושה במיליוני יוונים? אם צריך ״להעניש״ מי שהוא, צריך להעניש את הפוליטיקאים בממשלות הקודמות שבזבזו את כספי האיחוד וגרמו לחוב העצום וחוסר היכולת לפרוע אותו.
ויואס  |  27.06.15
3.
רוצים להביא את יוון לפשיטת רגל. זה הכל.
אם באמת היו רוצים להחיות מחדש את כלכלת יוון, היו דואגים שיבוצעו השקעות, שיתווספו מקומות עבודה, שכח העבודה יישאר ביוון, ולא ינטוש את המדינה. כשאין עבודה, אין משכורות. כשאין משכורות, לא משלמים מיסים. כשאין משכורות, גם לא קונים כלום. כשאין מיסים, ולא קונים כלום, אין לממשלה כסף להחזיר את החובות. במקום צנע - צריך השקעות נכונות. צריך להוציא כסף, כדי להרוויח כסף. דרך הפעולה של מדינות אירופה מוכיחה שהמטרה האמיתית היא להביא את יוון לפשיטת רגל, ולא להחיות את כלכלת המדינה.
27.06.15
לכל התגובות