אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלוג: "הבנקים בישראל לא יעילים בהשוואה עולמית - בגלל מבנה השכר" צילום: עמית שעל

פלוג: "הבנקים בישראל לא יעילים בהשוואה עולמית - בגלל מבנה השכר"

נגידת בנק ישראל: "לשכר הבכירים במערכת הבנקאית השלכות רחבות על האווירה ציבורית ועל תמריצי נטילת הסיכונים. מדובר באחריות אתית והוגנת שהבנקים צריכים לקחת על עצמם". על פרשת לאומי שסייע ללקחותיו להעלים מסים אמרה פלוג: "אחריות נושא המשרה בבנק לאומי נבדקה בבנק ישראל, והלקחים הופקו"

30.06.2015, 17:17 | תומר ורון
"בישראל היו נהוגות בעבר פרקטיות בעייתיות בנושא המס וחובת הדיווח של הלקוחות, בין אם כחלק מנורמה עולמית ובין אם כחלק מזווית יהודית רחבה. מאז המשבר הרגולציה הבינלאומית ראתה בגופים הפיננסיים כאחראיים למקורות הכספים שמופקדים אצלם וייתכן שהבנקים אצלנו לא זיהו את הסיכון בזמן ולא את עוצמתו", כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל בכנס שערכה הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת העברית לזכרו של דוד רוטנברג.

קראו עוד בכלכליסט

דודו זקן, המפקח על הבנקים, צפוי לסיים בימים הקרובים את הדו"ח הסופי שערך על פרשת לאומי והתנהלותו של הבנק. לאומי הודה בחודש דצמבר האחרון בפני הרשויות האמריקאיות כי סייע ללקוחותיו להעלים מסים ושילם על כך קנס כבד של 1.5 מיליארד שקל. "אחריות נושא המשרה בבנק לאומי נבדקה בבנק ישראל, והלקחים הופקו. בנק ישראל בודק גם את אופן הפיקוח בפרשה", הוסיפה פלוג.

קרנית פלוג, צילום: צפריר אביוב קרנית פלוג | צילום: צפריר אביוב קרנית פלוג, צילום: צפריר אביוב

"עם זאת ניתן לומר שבנק ישראל החל לפעול בנושא. הפיקוח הוציא הנחיה ברורה בחודש מרץ האחרון שם נקבע כי על הבנקים לקבל הצהרה מהלקוחות הזרים כי הם הצהירו על כספיהם במדינת המקור". "כלכליסט" חשף בעבר כי בעקבות החוזר החלו בבנקים לבדוק את היקף הכספים של תושבי חוץ במערכת הבנקאית הישראלית – סכום שמסתכם בלמעלה מ-50 מיליארד שקל.

"הנושא הזה לא מדבר רק על התגברות הרגולציה בתחום הדיווח", המשיכה פלוג. "זה נוגע גם לפעילות בנקאית אתית והוגנות מצד הבנקים. פלוג התייחסה בנושא ההוגנות לתחקיר "כלכליסט" שהראה כי הבנקים מעודדים לקוחות במינוס להפקיד כספים בפקדונות – זו בשעה שהריבית המשולמת על המינוס גבוהה בהרבה מהריבית שהלקוחות מקבלים על הפקדון "ברור לכל שפניה יזומה ללקוחות שנמצאים ביתרת חובה להפקיד כספים בפקדונות עם ריבית נמוכה ללא הסבר מתאים ללקוח – היא לא הוגנת והמפקח אף פעל בנושא".

פלוג ציינה כי הפיקוח החל לתת משקל רב יותר להתנהגות אתית והוגנת של הבנקים כחלק מסמכויות הפיקוח שלו. "התנהגות אתית והוגנת צריכה להיות מתוגמלת כאשר התנגהות לא אתית צריכה להיות מוקעת. הפיקוח על הבנקים נותן את דעתו לנושא הזה שבעבר לא זכה לתשומת לב פיקוחית מספקת. הוגנות עבורנו זה לא רק שיקולים חברתיים, זה נוגע גם להיבטים הכלכליים של הבנקים. יש כאן שינוי תרבותי משמעותי שיביא בסופו של דבר לשיפור ולהגברת האמון ששל הציבור במערכת הבנקאית".

נגידת בנק ישראל התייחסה בכנס שבו נכחו גם המפקח על הבנקים היוצא, דודו זקן והמפקחת על הבנקים הנכנסת, חדוה בר, לנושא היעילות של הבנקים: "אחד האתגרים הגדולים של הבנקים הוא נושא היעילות. הבנקים בישראל לא יעילים בהשוואה עולמית וזאת בעיקר בגלל מבנה השכר. הטייס האוטומטי מייצר כיום עליית שכר משמעותית ונרחבת ומהווה אתגר עבור הבנקים להתמודדות עם סביבה משתנה. בנק ישראל יתמוך בצעדי התייעלות שמובילים כיום הבנקים".

מלבד שכר העובדים פלוג התייחסה גם לשכר הבכירים: "לשכר הבכירים במערכת הבנקאית השלכות רחבות על האווירה ציבורית ועל תמריצי נטילת הסיכונים. לא מדובר רק בעמידה בהוראות רגולציה אלא גם כאן מדובר באחריות אתית והוגנת שהבנקים צריכים לקחת על עצמם".

פלוג דיברה על מצב המערכת הבנקאית בישראל, במיוחד לאור הביקורת על חוסר התחרות במערכת הבנקאית, ועל רקע הוועדה שהקים שר האוצר, משה כחלון יחד עם בנק ישראל שמטרתה לקדם את התחרות במערכת הבנקאית. פלוג אמרה כי היא מבינה את הביקורת, אך באותה נשימה ציינה כי אינה תמיד נכונה: "בשנים האחרונות, השיח בנושא המערכת הבנקאית הפך לטעון יותר, לעתים אף אלים, והנתונים שעליהם מתבסס השיח, במקרים רבים, אינם מדויקים".

עוד אמרה פלוג: "הרווחיות של הבנקים בישראל אינה עודפת. הנתון הנכון ביותר לבדוק הוא התשואה להון שמראה כי התשואה הממוצעת בשנים האחרונות הינה חד-ספרתית ואינה חורגת מתשואות של בנקים בעולם. זאת גם הסיבה שאנו לא רואים הסתערות מצד בנקים זרים לתת שירותי בנקאות קמעונאית בישראל".

בתוך כך ציינה פלוג את רעיון הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - הצעה שנבחנית כיום בוועדה המשותפת לקידום התחרות שבראשה עומד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. פלוג התחמקה מלהביע דעה על הרעיון ואמרה כי "הרציונאל מאחורי ההצעה הוא להגדיל את מספר השחקנים שייתנו אשראי למשקי בית. על מנת שחברות האשראי יהפכו לספקיות אשראי משמעותיות הן יצטרכו להקים מבנה מימון שונה שכן כיום היא בעיקר חברות סולקות. הועדה תצטרך לקבוע בסופו של דבר האם להפריד ואם כן איך להבטיח שהפרדה כזו תביא להגדלת היצע האשראי ולהוזלתו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות