במגרש של הגדולים

בחודשים האחרונים חתמו כמה מהשמות הענקיים של עולם הספורט על שורה של עסקאות עם חברות טכנולוגיה קטנות, חדשניות וממזריות. הנה רשימה חלקית: ליגת הבייסבול האמריקאית MBL חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת JoinTV, המציעה תמחור דינמי של חבילות טלוויזיה לספורט; קבוצת ה־NBA יוסטון רוקטס חתמה על הסכם עם חברת Evento שפיתחה פלטפורמה חכמה למכירת כרטיסים; קבוצת הכדורגל ברצלונה וכריסטיאנו רונלדו מריאל מדריד חתמו על הסכם עם Apply, שמשווקת גם מקלדת ממותגת־כדורגל; אייאקס חתמה על הסכם עם IntelliGym, מפתחת תוכנת אימון להחלטות מהירות; ההתאחדות לכדורגל הספרדית וענקית הכדורגל הגרמנית שאלקה חתמו על הסכם עם Fanzone, רשת שיתוף משאבים לאוהדים; נובאק ג'וקוביץ', הטניסאי מספר אחת בעולם, קנה אחוזים מחברת PlaySight המייצרת מערכת לאימון מתקדם בטניס; וחברת Triple Jump, שמספקת פתרונות טכנולוגיים לטיפול בכסף, חתמה על הסכמים עם האצטדיונים המוכרים באנגליה.

המשותף לחברות הללו הוא שכולן, למרות השמות הלועזיים, הן ישראליות. הספורט הישראלי רושם ביצועים בינוניים בזירה הבינלאומית, אבל טכנולוגיית הספורט הישראלית היא סיפור הצלחה בינלאומי.

המרשים שבסיפורי ההצלחה האלה הוא זה של איווֵנטוֹ (Evento) - חברה קטנה, 12 עובדים בסך הכל, שפועלת מתוך מבנה אבן היסטורי בקיבוץ אלונים הצפוני, ומוכרת כרטיסים עבור קבוצת הכדורסל יוסטון רוקטס (אחת מעשר הקבוצות בעלות הערך הגבוה ביותר ב־NBA, עם תג מחיר של 1.25 מיליארד דולר) וקבוצות אחרות בליגות הבכירות בארצות הברית. איוונטו גם חתמה על הסכם עם חברת שוברט, שאחראית למכירת כרטיסים ל־18 תיאטראות בברודווי, וכעת מנהלת משא ומתן מתקדם עם ה־MLB, ליגת הבייסבול של צפון אמריקה. עבור כל כרטיס שהיא מוכרת החברה מקבלת עמלה, כך שאפשר להניח שמדובר בסכומים לא מבוטלים - ואלו רק הולכים ועולים.

 

כסף על רצפת הפייסבוק

איוונטו נולדה לאחר שמייסדיה, אופיר זרדוק והראל שמר, נחשפו למחקר של ענקית הכרטיסים העולמית טיקֵטמאסטר - שגילה כי מתוך הכרטיסים שאינם נמכרים לאירועי תרבות וספורט, 40% לא נמכרים לא בגלל היעדר ביקוש, אלא בגלל היעדר מוּדעות של הצופים הפוטנציאליים. זרדוק ושמר זיהו שמה שחסר למכירת הכרטיסים הוא הקשר חברתי: "אירועי ספורט ובידור הם דבר חברתי", מסביר זרדוק, שמכהן כמנכ"ל. "לקבוצות ספורט, למוזיקאים וללהקות יש בין עשרות אלפים למיליוני עוקבים בפייסבוק, אבל חסרה להם פלטפורמה שממירה את העוקבים להכנסות כבר בפייסבוק".

לרווח הזה נכנסה איוונטו באמצעות SitNearMe, אפליקציה שיוצרת התממשקות בין מפות הישיבה באצטדיונים ובאולמות לבין פרופילי הפייסבוק של רוכשי הכרטיסים. לצד כמה כלי שיווק אינטראקטיביים משלימים, החברה מאפשרת לאוהדים לרכוש כרטיסים בתוך הפייסבוק בכמה קליקים, ולמקדמי האירועים לנטר ולעקוב אחר פעילות הפייסבוק של העוקבים שלהם.

לאחר הביסוס העסקי של החברה - שכלל גיוס הון מ־AdTicket, אחת מסוכנויות הכרטיסים הגדולות בגרמניה - ולאחר כמה פיילוטים עם קבוצות ספורט והופעות בישראל ובאירופה, איוונטו נכנסה ב־2014 לשוק האמריקאי. מי שפתחה לה את הדלת היתה לא פחות מ־KSE (קרונקי ספורטס), שבעליה סטן קרונקי הוא בעל השליטה, בין היתר, בקבוצת הכדורסל דנבר נאגטס ובמועדון הכדורגל האנגלי ארסנל. KSE בחרה באפליקציה של איוונטו עבור שלוש הקבוצות שלה בעיר דנבר: הנאגטס, קבוצת הכדורגל קולורדו ראפידס וקבוצת ההוקי קולורדו אוולאנש. "הנתונים שלנו מראים שהאוהדים שלנו מעדיפים להיות בפייסבוק", אומר ל"כלכליסט" ג'ארד הרדינג, מנהל השיווק הדיגיטלי של KSE. "הם יכולים לשתף תמונות ולהעלות ססטוסים וממים. עכשיו הם גם יכולים לרכוש כרטיסים למשחקים באמצעות האפליקציה מבלי לצאת מפייסבוק".

