מהיום יוון היא מדינה חדלת פירעון - מה יקרה עכשיו

יוון לא עמדה בתשלום של 1.5 מיליארד יורו לקרן המטבע הבינלאומית. על פי המילון הרשמי של קרן המטבע, יוון היא כעת "מדינה המפגרת בהחזר חובותיה", מונח המקביל ל"מדינה חדלת פירעון" בלשון הבנקאים או מדינה פושטת רגל בלשון העם.

ב-70 שנות קיומה של הקרן, זוהי הפעם הראשונה שכלכלה מפותחת לא עומדת בתשלומים. יוון מצטרפת בכך לקבוצה מצומצמת וכלל לא מכובדת של מדינות שהגיעו לחדלות, ביניהן אפגניסטן תחת שלטון הטאליבן והאיטי תחת שלטון דיקטטורי.

בוול סטריט ג'ורנל מיפו את התרחישים שעשויים לקרות מעתה:

קרן המטבע הבינלאומית: חוקי קרן המטבע לא מאפשרים הענקת תקופת חסד ליוון. בהתחשב בחשיפה העצומה של הקרן למדינה, היו"ר צפויה להודיע באופן מיידי לדירקטוריון שיוון לא עמדה בהתחייבות הפיננסית שלה.

קרן המטבע צפויה גם לפנות לרשויות באתונה בניסיון להשיג בכל זאת הסכם שיאפשר ליוון למחוק את הפיגורים. יוון מסתכנת בסילוק מהארגון רק אם לאחר שנתיים הממשלה עדיין לא תצליח לשלם את החובות. אולם מלבד העונש הזה שיקרה, אם בכלל, רק בעוד שנתיים, הסנקציות המיידיות שעומדות לרשות קרן המטבע הן מוגבלות למדי.

שאר הנושים: ההשפעה של אי העמידה בהחזר החוב לקרן המטבע תהיה משמעותית יותר על שאר המדינות הנושות, המשקיעים והמוסדות הפיננסיים שגם להם חייבת יוון מיליארדים, ובהם גם גופים מקומיים כמו קרנות הפנסיה היווניות שהשקיעו את רוב כספן באג"ח של ממשלת יוון. השפעה מיידית ראשונה כבר מורגשת ביוון, לאחר שהבנק האירופי המרכזי הגביל את נזילות החירום שלו לבנקים היווניים, מהלך שאילץ את הממשלה היוונית להטיל מגבלות על האזרחים מגבלות על משיכת הון, ביניהן הגבלת גובה משיכת הכספים מהכספומטים עד לתקרה של 60 יורו ביום בלבד.

חדלות הפירעון הזו של אתונה מפעילה סעיפים באג"ח היווניות, בהן מחזיקות ממשלות בגוש היורו, שמעניקות לנושים את הזכות – אך לא את החובה – להקדים את פירעון האג"ח. מהלך כזה - דרישה מיידית לפירעון האג"ח של יוון - ידחוף את המדינה לחדלות פירעון גם על חובותיה האחרים, ומאחר שליוון אין רזרבות או הכנסות שיכולות לממן פירעון חובות מיידי בסכומים כה גדולים, יביא הדבר לקריסה מוחלטת של הכלכלה והמערכת הפיננסית של יוון. 

הנושים של יוון בגוש היורו אמנם טענו כי אין בכוונתם לנצל את הזכות הזו של דרישה לפירעון מיידי של חובות, אך עצם האיום מעניק להם עמדת לחץ משמעותית כלפי ממשלת יוון שתחייב את ממשלת אתונה לחשוב פעמיים לפני שתסרב לנהל משא ומתן על הסכם חילוץ חדש בתנאים שמציבים  שרי האיחוד האירופי. לא רוצים? לא צריך, תסתדרו לבד ותקרסו.

כדי להבין את גודל האיום המונח לפתחיהם צריכים היוונים לפתוח את ארכיוני העיתונים משנת 2002, ולראות מה קרה  לארגנטינה, כשזו התדרדרה אז לחדלות פירעון ולא שילמה את חובותיה לבנקים ולקרנות בינלאומיות. ארגנטינה הוצאה אז למעשה מהקהילה הפיננסית הבינלאומית ושום גורם לא היה מוכן להלוות לה כסף. התוצאה היתה הרסת אסון - המדינה נאלצה להחרים למעשה את חסכונות המט"ח של אזרחיה (חסכונות בדולרים הומרו לפזו בשער מגוחך של אחד לאחד), האבטלה הוכפלה בתוך שנה מ-10% ליותר מ-20%, התוצר הלאומי צנח ב-11% ומספר העניים בארגנטינה זינק ב-50%.

הפגנות ביוון השבוע | צילום: איי אף פי

בניסיון לנטרל את האיום האירופי הכריזה הממשלה היוונית על קיומו של משאל עם, שיקבע האם המדינה תומכת ביישום רפורמות מחמירות וקיצוצי תקציב תמורת תוכנית החילוץ. מנהיגי אירופה מגדירים את משאל העם כהחלטה של היווניים האם להישאר בגוש היורו או לעזוב. ההערכה בקרב הפרשנים היא שהצבעת "כן" - בעד תכנית הרפורמות שדורש האיחוד האירופי, תוביל להתפטרות הממשלה הנוכחית ולהקמתה של קואליציה חדשה שתסכים לדון בתנאים הקשים שהציבו הנושים תמורת החילוץ.

אם תרחיש זה יתממש, קרוב לוודאי שהפעולה הראשונה של הממשלה החדשה תהיה לשלם קודם כל את החוב לקרן המטבע, בעזרת כספי החילוץ החדשים שתקבל. מהלך זה יהיה אחד הצעדים הראשונים שהמדינה תצטרך לקחת בדרך הארוכה להחלמת המערכת הפיננסית שלה.

הסדר שכזה יסיר אמנם את החשש להתמוטטות השווקים באירופה כולה, ואולי אף בכל העולם, אך יותיר את יוון במצב קשה של מיתון, אבטלה גואה ומשבר כלכלי שאיש לא רואה כרגע את סופו.