אישור מתווה הגז: האם ליברמן יציל את נתניהו מתבוסה

הדיון על מתווה הגז מגיע הבוקר בעקיפין לישיבת הממשלה. לצערם של חברי הקואליציה, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מידר רק את הציבור אלא גם את שרי ממשלתו, שיצטרכו לסלול את הדרך לאישור המתווה אף שעדיין לא ראו אותו.

לקראת ישיבת הממשלה הופץ לשרים נוסח בקשה להעברת סמכויותיו של שר הכלכלה אריה דרעי בעניין עקיפת הממונה על הגבלים לכלל השרים, אבל המתווה לפירוק מונופול הגז לא צורף לשרים מסיבה לא ברורה.

למרות זאת בממשלה צפוי רוב לאישור העברת הסמכויות של דרעי, ולאחר שזה יאושר (בהנחה שלא יהיו הפתעות נוספות, כמו זו שהיתה בישיבת הקבינט ביום חמישי) חלק מתהליך קביעת מבנה הבעלות במאגרי הגז הישראליים יגיע לראשונה להצבעה בכנסת. ההצבעה לא תהיה על ההסכם עם דלק ונובל אנרג'י, אלא על הצעד הטכני של העברת סמכויותיו של השר דרעי. עבור ראש הממשלה מדובר בתקלה קשה ובלתי צפויה, שמעמידה אותו מול אתגר פוליטי לא פשוט.

הקבינט טרף את הקלפים

נתניהו נתקל במצב מסובך מכפי שציפה, וכלל לא ברור אם יהיה לו רוב בהצבעה בכנסת. זאת בגלל סימן שאלה שמרחף על האפשרות של ארבעה חברי כנסת מהקואליציה להשתתף בהצבעה: משה כחלון, יואב גלנט ואלי כהן ממפלגת כולנו וחיים כץ מהליכוד. בלעדיהם לקואליציה אין רוב במליאה, כך שתעודת הביטוח היחידה של נתניהו כיום היא לא אחר מאביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, שרק לפני פחות מחודשיים בחר להישאר מחוץ לממשלה. הפעם ליברמן עשוי לתמוך בממשלה מבחוץ.

כל המורכבות הפוליטית הזו נולדה כתוצאה מהצבעתו הדרמטית והבלתי צפויה של אריה דרעי בקבינט המדיני־ביטחוני ביום חמישי. כינוס הקבינט נדרש מכיוון שהממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה מתנגד לפשרה בעניין פירוק מונופול הגז. גילה בחר להתפטר בשל התנגדות זו ויפרוש באוגוסט, מהלך שסנדל משפטית את הממשלה משום שהממונה לא מוכן לתת למונופול הגז פטור מהסדר כובל. הדרך היחידה לעקוף אותו היא באמצעות הפעלת סעיף 52 בחוק ההגבלים, שמאפשר לשר הכלכלה לקחת את סמכויותיו של הממונה משיקולים ביטחוניים או מדיניים.

מטרת כינוס הקבינט היתה להצביע על הכרזה שנושא הגז הוא בעל חשיבות ביטחונית, כדי לאפשר לדרעי ליטול את סמכויות הממונה, ואז להצביע על נטילת הסמכויות. אלא שדרעי, שהצביע בעד ההכרזה שלנושא הגז יש חשיבות ביטחונית ומדינית, סירב ליטול לעצמו את סמכויות הממונה והעביר את ההחלטה לממשלה. כדי שהממשלה תוכל לעשות זאת היא צריכה לקבל את אישור הכנסת.

וכאן העניין כבר מתחיל להסתבך. השרים כחלון, כץ וככל הנראה גם יואב גלנט לא צפויים להשתתף בהצבעה בכנסת. חלקם צפויים גם לא להשתתף בהצבעה היום בממשלה, אלא ששם יש לנתניהו רוב גדול גם בלי קולותיהם.