ההצלחה המרשימה הציבה את איוונטו בעמדת זינוק לשוק חדש ומתפתח: מכירת כרטיסי אירועים באמצעות פלטפורמות סלולר. אף שרוב הכרטיסים כיום זמינים באינטרנט, ואף שזמן הגלישה בסמארטפונים נמצא בעלייה מתמדת, שני השווקים האלה אינם נפגשים: לרבים מאתרי הכרטיסים אין גרסת מובייל, דבר המסרבל את הגלישה בהם וחותך דרסטית במספר העסקאות. הסיבה לכך היא בעיקר טכנולוגית: תוכנות הכרטוס ומערכות הבילינג הן פלטפורמות מורכבות שהתאמתן לתצוגה בטלפונים היא עניין מורכב ויקר, וחברות כרטיסים רבות מעדיפות להימנע מהתהליך.

התוצאה היא ששיעור רכישת הכרטיסים במכשירים ניידים, מתוך כלל הכרטיסים הנמכרים באינטרנט, נע בין 15% במכירת כרטיס רגיל, ל־5% כשהגולשים נדרשים לבחור מושב. ככל הנראה מכיוון שמפות הישיבה במסכי הטלפון אינן נוחות דיין. "הפלטפורמה הסלולרית שפיתחנו בשנה האחרונה מסוגלת להתממשק לכל מערכת כרטוס בעולם וגם מציעה אלמנטים של רכישה חברתית", מסביר שמר. "היום זה מובן מאליו שמי שהולך לאירוע ספורט או הופעה מצלם ומשתף תוך כדי האירוע מהמכשיר הנייד שלו. לכן זה רק טבעי שירצו גם לרכוש לפני כן את הכרטיס בטלפון הנייד, ואנחנו רוצים לעזור לו לעשות זאת בקלות ובמהירות".

ממשק הרכישה החדש במובייל של הדנבר נאגטס הושק בסוף השנה שעברה, ומאז באיוונטו גילו שקבוצות ספורט שלא הטמיעו את SitNearMe התלהבו דווקא מהממשק הנייד: מתחילת 2015 הפלטפורמה הוטמעה במערכת מכירת הכרטיסים בטלפון של מכבי חיפה, מכבי תל אביב בכדורסל ולאחרונה גם בקבוצת NBA נוספת, יוסטון רוקטס. התוצאות מציגות שיפור עצום במכירות: "לרוקטס מכרנו כרטיסים ביותר מ־300 אלף דולר בשלושת המשחקים הראשונים שלנו איתם. זה יותר משמונת המשחקים הכי טובים שלהם העונה. הם עפים עלינו. בדרבי החיפאי בכדורגל, מתוך 5,000 כרטיסים, 1,200 נמכרו באמצעות הממשק הנייד שלנו - שיעור גבוה פי חמישה מזה של מערכות כרטוס רגילות".

נוסף לקבוצות ספורט, איוונטו עובדת עם חברות כרטוס למופעים ותיאטראות באירופה ובארצות הברית, ומתכוונת להפוך למובילת שוק עולמית בתחום רכישת כרטיסים במובייל. מחקר של חברת ג'וניפר שהתפרסם לאחרונה צופה שעד 2019 היקף מכירת הכרטיסים במכשירים ניידים יגיע ל־32 מיליארד דולר, וזרדוק נשמע בטוח במקום של החברה בשוק הזה: "חברות כרטוס בינלאומיות נוספות כבר הביעו עניין בהטמעת פלטפורמת המובייל שלנו במערכות הכרטוס שלהן. תחום מכירת כרטיסים בסלולר עדיין לא פוצח לחלוטין, אבל אנחנו בדרך לשם".

יש לכם יתרון יחסי מעצם העובדה שאתם ישראלים?

"יש לנו גמישות ויכולת אלתור שייחודית לישראלים. בסיליקון ואלי אומרים שאם אתה רוצה מוצר אמין וזול אתה פונה לסינים; אם אתה רוצה באזז אתה נותן לאמריקאים לעשות את זה; ואם יש לך פרויקט בלתי אפשרי טכנולוגית, או כזה שאין סיכוי לעמוד בלוח הזמנים שלו, תן אותו לישראלים. אז אם פונה אלינו לקוח אמריקאי ושואל אם יש לנו מוצר מסוים, אנחנו אומרים לו 'בטח', כי אנחנו יודעים שלנו יידרשו שבועיים לייצר את זה, אבל הוא יצטרך שלושה שבועות לקבל אוקיי מכל הגורמים בחברה שלו. חשוב להדגיש שהגמישות הזו לא מגיעה על חשבון התוצאות, שמוכיחות את עצמן במכירות".

