קבוצות בליגת העל בכדורגל יוכלו לבקש להיות מסווגות כ"עוסק‏ מורשה"

בעקבות עבודת מטה של רשות המסים, שכללה היוועצות עם גורמים בכדורגל הישראלי, הגישה הוועדה לבחינת הסיווג וחבויות המס של קבוצות הכדורגל בליגת העל ברשות המסים את מסקנותיה והן הופצו היום להערות לשכות המייצגים.

ערן זהבי. הקבוצות כיום הן מלכ"ר | צילום: אלכס קולומויסקי

בהתאם למסקנות הוועדה – ככלל, קבוצות הכדורגל בכל הליגות יסווגו, בכל מערכי המס ברשות המסים, כמלכ"ר ומכאן, שיחולו עליהן כלל ההטבות והחובות החלים על כל מלכ"ר, כגון חובת תשלום מס שכר מלא לצד זכאות לבקשת אישור זיכוי ממס עבור תורמים לקבוצה (סעיף 46 לפקודת מס הכנסה). יחד עם זאת, נוכח התמורות שחלו בענף בשנים האחרונות, סבורה הוועדה כי במקרים חריגים ניתן לסווג את חלק מהקבוצות בליגת העל כעוסק מורשה.

הוועדה הוקמה בשנת 2013 בשל הצורך בגיבוש עמדה אחידה לכל מערכי המס ברשות המסים בנושא הסיווג והמיסוי של קבוצות הכדורגל ובראשה עמד רו"ח ומשפטן גל גרינברג, מנהל המחלקה המקצועית מע"מ ברשות המסים. הוועדה קיימה פגישות עם גורמים שונים בענף ואף ערכה ניתוח מעמיק של הדוחות הכספיים של כל הקבוצות בליגת העל לעונות המשחקים 2007-2012 שקיבלה לידיה.

בהתאם להמלצות הוועדה, לצורך סיווג כעוסק, הקבוצה תידרש לעמוד ברובם המכריע של שורת קריטריונים שהוגדרו והסיווג יעמוד בתוקפו לתקופה של ארבע שנים לכל הפחות, אלא אם כן חל שינוי מהותי המצדיק שינוי הסיווג קודם לכן.

המשמעות עבור הקבוצות בקבלת הסיווג של מלכ"ר היא שהן יוכלו לקבל אישור לזיכוי ממס עבור תורמים לקבוצה, כך שבעלי הקבוצות יוכלו, במקום לתת הלוואת בעלים, לתרום לקבוצות ולקבל זיכוי ממס בעבור כך, בעוד שעד היום חוסר התיאום בין רשויות המס מנע זאת מהן. מנגד, כמלכ"רים הקבוצות לא יוכלו לקזז הוצאות שכר מהמס שהן משלמות, והן נדרשות לשלם מע"מ של 7.5% על השכר שהן משלמות.

קבוצות שכן יוכרו כעוסק מורשה,חלק מהקבוצות בליגת העל, יידרשו לשלם משום כך מס הכנסה, אך כן יכלו לקזז הוצאות שכר מההכנסות שלהם. בנוסף יש להן את האפשרות להזדכות על הפסדים בתנאים מסוימים.

עיקרי הקריטריונים הנדרשים לסיווג כעוסק מורשה הם:

• היקף ההשקעה בקבוצה – עליו להיות גבוה פי כמה וכמה מתקציב המינימום שנקבע על ידי ההתאחדות. קבוצות שמושקע בהן הון גבוה הן בעלות פוטנציאל להביא את מאזנן לרווח.

• מקורן של הכנסות הקבוצה אינו מתמיכות מגופים ציבוריים, אלא בעיקר ממקורות עסקיים כגון מכירת כרטיסים, מכירת שחקנים, זכויות שידור, השתתפות בתחרויות בארץ ובחו"ל, מכירת מוצרים נלווים ומזכרות וכו'.

• המבנה הארגוני של הקבוצה מצביע על מבנה המאפיין גופים עסקיים ולא מלכ"ריים, למשל: שדרה ניהולית של בעלי תפקידים בתפקידים ניהוליים, מערך מקצועי, מערך איתור ועוד.

• קיומה של תוכנית עסקית המצביעה על פעילות המיועדת להפקת רווחים.

• קיומו של רישיון תקף מטעם אופ"א ומטרה מוצהרת להשתתפות במשחקים באירופה.

• אין לקבוצה מתנדבים בהיקף משמעותי המשמשים בתפקידים משמעותיים ועובדיה ובעלי התפקידים בה מקבלים שכר כמקובל במשק.

לאחר בחינת התייחסות הלשכות המקצועיות, תפרסם רשות המסים הוראת פרשנות בנושא ועם פרסומה, יוכלו קבוצות בליגת העל לפנות למחלקה המקצועית של מע"מ ברשות המסים בבקשה לבחון את סיווגן.