כחלון לא ישתתף לאחר שהצהיר שלא יעסוק בנושא הגז בשל קשריו עם קובי מימון, הטייקון שדווקא מכחיש את מעורבותו בעסקי הגז. שר הרווחה חיים כץ, שמחזיק במניות ישראמקו השותפה במאגר תמר, אמר ל"כלכליסט": "לא אשתתף בהצבעה בכנסת גם אם הממשלה תיפול. אני לא מבין בגז וזה עקרוני מבחינתי". על פי חשיפת "כלכליסט", שווי אחזקותיו של כץ בישראמקו מגיע ל־50 מיליון שקל.

שר הבינוי יואב גלנט היה עד השנה שעברה יו"ר חברת קידוחי הגז של בני שטיינמץ, המחזיקה בחמישה רישיונות גז. בשל כך נמנע גלנט מלהגיע לישיבת הקבינט שבה הוא מוגדר כמשקיף, ולא ישתתף בהצבעה בממשלה.

בכולנו יש ח"כ נוסף שמגיע מתעשיית הגז, חבר ועדת הכספים אלי כהן, שהיה עד לאחרונה המשנה למנכ"ל הכשרת הישוב, סגן יו"ר הכשרה אנרגיה ובעל חבילת מניות של החברה. החברה מחזיקה עם שותפות אחרות ברישיונות שרה ומירה, שלא התגלה בהם גז לאחר השקעה של מאות מיליוני שקלים. כהן התפטר מתפקידיו ומאחזקותיו בחברה, וככל הנראה ייעזר בייעוץ משפטי לפני ההצבעה.

בסוף השבוע טענו בסביבת רה"מ כי מכיוון שההצבעה היא לא על מתווה הגז עצמו אלא על העברת סמכויותיו של דרעי, הרי שגם השרים שהרחיקו את עצמם מנושא הגז יכולים להצביע. אולם כחלון נחוש לעמוד מאחורי ההצהרה שלו שלא לעסוק בדבר הנוגע לגז, מה עוד שהחלטת הממשלה אומרת במפורש כי העברת הסמכויות היא לצורך פיתוח מאגרי הגז. נראה שגם שאר השרים לא ייתלו בנימוק הטכני כדי להצביע בכנסת, אחרת יהיו צפויים לביקורת ציבורית עזה.

שר נוסף שעדיין מוקדם לדעת כיצד ינהג הוא גלעד ארדן, שנעדר מישיבת הקבינט ביום חמישי, ובאופן קבוע מתחמק מלתמוך בצעדי הממשלה במשק הגז. ארדן כזכור גם התעכב עם כניסתו לממשלה, ואף שהוא נמנע מלבקר את נתניהו בצורה בולטת בפומבי, הרי שהוא מחזיק בטן מלאה עליו בעקבות החלטתו של רה"מ לדחות את הרפורמה ברשות השידור — ספינת הדגל של ארדן.

תרגיל לייצוב הקואליציה?

בסיטואציה הפוליטית הזו, כדי לעבור את ההצבעה בשלום נתניהו כנראה יצטרך את תמיכתו של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, על ששת המנדטים של ישראל ביתנו.

קידוח תמר | צילום: אלבטרוס

לפי הערכות במערכת הפוליטית, מטען הצד הפוליטי שדרעי הניח לראש הממשלה היה מתואם במידה מסוימת עם ליברמן וכחלון במטרה להרחיב את הממשלה. נתניהו וכחלון זקוקים שניהם לליברמן כדי לייצב את הממשלה. ליברמן יסייע לנתניהו לקדם את מתווה הגז תוך שכחלון שומר על נייטרליות, כשמקביל כחלון יסתייע בליברמן כדי להוריד את נתניהו מתוכניתו להעביר תקציב תלת־שנתי עד סוף 2017 - תוכנית שכל השותפות הקואליציוניות מתנגדות לה.

