סטודנטים, חושבים שעליתם על פטנט? כך תגנו על הרעיון

בשנים האחרונות רואים יותר ויותר מיצגים בתערוכות הבוגרים במכללות ובאוניברסיטאות שאינם כוללים את העבודה עצמה אלא רק את שם הסטודנט ותיאור הפרוייקט. הסיבה היא שהסטודנטים מגלים זמן קצר לפני התערוכה שהם יכולים לרשום את עבודתם כפטנט ולכן אסור להם להציגה. הצגתה תיחשב פרסום ותפגע בבקשה לפטנט. למי שייך הפטנט עליו עמל הסטודנט במהלך התואר? איך אפשר להגן עליו וכמה זה עולה?

נקודת המוצא ברוב המוסדות האקדמים היא שהקניין הרוחני, כלומר הפטנט, היצרה או המדגם, שייך למוסד ולא לסטודנט. למרות זאת, במקרים רבים באמצעות פניה בכתב משחרר המוסד האקדמי את הקניין הרוחני לסטודנט. הפרוצדורה לפעמים פשוטה אך יכולה להיות גם מסובכת ולכלול ועדה של מומחים שתפקידה להחליט למי שייכת העבודה. בהנחה שהמוסד שיחרר את הזכויות בפרוייקט לסטודנט, השלב הראשון הוא לבדוק אם בכלל אפשר להגן עליה כפטנט, מדגם או יצירה.

"השלב הראשון, עוד לפני שמתחילים את פרוייקט הגמר הוא להין מהו השדה הטכנולוגי, מהם המוצרים שקיימים. לשם כך, צריך לעשות חיפוש נכון. לא להסתפק רק בחיפוש באינטרנט אלא לפתוח גם מאגרי פטנטים ופרסומי מדגמים שהם נגישים וחינמיים ואף כוללים מדריכי חיפוש. זה מידע שהוא רלוונטי לא רק כדי לפסול רעיון אלא גם כדי לשפר רעיון. אם מתחילים ממשהו דומה היכולת של הסטודנט לשפר ולקחת את הרעיון צעד קדימה היא הרבה יותר גדולה", אומרת ד"ר מאיה שמיילוב, עורכת פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן.

אחרי החיפוש וההחלטה על פרוייקט הגמר צריך להחליט אם רוצים להגן על הרעיון. לסטודנטים שממציאים מוצר, עיצוב או טכנולוגיה חדשה אין לרוב מימון לפיתוח או מימוש מסחרי והם מחפשים משקיעים או מימון המוני. במידה והרעיון מוגן בפטנט הגיוס פשוט יותר.

במידה וההחלטה היא לנסות להגן על הרעיון יש להגיש בקשה לפטנט. המטרה של הגשת הבקשה אינה להשיג רישום פטנט עד תאריך התערוכה אלא לקבוע תאריך קדימות. כך, כאשר אותו סטודנט יציג את הפרוייקט בתערוכה הפרסום הזה לא ישמש נגדו כשיגיש בקשה לפטנט. "הבקשה קובעת תאריך זמן אפס שממנו הסטודנטים חופשיים לפרסם. זה לא אומר שהבקשה תתקבל, התהליך לוקח בין שנה לשמונה שנים", אומרת שמיילוב. האגרה המופחתת שבדרך כלל מתאימה לסטודנטים היא כ-1,200 שקל.

עיצוב תעשייתי בשנקר, אורי כהן, ארכיון. אפשר להגן על פרוייקט גמר | צילום: תמי דהן

רישום פטנט במדינה אחת לא מגן עליו במדינות אחרות, ובדרך כלל רושמים פטנט בממוצע בחמש מדינות. תשלום אגרות בחמש מדינות הוא מעבר להישג ידם של מרבית הסטודנטים ולכן החוק מאפשר לאחר הגשת בקשה בישראל לקבל ארכה להגשת הבקשות במדינות אחרות. אמנת פריז מאפשרת תקופה של 12 חודשים נוספים לאחר הגשת הבקשה בישראל ובנוסף, אמנת PCT של ארגון הקניין הרוחני העולמי מעניקה עוד שנה וחצי. כלומר, ניתן 'לקנות' עוד שנתיים וחצי של הגנה עד שמגישים את הבקשות במדינות אחרות. עלות האגרה בלבד של הגשת בקשה תחת ארגון הקניין הרוחני העולמי היא כ-5,000 עד 6,000 דולר. 

"התפיסה הרווחת היא שעיצוב תעשייתי, עיצוב פנים או טקסטיל מתעסקים באסתטיקה אך הרבה פעמים הטכנולוגיות שמתפתחות שם מהוות בסיס לפיתוחי חומרים ותהליכי ייצור חדשים", אומרת שמיילוב. לדבריה, הגנה נוספת שיכולים סטודנטים לשקול היא בצורת רישום מדגם שמאפשר להגן על הויזואליות, על הערך האסתטי של המוצר או חלקו. "תהליך הקבלה של רישום מדגם מהיר וזול בהרבה מהפטנטים. הוא ניתן תוך מספר חודשים באירופה ועד שנתיים בממוצע בישראל וארה"ב", היא אומרת.