בקשה לתביעה ייצוגית: המשטרה מחרימה כסף ולא מחזירה את הריבית

האם כשהמשטרה תופסת כספים אצל אזרחים, עליה להחזיר להם עם הכסף גם את הריבית שהסכומים הללו צברו בזמן תפיסתם? סוגיה זו תעמוד לדיון בפני שופטת בית המשפט המחוזי מרכז מיכל נד"ב, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר.

ברשויות האכיפה הולך ומתגבר בשנים האחרונות הדגש על תפיסות וחילוטים במטרה לפגוע בעסקיהם של העבריינים ושל ארגוני הפשיעה. הדבר בא לידי ביטוי גם בהקמת צוות היגוי־על למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, שמורכב מראשי הרשויות, מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המסים ויו"ר רשות ני"ע.

כמו כן הוקמה במשרד המשפטים יחידת חילוט המנהלת את הכספים והרכוש עד להכרעת ביהמ"ש אם הכסף יוחזר לבעליו או יחולט. הכסף שנתפס מושקע על ידי היחידה, וכיום לפי המשרד, הכספים מניבים 7% בשנה.

השופטת מיכל נד"ב

מבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד עולה כי בעל הרכוש לא מקבל את הריביות שצובר הכסף שנתפס. מגיש הבקשה, אמנון סומך, טוען כי נודע לו על התופעה שעה שהוא עצמו שילם קנס של 925 שקל שהושב לו כעבור שנים בערך נומינלי וללא כל ריבית, וכן לאחר שהפקיד ערובה של 2,500 שקל שהושבה כעבור שנה, בתוספת 39.24 שקל, לפי חישוב לא ידוע. סומך פנה למשטרה לפי חוק חופש המידע, וביקש לקבל את נוהלי העבודה הפנימיים שלה, העוסקים באופן חישוב הפרשי הצמדה וריבית על כספים של אזרחים המוחזקים בידיה. כשלא קיבל תשובה הוא פנה גם בעתירה מינהלית, שבעקבותיה הועבר לידיו המידע. "חשיפתו של הנוהל", כותב סומך, "גילתה כי לשיטת המשטרה, בהיעדר הוראות חוק ברורות החלות עליה בנושא צירוף של ריבית והפרשי הצמדה לכספים המוחזקים אצלה והמוחזרים בסופו של יום לאזרח, היא החליטה 'לאמץ' את תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל, שכלל אינן חלות עליה, כבסיס החוקי למנגנון הריבית וההצמדה".

סומך מבקש לאשר את התביעה הייצוגית על אי־השבת מלוא הריבית הנצברת בכספים המוחזקים במשטרה וכן בשל חיובם של בעלי הכספים בהוצאות שונות, בניגוד לדין. הקבוצה המוגדרת לפי הבקשה היא כל מי שהפקיד אצל משטרת ישראל סכומי כסף במסגרת חקירה פלילית, חקירת עבירות, הפקדת דמי ערובה או תשלום קנס, ולא קיבל את מלוא הריבית שלה היה זכאי.

המשטרה, כך נטען בבקשה, "מתעשרת שלא כדין, תוך עשיית עושר ולא במשפט, על חשבונם של בעלי הכספים".

את סכום התביעה מעמיד התובע על כ־1.8 מיליון שקל, ולצד תשלום הנזק גם נדרש שיינתן צו קבוע המחייב את המשטרה לשלם אותה הריבית.

סכום התביעה חושב לפי הכספים שנתפסו ב־2013 במהלך חקירות, תשלום קנסות וכספי עירבון וחישובם לפי ריבית בנק ישראל באותה השנה. כך למשל, באשר לכספים הנתפסים במסגרת חקירות (עיקר הכספים שנתפסו ב־2013) נטען כי הסכום שהושב לנחקרים עמד על 435 מיליון שקל (לפי חישובי התובע - זש"ל), והריבית בשנה זו עמדה על 1%. מכאן שהריבית השנתית שנצברה היא כ־4.5 מיליון שקל וכ־362 אלף שקל לחודש, ולכן סכום השבה שנתי של כמיליון שקל. אם הכסף שנתפס ישב במשטרה במשך שנתיים, חושבה הריבית השנתית שנצברה כ־2.17 מיליון שקל ו־181 אלף שקל לחודש, וסכום ההשבה השנתי הוא כ־544 אלף שקל.

מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) נמסר כי הבקשה טרם הגיעה אליה ו"כשתגיע, נגיב בביהמ"ש כמקובל". מהמשטרה נמסר: "הנושא נמצא בבחינה".