בישראל ביתנו, שלפני פחות מחודשיים כבר סיפקה הפתעה של הרגע האחרון כשנשארה מחוץ לממשלה, שומרים את הקלפים קרוב לחזה ואומרים שעמדתם - כלומר עמדתו של ליברמן - תיקבע כשההצעה תובא לשולחן הכנסת. בסוף השבוע צוטט ליברמן ש"יצביע עניינית". ליברמן, שמאז הקמת הממשלה נהג לתקוף בחריפות את נתניהו, החל לאחרונה לאותת על שינוי בגישה והחל לדבר על כניסה לממשלה בנסיבות מסוימות.

עמדתו העקרונית של ליברמן בסוגיית הגז דומה לזו של נתניהו. הוא תומך בעידוד היזמות ופיתוח שדות הגז, ובכיר שמכיר את ליברמן העריך שהסיכוי שהוא יצביע עם מפלגות השמאל נגד הממשלה הוא אפסי.

בסוף השבוע עלתה בחוגים פוליטיים האפשרות שיו"ר יש עתיד יאיר לפיד יתמוך בנתניהו מבחוץ בתמורה לשינויים במתווה, אולם מכיוון שלא נראה כי נתניהו ישנה את המתווה בהתאם, הרי שיש עתיד צפויה להצביע בכנסת נגד העברת סמכויותיו של דרעי לממשלה. אתמול התראיין לפיד באירוע שבתרבות בחולון, ואמר ש"יש עתיד לא תתמוך במתווה שלא יהיה בו מנגנון פיקוח על מחירי הגז. צריך ללמוד את המתווה המתגבש באופן שקוף ופתוח בוועדת כלכלה של הכנסת, זה לא יכול להתקיים במחשכים".

ח"כ עפר שלח אמר ל"כלכליסט" כי "הנושא צריך להגיע לדיון בוועדת הכלכלה ובכנסת, כמו שבחוק הריכוזיות ועדת הכספים הביאה לחוק טוב יותר מהצעות הממשלה. צריך להכיר בכך שלווייתן הוא מונופול שגם הפטנטים של גילה לא היו עוזרים מולו, ולקבוע מחיר שיוריד את יוקר המחיה". שלח הוסיף כי צריך לחייב את היזמים לפתח את לווייתן ולא להחזיק אותו כקלף מיקוח נגד הממשלה.

אין פיקוח, יש מחיר תקרה

במסגרת הדיון בקבינט ביום חמישי אושר כי אם שותפות תמר תקים צינור שני לחיבור הגז לישראל, הדבר יוכר לה כהשקעה בפיתוח המאגר. במסגרת חוק ששינסקי נקבע כי השותפות תשלם היטל רווחי יתר רק לאחר שתחזיר 150% מההשקעה בפיתוח המאגר, ולכן ההכרה בהקמת הצנרת כהשקעה דוחה את התשלום של השותפות. מנגד, נדחתה בקשה של דלק ונובל להכיר גם בצנרת שתגיע למצרים כהשקעה בפיתוח המאגר.

גורם בכיר בחברות הגז ניסה לשכנע את צוות קנדל לכלול במתווה הממשלתי הצהרה שנפח מאגר לווייתן הוא כמו שדווח על ידי השותפויות, ולא כפי שטוען משרד האנרגיה. בין הצדדים יש פער של 30% לטובת חברות הגז, שהכריזו על נפח גדול יותר, וממנו נגזרים הכמות המותרת לייצור וגם שווי המאגר. גם בקשה זו נתקלה בסירוב.

בדיון אף נקבע כי שחקן חדש שירכוש את מאגרי תנין וכריש יוכל להשתמש בצנרת קיימת של לווייתן, כשתקום. בעבר נקבע כי מכירת גז למצרים מותנית בחיבור לווייתן לחוף, אולם בקבינט הוחלט לוותר על התנאי הזה בשל העיכוב בפיתוח לווייתן, שנגרם בין היתר בשל שינוי בעמדת הממונה על הגבלים.

עוד נקבע כי תהיה תקרה למחיר הגז לתחנות כוח פרטיות. התחנות יוכלו לנהל מו"מ ולהשיג מחיר נמוך יותר, מבלי שהמדינה מטילה פיקוח על המחירים וקובעת מחיר אחיד שממנו אין לסטות כלפי מעלה או מטה.