 

מכפר סבא לווימבלדון

אם איוונטו מסתייעת ביכולת הישראלית לאלתר, חברות ספורט ישראליות אחרות נעזרות במוניטין של הצבא הישראלי. IntelliGym, למשל, הוקמה על ידי אנשי חיל האוויר לשעבר דרור ליבנת ודני דנקנר. הטכנולוגיה שלה, שפותחה בטכניון, היא הבסיס לתוכנה שמסייעת לפיתוח יכולות קוגניטיביות של ספורטאים, והיא עובדת כבר בהצלחה רבה עם התאחדות ההוקי קרח האמריקאית ובקבוצות כדורגל מליגות אירופיות בכירות כמו אייאקס ופ.ס.וו איינדהובן ההולנדיות, פרייבורג הגרמנית ופלומיננסה הברזילאית.

PlaySight מכפר סבא - ששואבת עקרונות מעולם חקר הביצועים, התחקור בצה"ל והכושר הגופני - כל כך הרשימה את נובאק ג'וקוביץ', הטניסאי מספר 1 בעולם, שהוא הפך למשקיע הפרטי הגדול ביותר שלה. המערכת שלה מותקנת במגרש הטניס ומחוברת לחמש מצלמות HD, שמצלמות את השחקנים במהלך המשחק והאימון. המערכת מפיקה עבורם דו"ח מפורט של כמעט כל נתון אפשרי שמסייע להם להשתפר: מהירות חבטות ההגשה, אחוזי ההצלחה, ניתוח מפורט של ריצות השחקנים בתוך המגרש כולל הקלוריות ששרפו וכו'. המערכת יכולה לשמש כמערכת שיפוט שמבינה מתי יש צורך בחבטה חוזרת ומתי מדובר בנקודת זכייה, ובנוסף מאפשרת לשדר שידורים חיים ברשת.

נוסף לג'וקוביץ' גייסה החברה השקעות משמות גדולים נוספים כמו הטניסאית האגדית בילי־ג'ין קינג, זוכת 39 פרסי הגראנד סלאם שהתפרסמה בזכות מלחמתה לשוויון בין המינים בטניס; שחקן העבר גורדון יולינג, היום בעליהם של רשת מגרשי טניס בניו ג'רזי; ביל אקמן, מייסד פרשינג קפיטל, אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם; והיזם הסדרתי מארק איין, אחד המשקיעים הגדולים בטניס.

"אנחנו מתחילים למכור את המוצר גם למועדוני סקווש ומועדוני כדורסל, ואנחנו רואים אותו כמשהו שאמור להיות בכל מגרש, כמו לוח תוצאות", אומר שחר חן, מנכ"ל PlaySight. "החזון הוא רשת בינלאומית של מגרשים חכמים, שכולם מחוברים לבסיס אחד גדול של ספורטאים. אנחנו רואים לנגד עינינו רשת חברתית של ספורטאים: בפרופיל של כל ספורטאי יופיעו סטטיסטיקות, תמונות, וידיאו, הכל. פייסבוק לספורטאים. זה ייגע באוהדים ברמה חדשה לגמרי: טניסאי או כדורסלן יוכלו, למשל, להעלות את האימון שלהם למעריצים. ובכלל, כמו שאפליקציות מדידת הריצות הגדילו את מספר הרצים, המוצר שלנו יקדם את הכיף באימונים. יהיה מה לחלוק עם החברים או עם האוהדים, יהיה משהו שעוקב אחר ההשתפרות והביצועים".

והיתרון היחסי זה הצבא?

"כן, מאוד מתרשמים מהניסיון שלנו באימון טייסים וחיילים ואיך נכון לאמן או לא נכון לאמן. אנחנו מביאים נקודת מבט ייחודית לספורט הבינלאומי. כשאתה מגיע לארצות הברית או לסין ואומר שאתה מהצבא הישראלי, זה עושה משהו. אני חושב שזה נכון לטכנולוגיה הישראלית בכלל, שזוכה להערכה רבה בכל העולם בגלל הביצועים הצבאיים. גם יש לנו תכונות האופי הייחודיות לישראלים, אבל הרקע הצבאי מאפשר לנו לענות על צרכים שאחרים לא יכולים".

איך זה שאנחנו לא רואים את הסטארט־אפים האלה מושקעים בשיפור הספורט בישראל?

"אני חושב שהישראלים שמשקיעים לא מבינים עד כמה הספורט גדול בעולם משום שכאן בישראל הוא קטן. אז מראש הם לא פונים לספורט הישראלי. בישראל גם אין פתיחות לנסות דברים אחרים; מחכים שיעשו אותם קודם כל בארצות הברית, קנדה או דנמרק, ורק אז זה מגיע אלינו. גם השוק בחו"ל גדול בהרבה, ולכן ברור שהחברה מכוונת לשם. אבל היינו שמחים לראות שגם בארץ היו נקלטים יותר".